מעודכן ל-11/2021

הקורונה הכלכלית וגל הפיטורים שהגיע בעקבותיה דחפו רבים למחשבה על הקמת עסק משלהם או הפיכה לפרילנסרים ■ אם גם אתם שוקלים את הרעיון, זכרו שזהו מעבר שיש לעשות בצורה הדרגתית ומסודרת, ויש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון לפני שיוצאים לדרך

אם יש לכם רעיון מעולה, נמאס לכם להיות שכירים ואתם רוצים להיות הבוס של עצמכם או אולי קשה לכם למצוא עבודה אבל אתם יודעים שהידע שלכם שווה כסף, זה הזמן להקים עסק עצמאי. אבל איך הופכים את הרצון לעשייה בפועל? איך עושים את הצעד הראשון?

השלב הראשון בהקמת עסק הוא שלב הרעיון. גם אם אתם בטוחים שעליתם על רעיון שאף אחד לא חשב עליו לפניכם, כדאי מאוד לבדוק את זה לפני שאתם מתקדמים. איך בודקים? עושים מחקר מקדים. גוגל זה מקום מעולה להתחיל בו, חיפוש נכון יכול להניב הרבה מאוד מידע וגם ללמד אתכם יותר על התחום שבו אתם אמורים לפעול.

אם הרעיון שלכם ייחודי ואין עליו מספיק מידע בחיפוש פשוט או שסכום ההשקעה בעסק גבוה, כדאי להשקיע בביצוע מחקר שוק מקצועי.

מחקר איכותני מקדים (קבוצות מיקוד) יעלה 15,000-30,000 שקל.

מדגם כמותי בסיסי (500 נסקרים) יעלה 10,000-30,000 שקל, תלוי בשיטת המחקר ובעושר המידע אותו מבקשים לאסוף (הנתונים לעיל מעודכנים לשנת 2018).

אם מדובר ברעיון שהוא גם פטנט, רישום פטנט הוא כלי משפטי שיספק לכם הגנה על המצאות. לא כל רעיון יכול להירשם כפטנט והרישומים כפופים לחוקי המדינה הרושמת, המשתנים ממדינה למדינה, אבל ההבדלים אינם מהותיים. גם כאן צריך לבצע חקר שוק ולבדוק פטנטים קיימים, כדי לוודא שהרעיון שלכם באמת ראשוני וכדי לזהות מתחרים. מומלץ לעשות חיפוש ראשוני במאגר של גוגל פטנט ובמשרדי הפטנטים האמריקאי, האנגלי והאירופי. אפשר גם לחקור את בסיסי הנתונים השונים של הפטנטים המפוזרים ברחבי האינטרנט. קחו בחשבון שעלויות רישום פטנט יכולות להגיע למאות אלפי שקלים, כיוון שהתשלום עבור רישום צריך להתבצע מידי שנה בכל מדינה רלוונטית בנפרד.

אחרי שסגרתם את הפינה הזו, הגיע הזמן לחשוף את הרעיון שלכם ולשמוע מה אנשים אחרים חושבים עליו. זה לא קל, אם בגלל שקשה לשמוע ביקורת על הבייבי האהוב שלכם או שאתם חוששים, ובצדק, שמישהו עלול לגנוב לכם את הרעיון, ובכל זאת השלב הזה הוא הכרחי לפני היציאה לדרך. כדאי שתבחרו היטב את האנשים איתם אותם אתם משתפים ותנקטו בכמה צעדים די פשוטים שיכולים להבטיח שהרעיון יישאר שלכם.

הצעד הראשון הוא  חתימת הסכם סודיות –  NDA)  Non Disclosure Agreement).

זו פעולה פשוטה וזולה יחסית, ובה אתם חותמים על הסכם סודיות עם הצד שנחשף לרעיון. בהסכם החותם מתחייב שלא לגלות ולא להשתמש במידע שהועבר אליו בנושא אלא אם קיבל על כך אישור מפורש בכתב.

