הריבית תעלה או לא תעלה? זאת אולי השאלה שעוסקים בה הכי הרבה בשבוע שלקראת ישיבת הריבית של בנק ישראל בתחילת חודש ספטמבר. הגורמים שמשפיעים על ההחלטה מושכים לכיוונים שונים – היחלשות של האינפלציה וסימני התמתנות בפעילות המשק מחד, ופיחות חזק בשקל ושוק עבודה הדוק מאידך.

באופן טבעי גם בבית ההשקעות לידר נדרשו לנושא. בסקירה שפרסמו כותבים כלכלני בית ההשקעות, בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, כי להערכתם בנק ישראל יותיר הפעם את הריבית ללא שינוי. לדבריהם בנק ישראל צפוי להדגיש את מגמת ההתמתנות באינפלציה בחודשים האחרונים. אינפלציית הליבה התמתנה ל-3.6% ביולי מ-4.5% ביוני, ומסתמנת התמתנות גם במחירי המוצרים וגם במחירי השירותים (כולל שירותי דיור). מדדי מאי-יולי היו נמוכים יחסית לציפיות של ממוצע החזאים. גורמי תמיכה בהחלטה כוללים סימני התמתנות בפעילות (לפי הפדיון בענפי המשק), בפרט התמתנות בצריכה הפרטית.

הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו ב-0.7% לנפש בחודשים מאי-יולי (נתוני המגמה בחישוב שנתי) על רקע שחיקת השכר והשפעת הריבית הגבוהה. למרות ששוק העבודה נותר הדוק (ביולי שיעור האבטלה ירד ל-3% בגילאים 25-64), הביקוש לעובדים ממשיך לרדת בהתמדה.

בלידר מוסיפים כי ההודעה תזהיר שצפויה השפעה אינפלציונית ממגמת הפיחות בשקל אשר צפויה להקשות על התכנסות בסביבת האינפלציה אל תחום היעד.

באשר להחלטת הריבית הבאה של בנק ישראל שצפויה להתפרסם ב-23 באוקטובר אומרים בלידר כי להערכתם קיים סיכוי של 40% להעלאת ריבית באותה ישיבה. לדבריהם, עד אז יתפרסמו עוד שני מדדים (אוגוסט וספטמבר) אשר יביאו לעלייה בקצב השנתי לכיוון 4.0% ואינפלציית הליבה ל-3.8% מ-3.6% ביולי). מדוע? כידוע, עם היציאה ממגבלות הקורונה, סעיפי התיירות (נסיעות לחו"ל והבראה ונופש) עלו בצורה חדה ביולי על חשבון העלייה העונתית באוגוסט, מה שגרם ל"אפקט הבסיס" בחישוב האינפלציה השנתית. מגמת ההתמתנות בפעילות צפויה להימשך כולל סימני חולשה בשוק העבודה. מנגד, נדמה שהלחץ לפיחות צפוי להימשך, בפרט סביב הדיון בבג"ץ לגבי ביטול עילת הסבירות שיתקיים ב-12 בספטמבר. גורם נוסף אשר עלול לאיים על יציבות השקל הינו אי ודאות סביב מי יהיה הנגיד ב-2024.