לימודים    משפט    

לימודי משפטים – כל מה שצריך לדעת

תמונה:PIXABAY

מעודכן ל-10/2019

מהי עריכת דין ולמי זה מתאים? איפה אפשר ללמוד משפטים בארץ? מה כולל מסלול הלימודים? מהי תוכנית הלימודים? איך מתקבלים לסטאז' והאם מדובר בתחום משתלם כלכלית? – כל התשובות במדריך שלפניכם

חולמים להיות עורכי דין? רואים את עתידכם בעולם החוק? עבור רבים, רישיון לעריכת דין הוא משאת נפש. עולם המשפטים ועריכת הדין נחשב לשדה תעסוקה המפרנס את העובדים בו בכבוד, שכן מדובר במקצוע יוקרתי, הטומן בחובו אפשרויות קידום רבות, ואשר העוסקים בו עברו מסלול הכשרה ארוך ומאתגר – הכולל לא רק לימודי תואר ראשון, אלא גם השלמת חובת התמחות ומעבר של מבחני חיצוניים מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, הנחשבים למבחנים מאתגרים למדי. נכון להיום, במדינת ישראל יש למעלה מ-80 אלף עורכי דין.

אפשרויות תעסוקה ופוטנציאל השתכרות

עבודתו של עורך הדין מתבצעת במגוון תחומים, ובהם: התחום הפלילי, התחום האזרחי, התחום העסקי והתחום הבינלאומי. על פי רוב העבודה מתבצעת במשרד, כלומר חלק לא מבוטל מן העבודה הוא אדמיניסטרטיבי. על עורך הדין לקרוא חוזים באופן יסודי ולתקן טעויות קטנות כגדולות.

בחלק מן התחומים, עבודתו של עורך הדין כוללת הופעה בבית משפט. העבודה בבית משפט דורשת ביטחון עצמי ואסרטיביות, לצד כישרון משחק. מי שלמד משפטים מכיוון שהוא מחפש את הצדק עלול להתאכזב, שכן תוצאות המשפט מוכרעות לעיתים על ידי מניפולציות. כמו כן יש מקרים רבים שבהם אי אפשר להוכיח את האמת.

עורכי הדין הפליליים עוסקים בפרשיות של פשע שבהן יש "אקשן" ולהט, אך גם סיכון הכרוך במגע עם "העולם התחתון". עורכי הדין בתחום העסקי מלווים לעיתים עסקאות גדולות (למשל מכירת חברת הייטק או מיזוגה עם חברה אחרת), בהן האחריות גדולה ויש גם מרכיב של ריגוש. עורכי דין העוסקים בדיני משפחה מלווים למשל זוגות בתהליכי גירושים וצריכים לתמוך רגשית בלקוחות.

עורך הדין זוכה לרוב ביחס מכבד, שכן מדובר במקצוע יוקרתי ורווחי. בדרך כלל הוא עובד שעות רבות (יותר ממשרה מלאה) ובעבודתו יש לחץ ועומס רבים. עבודת עורך הדין קשורה לרוב במגע עם לקוחות התלויים בו. הוא צריך להרשים את הלקוח ביכולת להילחם ולהשיג ללקוח את מבוקשו.

גובה השכר ותנאי ההעסקה של עורכי הדין מושפעים ממגוון גורמים: תחום התמחותם, הוותק המקצועי, היקף המשרה, מקום העבודה (משרד גדול או קטן, מחלקה משפטית, מגזר פרטי או ציבורי וכו') היותם שכירים או עצמאיים, וגורמים נוספים.

בעת ההתמחות המשכורת נמוכה בדרך כלל, אך לאחר מכן משכורתו של עורך הדין נחשבת גבוהה למדי. מנגד, יש לזכור כי מדובר בעבודה קשה, מבחינת שעות עבודה ולחצים במהלכה. ישנם גם תפקידים לחוצים פחות באופיים, למשל מרצה למשפטים באקדמיה.

מסקר מקוון בנושא שכר עובדים בישראל שבו השתתפו למעלה מ-270 אלף משיבים, עולה כי השכר החודשי הממוצע במקצוע עריכת דין עומד על כ-11,300 שקל (ברוטו).

