בעקבות מעבר של רבים לעבודה מהבית, החליטו בחברות רבות לתגמל את העובדים על ההוצאות בסעיף המזון ■ לעומת זאת היו חברות שהגיעו למסקנה שזה הזמן שבו צריך לקצץ דווקא בהטבה הבסיסית של כרטיסי ההסעדה ■ איך צפוי להיראות העתיד מבחינת תנאי ההעסקה וכיצד נוהגים במקום העבודה שלכם?

עובדי חברת גוגל נהנו עד לאחרונה מארוחות מפנקות במיוחד. תנאי ההעסקה המפנקים שמשכו לאורך שנים עובדים לחברה כללו אספקה שוטפת של מאכלי גורמה ושתייה בחינם לכלל משרדי החברה ברחבי העולם. אולם בעקבות התפרצות הקורונה נשלחו עובדים רבים לעבוד מהבית, שם שקרה בחברות רבות אחרות, ובגוגל החליטו לנקוט צעדי חיסכון וביטלו את מימון הארוחות לצד הפסקת מימון הוצאות הקשורות בכושר גופני עבור העובדים מהבית, וזאת בנוסף לקיצוצים בהטבות נוספות ובכוח האדם.

למהלך זה שותפות חברות נוספות, בהן אלביט הישראלית שביטלה עם המעבר לעבודה מהבית את הטבת כרטיס הסיבוס לעובדים מהבית, אך החליטה להחזיר אותה לאחרונה.

בחברות שבהן קיים חדר אוכל במקום, עצם המעבר לעבודה מהבית ביטל את סבסוד הארוחות. אבל בחברות שמעניקות לעובדים כהטבה כרטיסי הסעדה כמו תן-ביס או סיבוס, מדובר בהחלטה נפרדת. ככלל, רוב החברות החליטו להותיר את מדיניות הטבת הצהריים על כנה, אולם היו שהפסיקו כאמור את סבסוד האוכל, ואחרות שינו, הגדילו או המירו את הטבות כרטיסי ההסעדה בשכר.

מסקר שנערך החודש עבור חברת סיבוס בקרב 300 עובדים שכירים, עולה כי 94% מהעובדים שהחזיקו כרטיסי ארוחות לפני משבר הקורונה המשיכו ליהנות מהם כמו לפני התפרצות הקורונה. עוד נמצא כי 3% מהעובדים נאלצו לוותר על הטבת כרטיס ההסעדה, ול-9% מהעובדים הציעו בתקופה האחרונה לקבל הטבה במשכורת במקום כרטיס הטבה לארוחות.

בתעשיית ההייטק למשל, כרטיסי הסעדה הם פעמים רבות חלק מתנאי ההעסקה. רוב חברות תופסות את הכרטיסים כהטבה בסיסית והן חוששות לשנותה מכיוון שהעובדים מצפים לזה. אם עד עכשיו החברה נהגה לדאוג לעובד בטריטוריית המשרדים, היום תפקידה לדאוג לעובדים גם בבית".

מלבד זאת, יש עוד מרכיב שווה כסף בארוחת הצהריים והוא הזמן. אם העובד צריך בזמן העבודה מהבית, לבשל ולשבת עם המשפחה לאכול, במקום להזמין אוכל ממסעדה ולאכול מול המחשב בעודו עובד, הזמן שמושקע בארוחה עשוי בסופו של דבר לעלות למעסיק יותר מהמנה עצמה.

חישוב גס מעלה שכשאדם משתכר 20 אלף שקל בחודש, שווי שעת העבודה שלו הוא יותר מ-100 שקל, כאשר שווי הטבת כרטיסי ההסעדה הממוצע הוא 800 שקל בחודש. אם כתוצאה מהזמנת מזון במסעדה במקום הכנת ארוחה העובד חוסך חצי שעה ביום, זה מצטבר ליותר מ-1,000 שקלים בחודש – כלומר, יותר משווי כרטיסי ההסעדה.

העובדים התלוננו: "הכסף לא מספיק"

בענף ההייטק שלא נפגע במשבר, המעבר לעבודה מהבית גרם לעובדים רבים להתלונן שההטבה כבר לא מספיקה להם. חלק מהעובדים טענו שכרטיסי ההסעדה אינם מאפשרים להם להזמין הביתה ארוחה כפי שהיו רגילים במשרד, בגלל הדרישה לסכום מינימום ודמי משלוח שמייקרת את הארוחה – בניגוד למה שהיה במשרד. לאור זאת שינו מקומות עבודה את המדיניות והמירו את ההטבה לסכום חודשי קבוע שנוסף למשכורת במקום כרטיס ההסעדה, כך שכל עובד יוכל להשתמש בו בהתאם לצרכיו.

