מדריכי צרכנות    

טיפול פסיכולוגי – אילו סוגים יש, איך בוחרים וכמה תשלמו לפגישה?

pixabay
מעודכן ל-08/2019

רוצים לדבר על זה? טיפולים פסיכותרפיים אינם מקשה אחת – יש ז'אנרים שונים וההיצע הקיים בשוק מבלבל מאוד איך תבחרו את הגישה הטיפולית המתאימה לכם ואת איש המקצוע שיסייע להצלחת התהליך? הכתבה הבאה תעשה לכם סדר

אם פעם נהגו לחשוב שטיפול פסיכולוגי נועד לאנשים "משוגעים" הלוקים בנפשם, היום הסטיגמה הוסרה ורבים כבר הבינו שמדובר במתנה שכדאי וראוי שכל מי שיכול לממן יעניק אותה לעצמו. הסטטיסטיקה מראה כי כמעט כל אדם שני הולך היום לטיפול. אבל למרות זאת, מעט מאוד אנשים מכירים את ההבדלים בין סוגי הטיפולים הקיימים.

אז אם אתם מרגישים שאתם רוצים לשנות משהו בחיים, לשפר את הרגשתכם ואת האופן שבו אתם מתנהלים, להתעמת עם השדים שלכם או לעבד חוויות מהילדות – בהמשך הכתבה תמצאו הסברים על סוגי הטיפולים, מה הם כוללים ולמה טיפול מסוים יתאים לכם יותר מאחרים.

טיפול פסיכולוגי – מה זה בעצם?

טיפול פסיכולוגי הוא כל מפגש עם איש מקצוע אשר הוכשר להבין תהליכים נפשיים, מודעים ובלתי מודעים, התנהגויות, יחסים בין אישיים ועוד. המטפלים הנם אנשי מקצוע, בעלי הכשרה לתת מענה לצרכים הנפשיים של המטופלים ולהתמודד עם מגוון הרגשות והמצבים שהחיים מזמנים.

טיפול פסיכולוגי הוא תהליך הכולל מפגשים בין מטפל ומטופל, שמטרתו לקדם את רווחתו הנפשית של המטופל. בתהליך משתמש המטפל בגישות טיפוליות שונות שמבוססות על קשר מילולי ביו המטפל למטופל. טיפול פסיכולוגי מתבצע על ידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שעברו הכשרה ממושכת לטיפול – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטריים. כיום יש מגוון רחב של גישות פסיכולוגיות לטיפול.

איך מתבצע הטיפול?

תהליך הטיפול כולל לרוב מפגש שבועי בן 50 דקות. אורך הטיפול משתנה בין גישה אחת לאחרת, ומושפע ממצבו של המטופל ומהנכונות שלו להתחייב לטיפול. בין המטפל למטופל ייווצר קשר של אמון שמסייע להצלחת הטיפול. גורמים אחרים התורמים להצלחת הטיפול הם מיומנות המטפל, הגישה הטיפולית, המוטיבציה של המטופל, הרצון שלו לשינוי ועוד. במהלך הטיפול המטופל יספר על חייו ועל בעיות שהוא מתמודד עמן, והמטפל יקשיב, ישאל שאלות וישתמש במיומנויות טיפול שונות בהתאם לגישה הטיפולית.

מי יכול להיעזר בטיפול פסיכולוגי?

טיפול פסיכולוגי מיועד לכל מי שרוצה לטפל בבעיה/קושי או נושא שמטריד אותו, והוא מוכן לעבור תהליך פסיכולוגי על מנת להעמיק את התובנות שלו ביחס לעצמו ולשפר את איכות חייו ואת רווחתו הנפשית.

מה מרגישים לאורך הטיפול ובסיומו?

הטיפול מקנה למטופל כלים להתמודדות, כך שבתום הטיפול הוא יוכל להשתמש בהם כדי להתמודד עם בעיות נוספות שיעלו בחייו. במהלך הטיפול המטופל עובר תהליך שבו הוא חש מסוגלות הולכת וגדלה להתמודד עם בעיותיו וכן רווחה נפשית גדולה יותר.