כישורים ותכונות נחוצים

מקצוע עריכת הדין מצריך יכולת לימוד טובה, מחשבה חדה וחריפה, זיכרון טוב לחוקים השונים ותחכום. כמו כן נדרשים: יכולת ביטוי מרשימה בעברית ולעיתים אף באנגלית (למשל בעבודה בהייטק), וקליטה מהירה – כדי ללמוד בכל פעם מקרה חדש.

המסלול של לימודי המשפטים אינו פשוט שכן הוא מצריך נוסף ללימודי התואר גם עמידה בבחינות הסמכה חיצוניות והשלמת סטאז’. לכן מי שפונה למסלול זה צריך להיות בעל יכולת עמידה בלחצים, הן מקצועיים והן בינאישיים. המקצוע מתאפיין בתחרותיות רבה, וקשה להשיג התמחות במשרדים היוקרתיים, בפרט כשיש עודף של עורכי דין במשק.

עורך הדין העוסק בעבודת ייצוג בבית משפט צריך להיות תקיף ובטוח בדבריו. לעיתים עליו אף להקצין כדי לשכנע. מי שביישן או הססן עלול שלא להתאים לתפקיד זה. לעומת זאת, עבודת הניירת שמאחורי הקלעים מצריכה תכונות אחרות – כגון סבלנות לאותיות הקטנות, יסודיות אך גם יעילות, כדי לעמוד בלוחות הזמנים.

בעבודת עורך הדין יש גם מרכיבים פסיכולוגים. הוא משמש לא פעם כמשענת עבור לקוחו. עורך הדין צריך להיות בעל יכולת שירותית וכן יכולת שיווקית. בשל התחרות בתחום, עליו לדעת למתג ולשווק את עצמו ואת שירותיו, כדי לגרום ללקוח לבחור דווקא בו. עליו להיות שאפתן, אם ברצונו לטפס בסולם הדרגות ולהפוך לשותף במשרד או לשופט.

תחומים ונושאי לימוד במסלול ללימודי משפטים

המקצוע נוגע בכל תחומי החיים, ולכן לימודי המשפטים מגוונים, מקיפים ומעניינים. בלימודי משפטים לתואר ראשון אפשר לרכוש ידע בתחומים האלה:

משפט מסחרי – תחום העוסק בכלכלה, בתעשייה ובמשק. הוא כולל נושאים הקשורים בהתקשרויות בין ובתוך חברות, חוזים תאגידיים, מיזוגים, שותפויות וכינוס נכסים.

משפט פלילי – תחום העוסק בענישה בכל מקרה שבו נעשו עבירות על החוק. בהליך משפט פלילי, עורך הדין המייצג את התביעה נקרא קטגור, ואילו זה הממונה על ההגנה מכונה סנגור.

משפט אזרחי – תחום המסדיר את מערכת היחסים שבין אנשים פרטיים שונים, ללא התערבות של המדינה בתהליך. תחום זה כולל דיני חוזים, דיני משפחה, דיני נזיקין, דיני קניין ועוד.

משפט בין-לאומי – תחום המחולק לשניים: משפט פומבי – בו מוסדרים היחסים המשפטיים בין מדינות; ומשפט פרטי – המתייחס לדינים שבין אנשים או גופים ממדינות שונות.

נושאים נוספים בלימודי משפטים: משפט חוקתי, יישוב סכסוכים, זכויות אדם, משפט ותרבות, מימון, מגדר, שיווק, מקרקעין, אסטרטגיה ודיפלומטיה, טכנולוגיות מידע, טרור וביטחון, מנהל ומדיניות ציבורית, יישוב סכסוכים בין-לאומיים, ועוד.

 התנאים לקבלת רישיון לעיסוק בעריכת דין:

  • רכישת השכלה משפטית במוסד להשכלה גבוהה.
  • סיום שנת התמחות באחד המשרדים לעריכת דין.
  • מעבר של מבחנים חיצוניים מטעם לשכת עורכי הדין.

מוסדות לימוד ותנאי קבלה

בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתחום לימודי המשפטים. בתחילה היה אפשר ללמוד לקראת תואר ראשון רק באחת האוניברסיטאות האלה: האוניברסיטה העברית שבירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר-אילן.