אם הורדתם את ההסכם מהאינטרנט, מומלץ לעבור עליו מספר פעמים ולוודא כי אכן מדובר בהסכם סביר ולבצע התאמות ותיקונים רלוונטיים. כך למשל, יש לוודא כי הרשות השופטת אינה מחוז נידח במרכז ארה"ב אלא בית משפט באזור ישראל. קחו בחשבון שלא כולם יסכימו לחתום על המסמך, בעיקר גופים גדולים או משקיעים מקצועיים.

צעד שני הוא תיעוד מלא של הפגישה או פגישות. אפשר לסכם את הפגישה בכתב ולפרט את פרטי הפגישה כמו תאריך, שעה, מקום, נושא ומשתתפים וכן מה אתם עומדים לחשוף, ואפשר גם להקליט את הפגישה. את החומר יש להעביר עם סיום הפגישה למשמורת אצל עורך דין.

קחו בחשבון שאי אפשר למנוע במאה אחוז פגיעה בקניין הרוחני שחושף יזם מתחיל. אבל פעולות נכונות יכולות לגרום לאחרים להירתע מלפגוע בקניין שלכם, לעצור פגיעה שבוצעה, להקטין את הנזק הכלכלי כתוצאה מכך והכי חשוב – לקדם את הרעיון שלכם.

לפני שיוצאים לדרך: הכינו תכנית עסקית

אחרי שעברתם את שלב שיתוף הרעיון בהצלחה, הגיע הזמן לגלות אם הוא לא רק מוצלח אלא גם רווחי. תכנית עסקית טובה אמורה לתת לכם תשובה ברורה לשאלות כמו: מהו ההון הראשוני שצריך לגייס, מה היקף עלויות הקמה, רכישת הציוד הדרוש, הוצאות שיווק ופרסום בערוצי המדיה השונים, תזרים המזומנים הצפוי וגם התקבולים והרווחים הצפויים ועוד.

התכנית העסקית היא גם "כרטיס הביקור" שלכם אם אתם מחפשים או תחפשו משקיעים או שותפים פוטנציאלים. כל משקיע שתרצו לעניין בעסק שלכם ידרוש שתציגו בפניו תכנית עסקית, ולכן מומלץ להשקיע ולבנות תכנית רצינית ומרשימה. אם תרצו להציג את הרעיון שלכם בפני משקיעים, התכנית העסקית יכולה להיות בסיס למצגת מושקעת שתדגיש את מידת הרצינות וההשקעה שלכם ברעיון.

בשלב בניית התכנית אתם מסתמכים על אומדנים והערכות. חשוב שהאומדנים שלכם יהיו זהירים,  ושיסתמכו על מקורות מידע מהימנים והצלבת נתונים מכמה מקורות מידע. ככל שתכירו את השווקים בהם העסק יפעל, האומדנים שלכם יהיו מדויקים יותר. בכל מקום בו יש אי ודאות, כדאי להוסיף מרווח ביטחון כדי להימנע עד כמה שאפשר מהפתעות. השתדלו להימנע מאופטימיות יתר, כמו גם מפסימיות יתר. שתיהן יכולות להוות סיכון עסקי בהמשך הדרך.

שלבו בתכנית העסקית גרפים וטבלאות, הם יכולים להמחיש בצורה טובה יותר את הקשר בין הנתונים והמידע, אבל חשוב שתבחרו בגרפים או טבלאות פשוטים להבנה.

אפשר למצוא ברשת דוגמאות רבות לאיך אמורה להיראות תכנית עסקית בהתאם לתחום בו פועל העסק שלכם. אם העסק מורכב יותר, כדאי להיעזר ביועץ עסקי או מלווה עסקי שיש לו ידע מקצועי וניסיון בתחום.

תכנית עסקית מקצועית תעלה 6,000 שקל בממוצע. אולם אם תגייסו הלוואה מאחת מקרנות המדינה, תוכלו ליהנות מתוכנית עסקית מסובסדת.

