כמה באמת הרוויחה כיל ברבעון השני?

למרות שבדוח רווח והפסד, השורה התחתונה היא 100 מיליון דולר, החברה הפסידה קרוב ל-50 מיליון דולר; איך החשבונאות עוזרת לחברות להרחיק הוצאות מדוח רווח והפסד? ואיך זה קשור לשינויים בשער החליפין?   

התוצאות של כיל ברבעון השני היו טובות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – הרווח התפעולי עלה ל-172 מיליון דולר, על הכנסות של 1,371 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 144 מיליון דולר, על הכנסות של 1,322 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי המתואם (ללא אירועים חד פעמיים) הסתכם ב-188 מיליון דולר, לעומת 153 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

"הרבעון השני עמד בצפי הקונסנזוס במכירות והפתיע לטובה ברווחיות התפעולית המנוטרלת, בעיקר בשל תוצאות חזקות של מוצרים תעשייתיים לענפי הנפט והמזון" הסבירו בלאומי שוקי הון את התוצאות  וגם "מבחן השוק" לא מותיר כמעט ספק לגבי איכות התוצאות – מניית החברה עלתה ב-10% מאז הפרסום.

ובכל זאת,  אני רוצה לספר לכם שכיל לא באמת הרוויחה ברבעון השני. נכון, על פי דוח רווח והפסד החברה מרוויחה תפעולית וגם בשורה התחתונה יש רווח של 101 מיליון דולר, אבל מתחת לדוח רוח והפסד יש דוח על הרווח הכולל שבו יש הפסד. הדוח על הרווח הכולל נועד לכלול אירועים שהחשבונאות צבעה אותם ככאלו שיש להוציא אותם מדוח רווח והפסד עצמו. מדובר בהוצאות (והכנסות) שעל פי התקינה החשבונאית לא מתבטאים בתוצאות של דוח רווח והפסד, אלא בדוח על הרווח הכולל.

רווח שהופך להפסד

לדוגמה – הפרשי תרגום מטבע חוץ בגין פעילות חוץ. סעיף שמבטא הפסדים או רווחים כתוצאה מהחזקות בחברות מוחזקות. נניח שלכיל יש חברה שמדווחת באירו, והאירו ירד מול מטבע הדיווח של כיל (דולר אמריקאי), אז בדוחות של כיל יירשם הפסד כתוצאה מהירידה בשער המטבע.

הרעיון הוא שמנטרלים את הפרשי המט"ח מדוח רווח והפסד. באים ומספרים לנו שהפרשי המט"ח הם לא חלק מהעסק, הם לא בשליטת ההנהלה, הם תנודתיים ומבלבלים, ולכן מרחיקים אותם מהדוחות הכספיים. רגע, מה ההבדל בין הפרשי השער להוצאות המימון – אם כיל מחזיקה באירו והוא יורד לעומת הדולר היא רושמת הוצאות מימון בדוח רווח והפסד. אז למה שהיא משקיעה בחברה באירו והאירו יורד מבריחים את ההפסד?

וחוץ מזה, אז מה עם מדובר בהוצאות חריגות או תנודתיות ולא נשלטות. דוח רווח והפסד מלא בהוצאות לא קשורות, חד פעמיות, תנודתיות ואקסוגניות. בקיצור, עוד החלטה חשבונאית לא ממש מובנת, כנראה פוליטית שממש לא משפרת את הבנת הדוח אלא ההיפך.

כדי לדעת מה הרווח או ההפסד הכולל האחר (אחר – משמע לא בדוח רווח והפסד), צריך להמשיך לקרוא כמה שורות אחרי הדוח רווח והפסד. בדוח של כיל יש הפרשי תרגום מטבע חוץ בסך של 102 מיליון דולר – בהפסד! ובהמשך יש הפסדים בגלל סעיפים אחרים, כך שהחברה הפסידה בשורה התחתונה 48 מיליון דולר. כן, לא רווח של 101 אלא הפסד של 48 מיליון דולר.  ההון העצמי של כיל קטן במהלך הרבעון השני ב-48 מיליון דולר.