בעקבות הביקוש הגובר והתפתחות המרחב האקדמי החלו מכללות רבות להציע מסלולי לימודים בתחום, ובהן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן (לשעבר מכללת רמת גן), המרכז הבינתחומי הרצליה, האקדמית נתניה, המרכז האקדמי פרס שברחובות, המכללה למנהל שבראשון לציון, המרכז האקדמי כרמל שבחיפה ומכללת ספיר שבמערב הנגב.

תנאי הקבלה שונים בין מוסד למוסד אך ככלל הם נחשבים מחמירים יותר באוניברסיטאות ומקלים יותר במרבית המכללות. הקבלה לתואר ראשון במשפטים מצריכה ממוצע משוקלל גבוה יחסית של ציוני הבגרות והפסיכומטרי.

תנאי הקבלה ללימודי תואר שני במשפטים מחייבים לרוב ממוצע שבין 85 ל-90 בציוני התואר הראשון וציון סף כלשהו בעבודת גמר או בסמינריון. לימודי התואר השלישי מחייבים ממוצע של 85 בציוני התואר השני וציון סף שנקבע על ידי ועדת הקבלה בעבודת התזה או בעבודה מסכמת אחרת מלימודי התואר השני.

משך הלימודים, שכר לימוד ומלגות

לימודי תואר ראשון במשפטים נמשכים ברוב מוסדות הלימוד שלוש שנים וחצי. ישנן מכללות המאפשרות מסלול של לימודי בוקר או לימודי ערב. לרוב, לימודי משפטים לתואר השני קצרים יותר – שנתיים בלבד. במרבית המקרים, לימודי התואר השלישי נמשכים שנה, וקיימת אפשרות להשתלב בסגל האקדמי של הלימודים מוסדות הלימוד.

שכר הלימוד מתחלק לשני סוגים: שכר לימוד אוניברסיטאי, הנהוג באוניברסיטאות ובכמה מן המכללות; ושכר לימוד הנהוג במכללות הפרטיות. שכר הלימוד האוניברסיטאי (נכון לשנת תשע"ט) הוא כ – 10,207 שקלים לתואר ראשון ו – 13,794 שקלים לתואר השני. שכר הלימוד במכללות הפרטיות והיוקרתיות הונע בין 90,000 – 120,000 שקלים לכל התואר. במקרים מסוימים מוענקות הנחות למקדימים להירשם.

מימון הלימודים מתאפשר גם באמצעות מלגות שונות. כמעט בכל המוסדות האקדמיים ישנן מלגות הצטיינות. יחידות הרווחה של האוניברסיטאות והמכללות עשויות לתת מלגת קיום או מלגת סיוע כלכלי לזכאים. ישנן גם מלגות לקידום תלמידים מן הפריפריה וכן מלגות חיצוניות של גופים וארגונים חברתיים שונים, והן כרוכות בהשתתפות במיזמים חברתיים. מלבד זה, ישנם ארגונים שמטרתם לעודד השכלה גבוהה, והם מחלקים מלגות לפי הצטיינות, מצב סוציו-אקונומי או השתייכות עדתית ומוצא.

דרכים ומסלולים בעיצוב הקריירה האקדמית

לממשיכים בלימודים מתקדמים יש אפשרות לבחור בלימודי תואר שני עיוני או מחקרי. באוניברסיטת בר-אילן למשל אפשר להמשיך בלימודי תואר שני, גם אם התואר הראשון אינו במשפטים. קיימים מסלול ישיר וכן לימודי המשך לתואר שלישי.

מספר מסלולי הלימודים המוצעים להתמחות בתארים מתקדמים גדול אף יותר ממספר המוסדות האקדמיים, שכן כל מוסד מציע מגוון מסלולים ותוכניות לימוד.

ישנן תוכניות שונות בהתמחויות מגוונות וכן תכניות המשלבות לימודי משפטים עם מקצועות אחרים כמו כלכלה, מנהל עסקים, חשבונאות, ממשל ותקשורת. ישנם מוסדות אקדמיים המשלבים בין השכלה משפטית תאורטית להתנסות מעשית בתחום. ככלל, הלימודים מתקיימים במסגרות רבות, והם כוללים לימודי חובה, לימודי בחירה, סדנאות, סמינרים, סמינריונים אקדמיים וסמינריונים מעשיים.

