בכמה ירדו עמלות מפעילות ניירות ערך בבנק הפועלים? מה ממוצע העמלות שמשלמים הלקוחות של פועלים? ומה הם צריכים לעשות מחר בבוקר כדי להוזיל את העמלות

בנקים זה עסק נהדר – יש ציבור שדואג שהם יהיו רווחיים, יש מפקחת שדואגת שהם יהיו יציבים; וכך מדי שנה הבנקים מדווחים על רווחים יציבים – הבנקים הגדולים מרוויחים בין 2 ל-3 מיליארד שקל, הקטנים פחות, בהתאם לגודלם. הרווחים של הבנקים בהגדרה הם ההוצאות שלנו – של הציבור.

הציבור הזה בכובע אחד מזרים כספים לבנקים – משקיע בפיקדונות (הר השקלים) שמספקים לו ריבית אפסית, ובכובע אחר לוקח הלוואות מהבנקים בריבית של לרוב 6% וצפונה. הרווח לבנקים הוא כמובן ההפרש, אבל זה רק חלק מהרווחים

של הבנקים.

בנקים מרוויחים גם מעמלות – דמי ניהול חשבון, עמלות כרטיסי אשראי, הפרשי המרה, פעילות סחר חוץ, עמלות ניירות ערך ועוד. עמלות מפעילות ניירות ערך הן  חלק מרכזי מהעמלות של המערכת הבנקאית, ואדגים מהדו"חות הכספיים של בנק הפועלים שמנוהל בידי אריק פינטו.

הבנק דיווח ברבעון השלישי של 2017 על הכנסות מריבית (נטו) בסך של 2.13 מיליארד שקל, ועל הכנסות מעמלות בסך 1.28 מיליארד שקל. בתוך ההכנסות מעמלות, בולטות עמלות כרטיסי אשראי – 493 מיליון שקל, עמלות מדמי ניהול חשבון 235 מיליון שקל ועמלות מפעילות ניירות ערך – 189 מיליון שקל.

הכנסות מפעילות ניירות ערך –  189 מיליון שקל  

העמלות האלו לצד ההכנסות מריבית הם כמעט כל ההכנסות, כשההוצאות של הבנקים מיוחסות בעיקר למשכורות, מחשוב, הנהלה וכלליות ושיווק ומכירות. ההכנסות פחות ההוצאות של בנק הפועלים, השאירו בשורה התחתונה רווח של 470 מיליון שקל, וכשמבינים את היחס בין הרווח בשורה התחתונה לשורות ההכנסות (ובאופן עקיף, את היחס בין ההוצאות להכנסות), מבינים שני דברים עיקריים – ההוצאות מהוות חלק גדול מההכנסות. אז נכון שהכל יחסי, וכל בנק מקומי ביחס לסביבה שלו (הבנקים מסביב) הוא איכשהו במצב סביר – לא יעיל מאוד ולא ההיפך, בזבזן מאוד. אבל ביחס לעולם, הבנקים שלנו, וזה לא מפתיע – לא יעילים.

הנקודה השנייה שעולה מהנתונים, הרווח תלוי מאוד/ רגיש מאוד לסעיף ההכנסה – שינוי בהכנסות מתגלגל באופן משמעותי למטה, עד לשורה התחתונה, ודוגמה –  אם עמלות ניירות ערך יירדו, אז אולי יהיה ניתן לחסוך בהוצאות (פיטורי יועצי השקעות ועוד), אבל נראה שרוב איבוד ההכנסות יזלוג עד לשורה התחתונה.

בבנק הפועלים עמלות מפעילות בניירות ערך הסתכמו כאמור ל-189 מיליון שקל, ובואו נשחק באם…אם העמלות האלו היו נחתכות ל-100 מיליון שקל – מה היה קורה? אז מדובר באיבוד הכנסה של 89 מיליון שקל, אבל השאלה היא אם היקף הפעילות היה נשאר. כלומר, היקף הוראות הקנייה ומכירה של הציבור היה נשאר,  בעוד הבנק היה מכניס מהן פחות כסף – איך זה יכול להיות? ובכן, תיאורטית וכבר נעבור למצב בפועל – הפחתה של העמלות, למעשה – הפחתה של כמעט 50% מהעמלות (47% לפני הנתונים – ירידה מ-189 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל). אז אם זה קורה, האמת שאין הרבה מקום לחיסכון – יועצי ההשקעות מטפלים באותו היקף פעילות, זה לא שהפעילות ירדה והם יושבים רגל על רגל ומתבטלים. ומכאן, שבמקרה כזה, גם אם יהיה חיסכון הוא יהיה קטן, כך שרוב איבוד ההכנסה, מתורגם לאיבוד רווח.

עמלות ניירות ערך – שחיקה על פני השנים האחרונות

נראה שזה מה שקרה בבנק הפועלים ובבנקים אחרים בשנים האחרונות – עמלות ניירות ערך בירידה (ראו טבלה היא שווה יותר מאלף מילים). בפועלים לדוגמה ההכנסה הרבעונית מפעילות בניירות ערך ירדה מ-280 לכיוון 190 מיליון שקל והמגמה עדיין שלילית.

אולי הירידה נובעת גם מירידה בהיקפי הפעילות, אך נראה שזה מגיע בעיקר מהתפכחות מסוימת של הציבור. הציבור פשוט מבין שניתן להפחית את העמלות באופן משמעותי, שיש אפשרויות "בחוץ" לחסוך 20%, 30%, 50% ואפילו יותר.

