מדריכי דירה ומשכנתא    

למה כל כך מחניק פה – איך בודקים זיהומים בבניין

מעודכן ל-04/2019

 רוב הזיהום שאנחנו חווים מקורו בבניינים שבהם אנחנו שוהים רוב היום, מה מקורו ואיך מטפלים בו

בניגוד לדעה הרווחת ולתמונות המצולמות בעיתונים של זיהום מחוץ לכתלים, יש לכם הסיכוי הגבוה ביותר להיפגע מזיהום האוויר החיצוני שחודר לבניין,  שבו אתם שוהים יותר, וכן מזיהום אוויר פנימי. בין המקורות להפצת זיהומים בבניין נמצא אזבסט ומסרטנים אחרים, דליפות של כימיקלים ומערכות אוורור.

ריכוז הפחמן הדו חמצני

אומנם לרוב מודעים לעובשים, לפטריות או לחיידקים. זה יכול לקרות, אבל יש מקורות זיהום נוספים משמעותיים יותר. אחד מהם ריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר. ריכוז הפחמן הדו חמצני משפיע על היכולת הקוגניטיבית ועל התפקוד והתפוקה של העובדים במשימות שדורשות מחשבה.

ריכוז פחמן דו חמצני גבוה נוצר כאשר חדר אינו מאוורר מספיק. בני האדם נושפים את הפחמן הדו חמצני והוא אינו מתפזר.  כך שאם אתם בחדר מחניק, כנראה אתם סובלים מעודף פחמן דו חמצני באוויר. ולא מהעדר חמצן.

בתוך הבית הריכוז של פחמן דו-חמצני הוא 1,000 חלקיקים למיליון, אם הבית עמד בתקנים. במטוסים, בבית ספר ובמקומות צפופים אחרים מגיעים כבר ל-15 אלף חלקיקים למיליון, ויש מחקרים המראים שיש לכך נזק ישיר. ולכן כשפותחים חלון לחדר שהיה צפוף ומחניק,  אנשים מרגישים יותר עירניים, יותר קשובים. אותו דבר קורה בכלי רכב.

VOC

מקור זיהום שני משמעותי הוא חומרים שנופלים תחת ההגדרה הכוללת  Volatile Organic compound או VOC – חומר אורגני נדיף. זוהי משפחה גדולה של חומרים, שכוללת  חומרי בישום וריח שבהם משתמשים בחומרי ניקוי וכן כאלה המתנדפים מהגוף שלנו ושל הקולגות שלנו. כאשר הריכוז של החומרים הללו עולה, ההרגשה היא חנק, כאב ראש. חלק מגיבים בשיעולים, בקוצר נשימה או בגירוי של העור, וכן גירוי של החושים – כאשר ה־VOCs באוויר, חוש הריח שלנו כל הזמן מותקף.

במקרה כזה על המעסיק לדאוג למערכת אוורור טובה יותר, או לחלונות שניתן לפתוח. אם המשרד נמצא בעצמו באזור שאין בו זיהום רב מדי. בכל פעם שמביאים אוויר נקי או אוויר שהיה מזוהם בחוץ אבל עבר דרך פילטרים טובים שפועלים היטב, ריכוז הפחמן הדו חמצני וה-VOCs יורד.

אם לא רוצים לחכות למעסיק, אפשר לפתוח חלון,  לצאת מידי פעם לשאוף אוויר צח – הימצאות בחוץ מועילה לכל אדם, במיוחד אם רגיש או חולה.

בניין ירוק

אם מראש נבנה בניין ירוק וידידותי לסביבה, הוא חוסך באנרגיה, בסילוק אשפה ובמים, וזה מאוד חשוב, אבל אלה מהווים רק חלק קטן מן העלויות של העסק. בניין בריא, בנוסף לירוק, יכול לשפר את התפקוד של בני האדם, ולכן גם כדאי.

בבניין לא בריא העובדים מגיעים פחות, יוצאים יותר והתפוקה יעילה הרבה פחות. לעומת זאת, כשהבניין מאוורר היטב, הטמפרטורה נוחה והתאורה מתאימה הביצועים משתפרים בחדות. שיפור אוורור עולה בממוצע 40 דולר לאדם בשנה ומשפר את הביצועים ב-6,000-7,000 דולר לאדם לשנה, לפי מחקרים

חיישנים

לצורכי מחקר חיישנים חדשניים מוצבים בתוך מאות בניינים במדינות שונות ובאזורים שונים, ומעבירים כמות גדולה מאוד של מידע לבדיקה ולניתוח.