הדולר נתן; הדולר לקח

טוב, אז חלקכם השתכנע שהתוצאות הכספיות של כיל פחות טובות מאיך שזה נראה בתחילה, וחלקכם בטח אומר – נו באמת, האנליסטים אמרו שהדוח טוב, המניה טסה. מה הוא רוצה מאתנו?

הם צודקים – מה שמשנה זה לא הדוח עצמו אלא איך הוא נתפס בשוק, אבל מה שחשוב יותר מהכל הוא איך הדוחות ייראו בהמשך; וכאן אולי יש משמעות להבנה של מה מסתתר מאחורי השיפור של כיל בדוח רבעון שני ומנגד – מה גרם להפסד גדול בדוח הכולל.

הדוח של כיל הוא כאמור דוח דולרי (מטבע דיווח דולרי). בכל תקופת דיווח, החברה בעצם מתרגמת את התוצאות של הפעילות הגלובלית לדולר. סוכמים את התוצאות ומקבלים את המכירות הדולריות ואת הרווח הדולרי – הסכומים האלו מופיעים כמובן בדוח רווח והפסד.

ואז מתרגמים את הפעילויות בחו"ל ורושמים את התוצאה בדוח הכולל האחר. במקרים מסוימים מדובר בעצם על כלים שלובים – אם השינויים במט"ח גרמו לשיפור התוצאות בדוח רווח והפסד, הם עלולים לגרום להוצאה בדוח האחר. ואם כך – אז חשוב להבין שאין כאן באמת הפרדה אמיתית. אותו גרום – שינוי במט"ח תורם לדוח רווח והפסד ומזיק בהפרשי התרגום, וזה יכול להיות הפוך – השינויים במט"ח מזיקים לדוח רווח והפסד אבל פועלים באופן הפוך ברווח הכולל האחר.

זה מורכב, ולא חד-חד ערכי, ואין כאן מסקנה חותכת בעיקר בגלל שמדובר בפעילות גלובלית ענפה. אבל הנה הדגמה שאולי תעזור. נניח שכיל בארץ (ובארץ יש כמובן חלק מאוד גדול של הפעילות היצרנית בקבוצה) מוכרת סחורה החוצה בדולרים – בהיקף של 1 מיליון דולר.

אז כשהמכירה הזו היתה לפני שנה היא ייצרה רווח תפעולי מסוים – נניח של 200 אלף דולר. ברבעון השני השנה המכירה הזו תניב רווח אחר – ההוצאות בגין המכירה נקובות בשקלים, ונניח שהם לא השתנו, אבל מה שהשתנה זה שער החליפין, ולכן במטבע הדיווח – הדולר, יש שינוי. זה ממש לא מדויק, נניח שהדולר עלה בתקופה ב-3%  (לרוב אגב, הדולר דווקא ירד לעומת השקל). העלייה הזו משמעה, שהעלות בשקלים בתרגום לדולרים, ירדה, ובהתאמה הרווח גדל. יצואנים מרוויחים יותר כאשר הדולר עולה.

עד כאן נהדר, אלא שבמבט של חברה גלובלית (ואני מסתכל מלמעלה, זה לא מה שנעשה בכיל, אבל המוטו דומה) עליית הדולר, משמעה גם תרגום של הפעילות ישראלית, בערך נמוך יותר בהפסד לעומת המצב הקודם. כשהדולר עולה אז ערך הנכסים המקומיים במטבע הדולרי יורד.

כלומר, קיבלנו בדוגמה מאוד מופשטת, איך שינוי בשער הדולר לעומת השקל משפיע על הדוח רווח והפסד, ובאותה נשימה משפע הפוך על הרווח הכולל האחר. עכשיו תדמיינו חברה גלובלית שעובדת עם עשרות מטבעות, ותבינו איזו השפעה ענקית יש לשינויים במטבעות על הדוחות שלה. ברגע שזה המצב, ברור שבמקביל תהיה גם השפעה של הפרשי תרגום (תרגום הפעילויות המוחזקות), אבל זה מגיע מאותו מקום – ואין סיבה לנתק את הסעיפים האלו. הפרשי התרגום צריכים לעלות למעלה לדוח רווח והפסד.

כיל בתוצאות טובות ברבעון השני

לאומי שוקי הון על כיל