מעודכן ל-07/2020

עולם ההשקעות הוא עולם לא ודאי ויש בו המון דעות לכאן ולכאן. מה שהיכה את השוק במשך תקופה לא בהכרח ימשיך להכות אותו ככל שיותר ויותר משקיעים יכירו את השיטה, ומה שהצליח בתקופות גאות אינו בהכרח מה שיספק חבל הצלה בעתות משבר. בכל זאת, הנה כמה אסטרטגיות השקעה שחייבים להכיר.

השקעות ערך

השקעות ערך הן אולי סוג האסטרטגיה המוכר ביותר, בזכת גורו ההשקעות הוותיק בעלי ברקשייר האתאווי, וורן באפט, והמורה שלו בנג'מין גרהאם, מחבר הספר "המשקיע הנבון".

השיטה היא פשוטה אך דורשת התעמקות רבה. בראש ובראשונה יש לאתר מניות שמוערכות בחסר, שנמכרות בזול. את זה עושים באמצעות ניתוח מעמיק (פונדמנטליסטי) של דוחות החברה, בחינה של מצב הנכסים, ההתחייבויות, הרווחים, המתחרים, הענף שבו פועלת החברה ועוד.

על פי השיטה, יש לרכוש מניות במחיר נמוך מערכן הפנימי, הערך שהמשקיעים מצפים לקבל. הפער בין מחיר השוק לערך הפנימי נקרא מרווח הביטחון, מונח שטבע גרהאם.

גרהאם המליץ על רכישת מניות של חברות בעלות רווחים יציבים, הנסחרות ביחסים נמוכים של מחיר חלקי ערך מאזני ובמכפילי רווח נמוכים, ונוטלות חוב נמוך באופן יחסי.

מספר מוסדות אקדמיים פרסמו מחקרים שחקרו את הביצועים של "מניות הערך". המחקרים מצאו באופן עקבי, שביצועי מניות הערך גוברים על ביצועי "מניות הצמיחה" (ראו להלן) וגם על ביצועי תיק השוק ככלל.

למרות תוצאות טובות, בעיקר של משקיעים מוכרים, לא תמיד השקעות ערך הוכיחו את עצמן לעומת מניות הצמיחה. במצב של ירידות בשוק ההון – שוק דובי  – מחיריהן של מניות שמוערכות בחסר יכולים לצנוח עם השוק. עוד ביקורת נמתחה על השיטה וטענה כי הסיבה לתשואות הגבוהות היא הסיכון הגבוה, וכן כי שני משקיעים שונים יכולים להגיע למסקנות שונות לגבי אותה מניה. באפט עצמו הדגיש שלא מספיק שהמניה תהיה זולה, אלא החברה צריכה להיות יוצאת מן הכלל.

מניות צמיחה

השקעה במניות צמיחה היא אסטרטגיית ההשקעות הנפוצה השנייה. בשיטה זו מזהים חברות שעתידות להתרחב בקצב מהיר יותר מהענף שבו הן פועלות. הרבה ממניות הצמיחה כיום הן מניות של חברות טכנולוגיה. אף שמחקרים הראו שלאורך זמן מניות הערך משיגות תוצאות טובות יותר, בטווחים קצרים יותר ובתקופות סיכון מניות הצמיחה משיגות תשואות טובות יותר.

בתקופות שבהן השוק יורד יש כמה  סיבות שהתיאבון של המשקיעים בסיכון עולה: תנאי צמיחה טובים יותר כשהמחירים נמוכים, הסרת רגולציה, תמריצים כספיים, התערבות ממשלתית וכדומה.

אלא שבניגוד למניות הערך, מניות הצמיחה יקרות יותר (מכפיל רווח גבוה) והתשואות בהן, אם קיימות, עלולות מהר מאוד להפוך גם להפסדים בסביבה משתנה, כפי שקרה במשבר הדוט.קום בשנת 2000.

עם זאת, כמה משקיעים טוענים שקשה היום לאתר השקעות ערך – מניות שהשווי שלהן נמוך לעומת הערך האמיתי שלהן. הם מדגישים שעדיף להשקיע בחברות שהצמיחה שלהן מהירה מצמיחת התמ"ג במדינה שלהן.

מניות מעורבות (ותיק ההשקעות המודרני)

עם השינויים בעולם וצמיחתן המהירה של חברות הטכנולוגיה היטשטשו ההבדלים בין מניות צמיחה למניות ערך, וחברות טכנולוגיה שבעבר היו בעלות סיכון גבוה הפכו אט אט להשקעות בטוחות יותר.

כיוון שכיום יש שינויים מהירים בטכנולוגיה, חוסר ודאות לגבי השווקים וצמיחה הנמוכה ברוב המדינות, קשה להעריך מה יצליח יותר. לכן משקיעים כיום ממליצים לגוון את התיק עם השקעות לטווח קצר ולטווח ארוך ולמצוא חברה המתאימה לכל קטגוריה, לבחון היטב מיהן החברות המובילות בשיטת הערך ומיהן המניות המובילות בשיטת הצמיחה. כך אתם לא רק נהנים מגיוון ומשליטה בסיכון, אלא עשויים ליהנות מההצלחה של כל קטגוריה.

שיטה זו קשורה לתיק ההשקעות המודרני שפותחה בשנות החמישים ולפיה תיק מגוון מגן מפני סיכון. תיאוריה זו כללה כמה הנחות בסיסיות:

• המשקיעים סולדים מסיכונים.
• ניירות הערך נסחרים בשווקים יעילים.
• ניתוח הסיכון צריך להיעשות במונחי תיק ההשקעות הכולל, ולא בהתבוננות על כל נכס בנפרד.
• לכל רמה של סיכון יש תיק אופטימלי של נכסים, שהם בעלי התשואה הצפויה הגבוהה ביותר

היום שיטה זו מקובלת מאוד על מנהלי תיקים הסבורים שלמשקיע יחיד יש סיכוי נמוך יותר להכות את השוק. עם זאת, היום הנחות השיטה – שהמשקיע תמיד רציונלי – מעורערות בעיקר על ידי הכלכלה ההתנהגותית, המניחה שהטיות שונות ואינטואיציה הן שמפעילות את המשקיעים הרבה יותר מהחלטות רציונליות, כפי שאומנם אפשר לראות בהתנהגות סנטימנטלית בשווקים.

בנג'מין גרהאם – המורה של וורן באפט וממציא השקעות הערך

פיליפ פישר – גורו השקעות שהאמין במניות צמיחה

הטריקים החשבונאיים ברכישות של טבע