האם כבר החיים שלנו בילדות יכולים לנבא  את  ההצלחה שלנו בקריירה? האם כבר אז  נקבע מסלול החיים שלנו? האם בעיות משמעת בהכרח יסתרו הצלחה? לפי מחקר חדש זה לא בדיוק המצב.

לפי מחקר שערכו לאחרונה באופיס דיפו בקרב אלף עובדים בארה"ב, תלמידים שהצטיינו בלימודים ביסודי ובחטיבות הביניים, היו בעלי סיכוי גבוה יותר להמשיך ללימודי תואר ראשון. לפי המחקר, 38% מהתלמידים שקיבלו בעיקר ציוני טוב מאד כילדים, השלימו גם תואר שני. עם זאת, דווקא התלמידים עם הציונים הנמוכים יותר ביסודי היו בעלי סיכוי גבוה יותר לסיים תואר ראשון מאשר תלמידים עם ציונים ממוצעים. יותר מ-20% מהתלמידים עם ציונים של מספיק ונכשל ביסודי ובחטיבה השלימו תואר ראשון, זאת לעומת פחות מ-14% מהתלמידים עם ציונים של טוב וכמעט טוב. מעריכים כי הסיבה  היא יותר מוטיבציה וניסיון לתקן את הציונים השליליים..הסבר אחר  הוא חוסר התאמה למסגרות החינוך הפורמלי, והתאמה לתחום ספציפי או ליזמות.

עוד נתון מובהק היה  כי נערים עם בעיות משמעת היו בעלי סבירות כפולה כמעט להפוך לבעלי עסקים בבגרותם. לפי המחקר, 20.5% מבין התלמידים שהודו כי נענשו באופן קבוע על ידי המנהל גדלו להיות יזמים,  לעומת 11.5% בקרב התלמידים שמעולם לא נשלחו לחדר המנהל.

אותם אנשים שהודו כי הפרו את החוקים לעיתים קרובות בילדותם דיווחו גם על רמות גבוהות יותר של סיפוק מהחיים בבגרותם. לפי ממצאי המחקר, אותם ילדים "שכמעט אף פעם" לא צייתו לחוקים דורגו בין 61 האחוזונים העליונים במדידת רמות הסיפוק – מעל הילדים הממושמעים. נראה כי הסיבה שיש מתאם בין אוטונומיה לאושר.

הבכור או הצעיר

במחקרים אחרים נמצא שלילדים בכורים או יחידים יש סיכוי גבוה יותר להפוך למנכ"לים בבגרותם. כמעט מחצית מהמנכ"לים במחקר היו אחים בכורים או ילדים יחידים, הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה. מחקרים אחרים מצאו שלבכורים יש סיכוי גבוה יותר להחזיק בתפקידי ניהול והם נוטים להרוויח יותר כסף.  נראה כי הסיבה לכך כי להורים היו יותר זמן ומשאבים להשקיע בבכורים.

מצב כלכלי

המעמד הסוציו-אקונומי גם משפיע על הדרך שבה מנכ"לים מנהלים את החברה. מנהלים שגדלו בבית ממעמד סוציו-אקונומי גבוה נוטים להימנע מסיכונים והם זהירים יותר בצורת הניהול שלהם. הם משקיעים פחות כסף ביוזמות עם תשואה גבוהה ומוציאים פחות על מחקר ופיתוח. לעומת זאת, במחקר נמצא שמנכ"לים שגדלו במשפחות פחות מבוססות נוטים לקחת יותר סיכונים עם כספי החברה. הסיבה היא כנראה שמי שבא ממצב כלכלי קשה צריך לקחת יותר סיכונים להצליח, בעוד מי שבא מבית מצליח לא נדרש לשינויים

שיתוף פעולה במשחקים

מחקרים אחרים מצאו קשר בין הכישורים החברתיים של ילדים בגיל הגן לבין הצלחתם כמבוגרים. במחקר אחד נמצא שלילדים עם כישורים חברתיים טובים, שמשתפים אחרים, עוזרים לאחרים, אמפתיים ויודעים לפתור בעיות בעצמם יש סיכוי גדול יותר להיות בעלי תואר אקדמי ולעבוד במשרה מלאה עד גיל 25.

עם זאת, לילדים עם כישורים חברתיים מוגבלים היו סיכויים גבוהים יותר להגיע לבתי הסוהר בבגרותם, להיות אלכוהוליסטים ולהיות בעלי הכנסה נמוכה.

מחקר אחר הראה שילדים שהראו יכולות חברתיות וכישורים רגשיים טובים הפגינו תוצאות טובות יותר שכללו הישגים אקדמיים טובים יותר והכנסה גבוהה יותר. כישורים חברתיים ורגשיים של ילד נמצאו במחקר כגורמים מנבאים טובים יותר מרמת ההכנסה של ההורים למשל.

לדעת כבר מגיל קטן

מחקר אחר מצא שהמשותף לספורטאים, שחקני שח ומוזיקאים מוצלחים הוא שהם כולם מצאו תחום שהם רוצים לשלוט בו כבר בגיל צעיר.

ההסבר שניתן הוא שבעלי הכישורים הגבוהים גילו משהו שהם מאד נהנים לעשות, והם נמצאים גם בסיטואציה שבה יש להם הורים ומורים שתומכים ומשקיעים זמן כדי שיעשו את הפעילות הזו.

ילדות מאושרת

מחקר שנערך בבית ספר לונדון לכלכלה מצא כי ילדות מאושרת היא מנבאת גדולה להצלחה. סיבה לכך היא שאנשים בעלי גישה חיובית הם לרוב יותר בטוחים בעצמם, נוטים יותר לסיים דברים שהתחילו בהם, משיגים בקלות רבה יותר עבודה ומקבלים קידום מהר יותר. עם זאת, מחקרים אחרים שהרמות הכי גבוהות של אושר בילדות לא מנבאות הצלחה, כיוון שהילדים לא התמודדו עם משברים.

איך פותחים מספרה, כמה עולה ומה סיכויי ההצלחה

הקשר בין התנהגות כלכלית נבונה להצלחה בחיים

ביל אקמן – משיא הצלחה לשרשרת טעויות