סוגי טיפולים

הכול אודות אמא: טיפול פסיכודינמי

הדימוי הקולנועי-טלוויזיוני השגור לטיפול פסיכולוגי מיוצג באופן הבא: המטופל שוכב על ספה או יושב על כורסה, מולו יושב המטפל ועל השולחן שביניהם מונחת קופסת טישו. המטופל מזיל דמעות ומושך באפו בעודו מגולל חוויות ילדות והמטפל מאזין ומהנהן בראשו בשקט, ללא מעורבות רגשית או נקיטת עמדה. סצנה זו שנשענת על יסודות תורתו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, השתנתה בעשרות השנים האחרונות לבלי הכר, והמציאות בחדר מטיפולים כיום רחוקה ממנה מאוד.

פרויד הגה את תורתו בשלהי המאה ה-19. הוא נוכח לגלות שמטופלות שהגיעו אליו עם תסמינים פיזיולוגיים, דיווחו על דעיכה של התסמינים – עד כדי היעלמות מוחלטת – לאחר שדיברו על פחדיהן העמוקים. בעקבות הגילוי הזה תיאר פרויד את הנפש כמורכבת מכוחות חזקים אשר עומדים בסתירה זה לזה, מה שמייצר קונפליקטים פנימיים הגורמים לתסמינים כאלה ואחרים. ניסוחו של פרויד את הנפש האנושית ככזו שבנויה מכוחות חזקים אשר גורמים לתנועה, היא זו שהעניקה לה את שמה – פסיכולוגיה דינמית.

מהפסיכולוגיה הדינמית צמחו אסכולות רבות ומגוונות, שהמשותף לכולן היא האמונה שמבנה הנפש האנושית הוא למעשה תולדה של הקשרים הבין-אישיים בחיינו ובראש בראשונה הקשר עם הורינו. ולכן בחינה של קשר, גם בין המטפל למטופל, הפכה לאבן דרך חשובה ומהותית בתהליך הטיפולי. הטיפול הפסיכודינמי מתמקד באופן שבו אנו תופשים את עצמנו ביחס לקשרים השונים בחיינו וגם בין החלקים השונים בתוכנו.

הטענה המרכזית של הפסיכולוגיה הדינמית היא שלשם שינוי מהותי ואמיתי יש צורך בתהליך ארוך ועמוק, על מנת להגיע להפנמה ויישום בחיי היומיום. בטיפול הדינמי אין תאריך סיום קבוע מראש. הקשר שנרקם בין המטפל למטופל בהכרח ייחודי ולכן גם הוא, כקשרים אחרים בחיים, לא ניתן לניבוי. סיום אופטימלי של טיפול, הוא כאשר המטופל אומר למטפל "אני לא צריך אותך יותר". זהו אולי המקצוע היחיד שפיטורים הם הסיום הטוב ביותר שאפשר לקוות לו.

טיפול דינמי באמצעות שיחות מבוסס על ההנחה כי במוקד התהליך הטיפולי נמצא הקשר בין המטפל למטופל, שביחס לקשר זה המטופל משחזר, באופן מודע ולא מודע, קונפליקטים מקשרים משמעותיים אחרים שלו בעבר ובהווה. טכניקות הטיפול הפסיכודינמי נועדו לחשוף קונפליקטים לא מודעים ולאתר את הגרעין הפנימי של האדם.

בטיפול הדינמי יעילות הטיפול תלויה בטיב הקשר שנוצר בין המטפל למטופל, תוך ניסיון ליצור אווירה טיפולית אותנטית, אמפתיה והיעדר שיפוטיות. טיפול פסיכודינמי הוא ארוך טווח, תוך הכרה עמוקה של נפש המטופל, דרך התפתחותו, חוויות אישיות מעצבות, כאשר המטרה היא הבנה ושינוי של חוויית דימוי עצמי נמוך ודפוסי חשיבה והתנהגות.

