חדשות    

כמה יחסוך שבוע לימודים מקוצר

צילום: Feliphe Schiarolli

השבוע בדוח השכר  המליץ האוצר לקצר את שבוע הלימודים בהמשך להמלצתו של בנק ישראל מלפני שנה. כמה זה יחסוך?

לפי הממונה על התקציבים: "יש יותר מ-70 ימים שמערכת החינוך שובתת ושוק העבודה עובד. זו מציאות קשה, ונטל גדול גם על ההורים וגם על המשק. את האנומליה הזאת צריך לשנות. נביא את הנושא לדיון עם מקבלי ההחלטות ועם המורים, אבל זה לא יקרה מחר בבוקר". כך אמר בכנס כלכיסט.

לפי הנתונים יש רק 22 ימי חופש חופפים להורים ולתלמידים – ימי חג וימי שישי שבהם יש חופש מבית הספר (כמו החופש הגדול), ואילו יש 73 ימים שבהם לתלמידים יש חופש והמשק עובד כרגיל. כשהילדים בחופש ההורים נאלצים לצאת לחופשה, לעתים שלא בתשלום או למצוא סידור.

כשההורים משגיחים על הילדים בעצמם או לוקחים את הילדים לעבודה, התפוקה יורדת.בתוך כך גם  בעיית הפערים רק החריפה בעקבות העלייה בהשתתפות הנשים בכוח העבודה. במדינת ישראל שיעור הילדוה גבוה יותר ולכן חוסר החפיפה בין ימי החופש של הילדים לשל ההורים הוא קריטי והמצב גרוע לעומת המדינות המפותחות.

באוצר מציעים להגדיל את החפיפה בין ימי החופש של ההורים והילדים באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי, ובמקביל לקצר את שאר מועדי החופשות לתלמידים. כך ייוותרו 35 ימים שבהם לתלמידים יהיה חופש ולהורים לא יהיה – פחות ממחצית לעומת המצב הנוכחי.

נחזור לשאלה של הכותרת.  כמה חוסכים? התשובה אינה חד-משמעית. לפי החישוב של האוצר, כל יום שבו התלמידים בחופש וההורים עובדים שווה 250 מיליון שקל, ואילו בבנק ישראל מעריכים שנחסכים 60 מיליון שקל ביום.

לפי בנק ישראל אם מחשבים פרויקטים שבהם המדינה משקיעה בבית ספר של החגים קיצוץ ימי החופש יכול לחסוך למשק כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. באוצר מעריכים כי להגדלת החפיפה יהיו השפעות חיוביות נוספות על המשק, על כדאיות ההורים להשתתף בשוק העבודה ועל ייעול מבנה שבוע העבודה של עובדי ההוראה.

עם זאת, זה לא מהלך פשוט ועלול לעורר את התנגדות המורים  וכן את התנגדות ההורים, שזה זמן הסידורים היחיד שלהם. כך זה יעלה לאוצר בפיצויים. האופציה השנייה להתאים את ימי החופש של ההורים לשל התלמידים ולימי החופשה באירופה רחוקה יותר בשל העלויות למשק.