התמחות מעשית – סטאז'

מי ששואף לעסוק בעריכת דין בפועל נדרש לעבור תקופת התמחות של שנה וחצי (על פי הנחיית משרד המשפטים החל מ-2016. קודם לכן ההתמחות ארכה רק שנה) – בין אם הוא שואף לעבוד בשירות הציבורי בעריכת דין, ייעוץ משפטי או במשרד עורכי דין פרטי. רק אחרי סיום ההתמחות, ניתן לגשת לבחינות לשכת עורכי הדין, שלאחריהן – אם עברו אותן בהצלחה – תוענק להם תעודת עורך הדין וההסמכה הרשמית לכך.

כדי להתקבל לסטאז' ללימודי משפטים, צריך קודם למצוא משרד עורכי דין או לשכה משפטית ציבורית שתסכים להעסיק מתמחים. המועמד ייבחר לאחר ריאיון קבלה, בו תיבדק מידת ההתאמה שלו להתמחות הספציפית.

להתמחות ניתן להירשם בשני מועדים בשנה (בהתאם לזמני סיום לימודי התואר במשפטים): מרץ וספטמבר. נדרש גם טופס חתום מאת נציג משרד עורכי הדין או הלשכה שקיבלו את המתמחה לשורותיהן כולל מכתב רשמי, הצהרה של המתמחה וקורות החיים המלאים של המתמחה. נוסף על כך יש לשלם אגרה לרישום המתמחה על סך 250 שקל.

למסיימי לימודי המשפטים באוניברסיטה או במכללה, המתלבטים לגבי המשך דרכם המקצועית, מומלץ בכל מקרה לעבור סטאז' ללימודי משפטים. מעבר הסטאז' מאפשר לגשת לבחינות ההסמכה של עורכי הדין. חבל לא לנצל את האופציה הזו, כיוון שברוב המקרים עורכי הדין מצליחים להשיג משרות (בין אם כשכירים או כעצמאיים) שהן טובות יותר מאשר אנשים שרק סיימו תואר במשפטים ואין להם הסמכה של עריכת דין.

בחינת לשכת עורכי הדין

בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין היא בחינה פנימית שמיועדת לבדיקת הידע של בוגרי לימודי משפטים אשר סיימו את שנת ההתמחות, מבקשים להיות מוסמכים כעורכי דין ולקבל רישיון לעסוק בעריכת דין. הבחינה נערכת בשני מועדים מדי שנה, בדרך כלל בחודשים נובמבר ומאי.

אחוזי המעבר של הבחינה מצויים בירידה חדה בשנים האחרונות. בעקבות מחאת המתמחים בנושא ירד ציון המעבר במועד חורף 2019 מ-65 ל-60 – אבל עדיין רק 36 אחוז עברו בהצלחה את המבחן.  מצוקה זו הובילה ליצירת תעשייה שלמה שמהותה הכנת המתמחים לבחינה – חברות הפונות לכיסם של המתמחים, ותמורת לא מעט כסף (אלפי שקלים) מציעות חומרי לימוד, הכנה אינטנסיבית וליווי צמוד כל הדרך אל התואר הנכסף "עורך דין".

אפשרויות תעסוקה לבוגרי משפטים

בוגרים שסיימו את התמחותם ועברו בהצלחה את מבחני לשכת עורכי הדין יכולים לייצג אדם או גוף כלשהו בפני בתי משפט, בתי דין או גופי בוררות מוסמכים. הבוגרים יעסקו גם בעריכת מסמכים משפטיים עבור לקוחותיהם. עורכי דין מייצגים את מרשיהם גם בפני גופים כמו מס ההכנסה, לשכת מרשם המקרקעין, ההוצאה לפועל, רשם החברות ורשם השותפויות.

כמה מרוויח עורך דין?

בוגרי אוניברסיטה מרוויחים יותר מבוגרי מכללות

מצביעים ברגליים: עלייה בביקוש ללימודי מחשבים, צניחה במספר הסטודנטים למשפטים

לימודי חשבונאות – כל מה שצריך לדעת

המדינות שבהן תוכלו ללמוד באוניברסיטה בחינם