לטיפוסים משימתיים: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – לטיפול בחרדה ובדיכאון

טיפול קוגניטיבי הוא שיטת טיפול פסיכולוגי המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות, ושמקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה מעוותים. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מבוסס על עקרונות מתחום הלמידה ועל ניתוח לוגי ושכנוע מילולי-שכלתני. הטיפול הקוגניטיבי שונה מהטיפול ההתנהגותי בדגש שהוא שם על התהליכים הפנימיים של המטופל, ולא על ההתנהגות בלבד. עם מפתחי השיטה נמנים: אלברט אליס, אהרון בק, דונלד מיקנבאום ואלברט בנדורה.

אהרון בק, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי יהודי אמריקאי ומייסד גישת הטיפול הקוגניטיבי, היה מתוסכל מאופן הפעולה הפסיכואנליטית בעבודתו עם דיכאוניים, בשנות ה-60' של המאה הקודמת. לכן הוא החל להתמקד במחשבות ובהתנהגויות של מטופליו. בק תרם שני אלמנטים מכריעים לטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי: שאלון בק לדיכאון ו-פרוטוקול לטיפול בתסמינים דיכאוניים.

בק יצא מנקודת הנחה שעל מנת לאבחן ולטפל, צריכה להיות קטגוריה בעלת תסמינים משותפים לכל הפרעה. כך לדוגמה, אדם "דיכאוני", על פי הגדרתו, הוא מי שסובל ממצב רוח ירוד, חוסר יכולת להנאה, בעיות שינה וכדומה. כל מי שעונה על תסמינים אלו ייחשב כשרוי בדיכאון, ללא תלות בעברו האישי והייחודי. הטיפול עצמו גם הוא בנוי מסט פעולות שנועד לשנות דפוסים בהתנהגות ובמחשבה של האדם הדיכאוני. על פי תפישתו של בק, יש פחות חשיבות לסיבות מהילדות או הסיבות החיצוניות של ההפרעה, וצריך לשים דגש על הגורמים למצוקה היומיומית של המטופל. מאחר ותסמיני הדיכאון משותפים לכולם, אפשר לבנות תוכנית טיפולית קצרת מועד, בין 15 ל-30 פגישות, שמטרתה להפחית את התסמינים של ההפרעה.

בשנות ה-70' וה-80' של המאה הקודמת החלו להתגבר המחאות של המחוקקים וחברות הביטוח כנגד הטיפול הדינמי, בייחוד בארצות הברית. אחד מחברי הקונגרס שהיה אחראי על הקצאת המשאבים של משרד הבריאות האמריקאי התלונן שתקציב בריאות הנפש תחת הפסיכולוגיה הדינמית הוא כמו בור ללא תחתית, אין לדעת מה משך הטיפול, במה מטפלים ואם זה עובד. מסיבה זו הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי קרץ לחברות הביטוח ולמחוקקים, בשל היותו מוגבל בזמן, ממוקד ויעילותו ניתנת למדידה.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מתייחס להפרעות נפשיות כמו להתמכרות. כלומר, שיטה זו גורסת כי השינוי לא יגיע רק מדיבורים אלא גם מפעולות מסוימות שמתווכות את המחשבות וההתנהגות של האדם. לדוגמה, בהפרעה פוסט-טראומטית, אחד מן המרכיבים המרכזיים היא הימנעות. למשל, בעקבות אירוע טראומטי כגון תאונת דרכים, הנפגעים נמנעים מלנהוג שוב ולכן איכות חייהם ותפקודם היומיומי נפגעים. הטיפול ההתנהגותי גורס שעל המטופל "לעלות שוב על הסוס" ויפה שעה אחת קודם. בתחילה יש להיכנס לרכב ופשוט לשבת שם כחצי שעה, לאחר מכן יש לשבת ברכב עם מנוע דולק, ובהמשך אולי סיבוב קטן בשכונה – עם מלווה ואחר כך ללא מלווה. כך צעד אחר צעד ובאופן הדרגתי ניתן להכחיד את ההתנהגות הפוגעת.