הסכם מייסדים

אם מדובר בשותפות, מומלץ בשלב זה, עוד לפני הקמת החברה, לחתום על הסכם מייסדים. הסכם מייסדים הוא הסכם שנחתם בין השותפים המעוניינים להקים את החברה. המשמעות של ההסכם היא בעיקר ליבון כל הסוגיות בין השותפים. למשל חלוקת האחזקות בחברה, חלוקת אחריות, תפקידים ומשימות ספציפיים בין השותפים, מנגנון פתרון סכסוכים, איך תנוהל החברה, איך יתקבלו החלטות וכדומה.

חתימת הסכם מייסדים יכולה למנוע חילוקי דעות בהמשך הדרך ויותר חשוב, להבטיח שהעסק שלכם יתנהל בצורה יעילה ומסודרת. גם אם אתם חוששים מחילוקי דעות עם השותפים שלכם, זכרו שעדיף שהמחלוקות יתעוררו בשלב זה ולא יפגעו בניהול העסק ויגרמו להפסדים מיותרים.

איזה סוג עסק כדאי להקים?

בישראל קיימות שלוש ישויות עיקריות המשמשות את רוב היזמים: עוסק פטור או עוסק מורשה כשמדובר בעצמאים, או חברה בע"מ אם מדובר בשותפים. אז מה ההבדלים ביניהן ואיזו מהן מתאימה לכם?

עוסק פטור:

עסק שמחזור הכספים השנתי שלו נמוך יחסית ולא עולה על 99,893 שקל (נכון ל-2021), אינו מחייב את לקוחותיו במס ערך מוסף (מע"מ) ולכן גם לא רשאי לקזז מע"מ חזרה כשירכוש מוצרים או שירותים. הדיווחים לרשויות מקלים באופן יחסי (פעם בשנה בדוח השנתי). מספרו המזהה של עוסק פטור זהה למספר תעודת הזהות של בעל העסק, דבר המלמד על אחריותו המשפטית הישירה.

אם החלטתם להירשם כעוסק פטור, הרישום חייב להתבצע ביום שבו החלה הפעילות העסקית שלכם במשרדי המע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. לפני שאתם מתחילים במסע דילוגים בין המשרדים, כדאי להיכנס לאתרי האינטרנט, להכין מראש את כל המסמכים שעליכם להציג ולבדוק אם אתם חייבים להגיע למקום. באתר מס הכנסה לדוגמא תוכלו למצוא את מדריך מס הכנסה לפתיחת עסק.

בסוף תהליך הרישום במע"מ תקבלו תעודת עוסק פטור ובמס הכנסה ובביטוח הלאומי תקבלו שוברי תשלום שעליכם לשלם כל רבעון.

חשוב מאוד להבין שהמעבר בין שכיר לעצמאי מעביר את האחריות על ההתנהלות הפיננסית מול הרשויות אליכם. אם התחלתם את השנה כעוסק פטור, אבל התברר שההכנסות שלכם עולות על הסכום הקבוע בחוק, עליכם לדווח על כך. הקנסות על חריגה ללא דיווח הם אסטרונומיים ונוקשים, כך שכדאי מאוד להקפיד על כך.

עוסק מורשה:

הישות הבאה בדרגת המורכבות והחשיבות. פתיחת עוסק מורשה מתאימה לעסק שהמחזור שלו אמור להיות גבוה מ-77,993 שקל אך לרוב הוא נמוך. בשונה מהעוסק הפטור, העוסק המורשה מחייב את לקוחותיו בתוספת מע"מ ולכן רשאי לקזז אותו מהוצאותיו. הדיווחים שלו לרשויות המס עדיין נחשבים מקלים שכן הוא נדרש לדווח עד פעם בחודשיים ובדוח השנתי. גם במקרה זה המספר הרשום של העסק זהה למספר תעודת הזהות של הבעלים, דבר שמלמד על אחריותו המשפטית הישירה. כעוסק מורשה הדיווח לרשויות הוא מורכב קצת יותר מזה של עוסק פטור, לכן כדאי שתשקלו להיעזר בשירותיו של רואה חשבון.