בחברות אחרות הרחיבו את ההטבה – למשל, הגדילו את הסכום היומי לשימוש מ-50 שקל ל-100 שקל או אפשרו לעובדים להשתמש בכרטיס גם בסופי שבוע או בימי מחלה.

באחת מחברות הסייבר נימקו את המהלך בכך ש"בבית, באופן אירוני, האיזון בין עבודה לפנאי הוא קשה יותר ולכן ניסינו לחשוב איך ניתן להקל על העובדים". החברה הותירה על כנה את מדיניות ההטבות ובנוסף העניקה לעובדים תקציב של 250 דולר להקמת משרד ביתי ושולחת מארזים ביתיים לעובדים. "היה חשוב לנו לשמור על תחושת "גאוות היחידה" ולחזק את המורל, גם כשהעובדים שלנו רחוקים", הם מסבירים.

החברות שבחרו לערוך שינויים בהטבה למען העובדים בעקבות משבר הקורונה רואות בכך הזדמנות לחזק את החיבור ולהעמיק את תחושת השייכות לארגון כיוון שהעובדים מרגישים שרואים אותם ושהחברה לא מתעלמת מהם לנוכח הנסיבות.

אפשר גם לתרום

בחברת סיבוס עצמה השכילו גם כן להבין את הצרכים המשתנים של העובדים. בעקבות משבר הקורונה הרחיבו בחברה את שיתופי הפעולה, כך שעובדים שמקבלים את הכרטיס יוכלו להזמין מזון גם מרשתות שיווק כמו שופרסל וויקטורי, ולא רק אוכל מוכן ממסעדות. כמו כן, החברה יצרה שיתוף פעולה עם חברת המשלוחים Wolt, על מנת להרחיב את האפשרויות של עובדים בהזמנת אוכל ממסעדות ובנוסף אפשרו לעובדים המעוניינים בכך לתרום את תקציב הסיבוס שלהם לארגון "לתת".

החברות הגדולות, בעיקר בענף ההייטק לא נפגעו מהמשבר והמשיכו לפעול כרגיל, כשחלקן אפילו מגבירות גיוסים'. לכן רוב החברות לא גרעו מתקציבי ארוחת הצהריים של העובדים, ולהיפך, אפשרו לעובדים להזמין אוכל הביתה, מה שלא היה ניתן לעשות קודם לכן.

בפועל, עובדים רבים ממשיכים להזמין אוכל ממסעדות הביתה. יש לציין כי הרבה מעובדי ההייטק הם רווקים בלי משפחות שאינם נוהגים לבשל. חלקם לא רגילים לדאוג לעצמם לארוחות והם לא מחזיקים מצרכים בבית, והחברות מודעות לכך. כך שלמעשה, הזמנת משלוחים וטייק אוויי כמעט הכפילה את עצמה בתקופת הקורונה.

אבל חשוב לזכור שלא מדובר בכסף בלבד. תחום האוכל והפינוקים לעובדים והמטבחים המאובזרים והמצוידים הפכו לעוד דרך שבה מעסיקים מפתים "טאלנטים". העובדים התרגלו לתנאים משופרים ואלה הפכו לסטנדרט בחברות ההייטק. הבילוי במטבח המשרדי הוא חלק מההווי, סביבו נוצרות שיחות המסדרון שהן חלק מהתרבות ומהקשר שאנשים מרגישים לארגון. אחד האתגרים בעבודה מהבית הוא כיצד לשמר את הקשר הזה ואת תחושת השייכות של העובד לארגון.

הסברה הרווחת היום היא שבעתיד יאמצו מרבית החברות מודל גמיש של עבודה מהבית מספר ימים בשבוע והגע למשרד מדי פעם. במקרה כזה חברות יחסכו בהוצאות על משרדים ויקצו עמדות עבודה שיוכלו לשרת עובדים מתחלפים. גם בהטבות תחול ככל הנראה רפורמה – כשהטבות כמו נסיעות, רכב וחדרי אוכל יהיו פחות נחוצות ונושאים אחרים יהפכו לרלוונטיים יותר.

עולם העבודה אחרי הקורונה: מה תעשו כשתיגמר המגפה?

שגרה חדשה: כך תתכוננו לעבודה בעידן הקורונה