במדינות מסוימות, שבהן זיהום האוויר החיצוני הוא חמור, כבר אותרו במחקר רמות גבוהות שלל זיהום אוויר בתוך הבניינים, אך הודגם גם כי בניינים שעוברים סינון אוויר מוקפד, מצליחים להציל את תושביהם מכך. גם יותר עובדים מגיעים למשרד עם חיישנים, ואת המדידה של החיישנים הם מציגים לבוס שלהם, כדי שישפר את תנאי הסביבה.

קרינה – פחות מסוכנת ממה שחושבים

כולם חשופים לקרינה מן האדמה, שמתבטאת בבניינים כגז רדון. בעוד במרתפים ובקומות קרקע יש לזה השלכות, ברוב המדינות המפותחות ישנה בדיקה ברורה ופרוטוקול מניעה אם הבדיקה מעידה על הימצאות רמות מסוכנות של רדון.

בקרינה מהמכשירים סביבנו, אנחנו לא רואים במחקרים שזו סוגיה עם השלכות מהותיות. גם כאשר ממדלים את כל הקרינה מכל המקורות, בתרחיש הכי גרוע לא מגיעים לרמה בעייתית, אבל  המחקר עדיין מתפתח.

קירות הגבס הסיניים

תופעה חדשה שהתגלתה היא "קירות הגבס הסיניים". מדובר בחיפויי קיר שיובאו מסין והותקנו בכ-100 אלף בתים בארה"ב. הקירות הללו הותקנו בשנים 2004-2005, ובעיקר בבתים ששופצו במהירות לאחר פגיעות הוריקן. הקירות הותקנו בבתים של האוכלוסיות העניות ביותר בארה"ב, בתים שנבנו במהירות, לפעמים על חשבון הממשלה או במימון חברות ביטוח שתיקנו את הריסות השיטפונות. בהדרגה החלו תושבי הבתים לדווח על שיעורים לא סבירים של התקפי אסתמה, שיעולים כרונים, קשיי נשימה, גירויים בעור ועל כאבי ראש כרוניים.

במקרה של קירות הגבס הסיניים כל הדיירים סיפרו את אותו הדבר, אתה נכנס לתוך הבניין ויש ריח ממש חריף כמו של ביצה רקובה. כולם גם ציינו שמכשירי החשמל שלהם לא פועלים וכל מה שעשוי נחושת מתכסה בשכבה שחורה עבה. ואנשים אף הראו  גירויים  על העור.

התושבים שבבתים שלהם הותקנו קירות גבס מסוכנים נאלצו לשפץ שוב, או לבנות את הבתים מחדש, בחלק מן המקרים על חשבונם, ורק בחלק מן המקרים קיבלו הדיירים פיצוי מחברות הביטוח או מן המדינה.

אלו, למזלנו, לא הגיעו לארץ, אבל כדאי לברר עם הקבלן ועם הבונים מה החומרים המשמשים אותם. ואם יש ריח חשוד אחרי הבנייה גם לברר את מקורו.

ומה בישראל

בישראל אין עדיין חשיבה ארוכת טווח בתחום הבנייה, ובונים כמו לפני חמישים שנה. חוסכים איפה שלא צריך. מייצרים מבנים שרמת היעילות שלהם נמוכה, וחושבים בעיקר איך להוריד את העלויות. גם כשמתכננים מערכת מיזוג יעילה וטובה, אם לא דואגים לסתום את צנרת המיזוג בזמן הבנייה כדי שלא ייכנס לשם אבק ולכלוך – תהיה בעיה. אם לא עושים ניקיון ראשוני לפני שאנשים נכנסים למשרד – הם ינשמו את כל האבץ והמזהמים שיש בזמן הבנייה. בחו"ל לעומת זאת יש מודעות לבנייה ירוקה, מבינים שבטווח הארוך זה חוסך עלויות

בינתיים אנחנו מתקדמים בצעדים קטנים מאוד לכיוון הזה. יש תקינה ירוקה, יש מאמצים נקודתיים אבל בטלים בשישים. עדיין גופים ממשלתיים לא מחייבים שכל מבני הציבור יהיו ירוקים, ומוסדות אקדמיים וחברות ענק לא דורשים דרישה דומה. חברות שמגיעות מחו"ל מבינות שלעבודה לפי תקינה ירוקה יש יתרונות להן ולעובדים. ליזמים המקומיים לוקח יותר זמן

עד 2022 מתקן פסולת עירוני שגם מפיק אנרגיה

מבקר המדינה על התחבורה הציבורית : פוגעת בפריון ובהכנסות ממסים

תקנות המזהמים החדשות ייקרו את כלי הרכב יותר מהצפוי