בסיום הרישום תקבלו תעודת עוסק מורשה זמנית, ובהמשך תישלח אליכם בדואר תעודה קבועה.

חברה בע"מ:

חברה בעירבון מוגבל היא גוף משפטי המוחזק על ידי בעל מניות אחד או יותר. תהליך ההקמה שלה יותר מורכב משל עצמאי שכן יש לרשום את החברה ברשם החברות ורק לאחר מכן לפנות לרשויות המס.

היתרון העיקרי של חברה בע"מ הוא העובדה שבעלי העסק יוצרים ישות משפטית חדשה ונפרדת מבעל המניות, והיא זו הנושאת בזכויות ובחובות. במקרה של כישלון מסחרי, שנגרם בתום לב ולא במכוון, יש מחסום בין הנושים של החברה לבעל המניות שלה.

יתרון נוסף הוא ששיעור המס שמשלמת חברה בע"מ נמוך יותר משמעותית מזה של עצמאי וכך גם התשלומים לביטוח הלאומי. יש אפשרות להשתמש ביתרת הרווחים שנותרים לאחר ניכוי מס הכנסה להשקעות שונות כמו רכישת מלאי, בעוד שבעוסק פטור או מורשה הכסף שנותר להשקעות נמוך יותר, כיוון שהניכויים גבוהים יותר.

תדמית עסקית – סיבה אפשרית נוספת לפתיחת חברה בע”מ לעיתים נובעת משיקולים שאינם משפטיים. למשל, יש הרואים בניהול עסק במסגרת חברה כסממן לאיכות או הצלחה.

גיוס כספים ומשקיעים – החברה מאפשרת לבעליה גיוון ונוחות באפשרויות גיוס ההון – גיוס הון תמורת הקצאת מניות או באמצעות אגרות חוב. זו אחת הסיבות שיזמים רבים וסטארטאפים בוחרים להתאגד במסגרת של חברה בע”מ.

הקמה וניהול של חברה בע"מ כרוך בכמה עלויות:

אגרת רישום בגובה של כ-2,600 שקל, ובנוסף לשלם אחת לשנה אגרה בסך 1,133 שקל (נכון ל-2021).

כמו כן, הנהלת החשבונות של חברה יקרה יותר ואף יש להגיש לרשם החברות דוח מבוקר על-ידי רואה חשבון אחת לשנה. נוסף על כך, החברה נדרשת להגיש עדכונים שונים לרשם החברות, למשל בעת שינוי בהרכב הדירקטוריון או שינוי שם החברה או כתובת החברה או הקצאת מניות וכיו”ב.

סיוע של עו"ד ברישום ובפתיחת תיק: כ-1,000 שקל פלוס מע"מ

יש לקחת בחשבון, שלחברה בע"מ עלויות הפעלה שנתיות בשל המחויבות לנהל הנהלת חשבונות כפולה ולהכין דוח שנתי (על-ידי רואה חשבון), בעלות של כ-20 אלף שקל.

אז איך מחליטים באיזו מהאפשרויות לבחור? אם מדובר במיזם או עסק פשוט, עם מחזור הכנסות שנתי נמוך יחסית (לפחות בהתחלה), כדאי לבחון את העוסק המורשה או הפטור, שהעמלות בגין הקמתו אפסיות ורמת המורכבות של ניהולו נמוכה מאוד, כך שגם שההוצאות על התחזוקה השוטפת שלו נמוכות יחסית בהתאמה .

ככל שמחזור העסקאות של העסק גדול יותר, יש עדיפות לפעול כחברה. בכל מקרה, תמיד תוכלו להתחיל את דרכם כעוסק עצמאי ובהמשך להפוך לחברה.