קניתם כרטיס טיסה, קניתם חצי מהדיוטי פרי עשיתם את הבוארדינג ואתם כבר מוכנים לצאת לדרך. המטוס מתחיל את דרכו ואז נעצר ומחכה. ומחכה… ומחכה עוד קצת…

מה קרה? מה גורם לעיכובים מעצבנים כאלה בהמראות של מטוסים?

בכל רגע נתון יש באוויר מעל ל-10 אלף מטוסים ובהם יושבים כ-1.25 מיליון נוסעים. לא ביום. בכל זמן נתון.

מסתבר שפקקים אין רק בכניסה לאיילון או בצ'ק פוסט. בכל רגע נתון נמצאים אלפי מטוסים בשמים והעומס בשדות התעופה רק הולך וגדל. בשדות התעופה המרכזיים בעולם ההמתנה לאישור המראה למטוס שכבר העמיס את הנוסעים והחל בתנועה על הקרקע עלולה להימשך גם שעה. במדינות קרות מאד יכול להיווצר גם מצב של הצטברות קרח על המסלול ואז יש צורך בפינוי שלו.

דרך אגב, העיכוב הוא לא רק על הקרקע. הטיסות בשנת 2018 נמשכות יותר זמן מהטיסות בשנות ה-70. טיסה מניו-יורק ללוס אנג'לס שארכה בשנות השבעים כחמש וחצי שעות אורכת היום שש וחצי שעות. אבל זה לא בגלל הצפיפות אלא בגלל שחברות התעופה מצאו שכמו במכוניות, נסיעה על טורים גבוהים מבזבזת הרבה דלק. ודלק סילוני זה עניין יקר מאד.

למטוסים שעזבו את שער העלאת הנוסעים ישנו חלון זמן קצוב בו הוא יכול לקבל אישור המראה. אם חלון הזמן הזה נסגר על המטוס לחזור ולתדלק שוב. העומס האדיר של המטוסים בשדות התעופה מאלץ את האחראים על סידור ההמראות לדחוס כמה שיותר טיסות בזמן נתון וכך כל דבר קטן גורם לעיכוב גדול.

גם נוסעים הנמצאים במטוס שנחת כבר, יכולים למצוא את עצמם ישובים במקומותיהם זמן רב ופחות או יותר מאותן סיבות. אם כל השרוולים והשערים תפוסים על ידי מטוסים שהמראתם מתעכבת, הם לא יכולים להתחבר אל השרוולים והבלאגן חוגג.

בארה"ב שינו את החוק בשנת 2010 לאחר שבשנה זו מעל ל-500 טיסות התעכבו על המסלול לזמן ממושך משלש שעות. על פי ההוראות החדשות לא ניתן לתקוע נוסעים בתוך המטוס למשך זמן ארוך משלש שעות בטיסות פנימיות ומעל לארבע שעות בטיסות בינלאומיות. באירופה ניתן לעכב מטוסים חמש שעות על המסלול. סיוט.

חברה שלא מקיימת את ההוראות נקנסת בארה"ב בכ-28 אלף דולר לכל נוסע (!). הקנס הזה מרתיע את חברות התעופה ואכן מאז 2010 נרשמה ירידה חדה במספר העיקובים של מטוסים על המסלול.

טיסה לניו יורק ב-500 דולר – שווה?

הזמנת כרטיס טיסה באינטרנט – ככה תבדקו שלא עובדים עליכם