עמלות ניירות ערך בבנק פועלים ובכלל בכל המערכת הבנקאית, הם עמלות מנופחות – אז נכון, אנחנו אוהבים להאשים את הבנקים בעמלות מופרזות, בריביות מופרזות, אבל אנחנו צריכים להאשים גם את עצמנו. הבנקים פועלים בשיטת מצליח, הם קובעים את הריבית או את עמלת ניירות ערך ואתם מתחילים לפעול בחשבון, אם לא חזרתם לבנק והתמקחתם על העלות, אז סבבה – הצליח להם. אם התמקחתם, גם סבבה – יתנו  לכם הנחה ואתם שוב מרוצים, והכי חשוב (מבחינת הבנקים) רדומים.

לקוח רדום הוא מכרה זהב עבור הבנקים – הוא משלם דמי ניהול גבוהים בחשבון (כי הוא שכח לעדכן את המסלול הכלכלי בשבילו) הוא מוציא הרבה יותר מדי על עמלות ניירות ערך (כי הוא חושב שיוסי, היועץ בבנק מספק לו תנאים טובים), ובכלל הוא "תורם" מדי חודש כמה מאות שקלים לבנקים. אם כל הרדומים היו מתעוררים בפתאומיות ולוחצים את הבנק בעניין עמלות ניירות ערך, אז העלות שלהם היתה כנראה קרובה באמת ל-100 מיליון במקום 189 מיליון שקל. אז למה הם לא עושים את זה? הם מפחדים – גדלנו בתחושה שבנק זה הכי טוב, הכי בטוח, הכי אחראי. נכון, הבנקים נפלו מתישהו ב-82'-83', ונכון שלפני 15 שנה בנק נפל – הבנק למסחר,  ועדיין, אצל רוב הציבור  – בנק זה בטון. אבל מסתבר שיש אלטרנטיבה טובה. בפועל, בכל תחום צריך לעשות מחקר שווקים ולבדוק את העלויות, גם בהלוואות, גם בדמי ניהול וגם בעמלות ניירות ערך בבנקים.

עמלות ניירות ערך – פועלים טוב בשבילכם?

שילוב של כמה גורמים מאפשר לכם – הציבור, לבדוק את עמלות ניירות הערך שלו, ולהבין אם אתם משלמים סביר או לא סביר (שזו האפשרות השכיחה). זה התחיל עוד בימים של דודו זקן, המפקח על הביטוח. זקן חייב את הבנקים לספק דוח חצי שנתי ובו עמלות ניירות ערך של לקוחות הבנק לפי גודל תיק ההשקעות שלהם. הבנקים מפרסמים מדי חצי שנה את הנתונים באתרים  שלהם, ואחרי שנאספו ורוכזו הדוחות האלו יש לנו כמה תובנות בשבילכם: הבנקים הקטנים מציעים עמלות נמוכות יותר מהבנקים הגדולים ובכלל – יש פערים בעמלות בין הבנקים.  מי שרוצה עמלה טובה, צריך רק לבקש/ לדרוש עמלה נמוכה. ברוב המקרים, כבר בשלב הזה, ובמיוחד אם תבואו לבנק עם הצעה מבנק אחר או טבלת השוואה (אנחנו מפרסמים כאן מדי חצי שנה), היועץ שלכם יתקפל. אם לא אז תוכלו לקבל הצעה מבנקים אחרים, סביר שאם אתם לא מאלה שכל חצי שנה דואג לשפר את התנאים שלו, תקבלו הצעה מפתה.

ויש לכם אפשרות נוספת, זולה יותר בהגדרה – העמלות בבנקים יותר מכפולות מהעמלות בברוקרים הפרטיים, ובכל זאת הציבור נמנע מברוקרים פרטיים למרות שהם בעצמם כבר גורילות (מיטב דש, פסגות, הראל, מנורה ועוד), ולמרות שהכסף אצלם בטוח, לא פחות מחלק מהבנקים. הגופים האלו הם כבר ענקיות פיננסיות, וסביר להניח שהשירות שהם מספקים, מערכות המחשוב שהם מספקים והתמיכה השוטפת, לא נופלים מאשר  בבנקים.

אז פתחנו את נתוני העבר של פועלים (הנתונים האחרונים שפורסמו למחצית הראשונה של 2017), וגילינו שממוצע העמלה בכל היקף כספי (היקף תיק השקעות מנוהל) היא לפחות פי שתיים מאשר העמלה בגוף המוסדי/ ברוקר פרטי. העמלה הממוצעת בבנק היא בין 0.21% על עמלת קנייה ומכירה ל-0.38%. בברוקרים הפרטיים זה קרוב ל-0.1%. חוץ מזה בבנקים יש עמלות היסטוריות (מיותרות ולא מובנות) כמו עמלת משמרת שהחליפה את שמה לעמלת ניהול. אין כאן בעצם על מי לשמור ואת מה לנהל (פעם אולי היה צורך אמיתי בדמי משמרת כי "שמרו" את ניירות הערך).

אז למה אנחנו זורקים כסף לפח? אולי זה עניין של הרגל; אולי מדובר  בחברות ארוכת שנים עם יוסי יועץ ההשקעות, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, צריכים להבין שעם כל הכבוד ליוסי, זה הכסף שלכם.

חוץ מזה, מצאנו (ראו טבלה) שעמלות ניירות ערך של בנק הפועלים (וכנראה של רוב הבנקים) בשחיקה מדהימה. המסקנה שלנו שבנק פועלים נפגע מהתחרות עם הברוקרים הפרטיים ולכן הירידה המשמעותית בתחום מ-2015 . זה עשוי להימשך – ברגע שציבור גדול יפנים זאת, הוא יעבור לברוקרים ויוזיל משמעותית את העלויות ואז הדוגמה שראינו כאן, יכולה להתברר אפילו כאופטימית.