בתחום המחשבות, דהיינו הקוגניציה, המטפל תר אחר מחשבות כוללניות ופוגעות ומנסה לנגוד אותן בעזרת מחשבות אחרות. לדוגמה, אדם השרוי בדיכאון אומר על עצמו לעיתים קרובות "אני לא שווה כלום, כל מה שאני עושה אף פעם לא מצליח". המטפל מציע מחשבה אלטרנטיבית וחשיבה ביקורתית על המחשבות עצמן, "האם באמת לא הצלחת כלום אף פעם?, אתה גם לא שווה כלום בעיני הוריך או חבריך?" המטופל מתבקש ליישם מחשבות אלו ביומיום, לרשום מחשבות דומות לאורך השבוע ולבצע תרגילים התנהגותיים, על מנת להכחיד התנהגויות מחבלות. אלו הם שיעורי הבית המפורסמים.

CBT הינו טיפול מובנה בכמה שלבים: בשלב הראשון המטופל והמטפל יגדירו יחד את הבעיה, הקושי או המגבלה וגם את היעד שברצונם להשיג במהלך הטיפול.

משהוגדרו הבעיה והדרך אל הפתרון מגיע השלב הבא שבמהלכו מתחיל שלב ההתמודדות של המטופל עם הגורם הבעייתי. כמובן שבשלב זה העבודה תיעשה בהתאם ליכולותיו של המטופל, כאשר ההתמודדות תתבצע באמצעות חשיפה אל הגורם הבעייתי.

השלב האחרון של טיפול CBT יהיה רכישת כלים להרגעה עצמית במהלך התמודדות עתידית עם סיטואציות ומצבים שגורמים לקושי.

במהלך שנות ה-80' וה-90' זכה הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי להצלחה רבה והתקבל באהדה על ידי הממסדים השונים. לאורך השנים מתנהל ויכוח ער ורווי יצרים בין הפסיכולוגיה הדינמית והקוגניטיבית, באשר לדרך הנכונה להתייחס לנפש האדם. אולם כיום הקונצנזוס הוא שכאשר מדובר בהפרעה שסיבותיה "טריות" (כמו אירוע טראומטי) או הפרעה שאופן הביטוי שלה ברור מאוד והתנהגותי (כמו פחד מטיסה) הדבר הנכון הוא לטפל בה באופן קוגנטיבי-התנהגותי, שהרי הסבל של האדם הוא מיידי וברור והוא מצריך התערבות מהירה ובוטה על מנת לאפשר תפקוד יומיומי תקין.

בעשור וחצי האחרונים נוסדו שיטות שמהוות הכלאה בין הטיפול הדינמי והטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, כגון סכמה תרפיה או טיפול התנהגותי דיאלקטי (DBT), אשר בנויות מסט ברור של פעולות ומטרות, ועם זאת מאפשרות גמישות ונמשכות זמן רב יותר.

בשילוב תרופות: טיפול פסיכיאטרי

הכדורים הפופולאריים הראשונים לבעיות נפשיות נכנסו לשוק בשנות ה-50' והיו אנטי-פסיכוטיים. לאחר עשרות שנים של ניסיונות כושלים להתמודד עם סכיזופרניה באמצעות טיפול פסיכו דינמי, התרופות האנטי-פסיכוטיות רוקנו את בתי החולים והפכו את הסכיזופרניה ממחלה חשוכת מרפא למחלה שניתן לנהל אותה אורח חיים תקין ולכן על פי רוב אין צורך באשפוז תמידי. למשך 20 השנים הבאות הפסיכיאטריה חזרה לחיק הרפואה והחלה להתייחס להפרעות נפשיות כתולדה של פתולוגיה פיזיולוגית – או במילים אחרות, "הכול כימיה".

כיום המגמה הזו צוברת תאוצה, בין היתר בזכות התפתחות הטכנולוגיה, אשר אפשרה את היכולת להתבונן במוח האנושי באמצעות טכנולוגיות שונות (CT\FMRI). מתחילת שנות ה- 80 הטיפול בחרדה ובדיכאון על ידי פסיכיאטר, נחשב לטיפול הנפוץ והיעיל ביותר.

לאורך השנים נערכו מחקרים רבים שאיששו את יעילות התרופות והשפעתן על תסמיני החרדה והדיכאון. עם זאת, בשנים האחרונות נאספו עוד ועוד מחקרים שהוכיחו כי התמונה איננה כל כך ורודה, ולצד ההצלחה של התרופות ישנן דילמות רבות, בהן מעורבים גם כוחות פוליטיים וכלכליים.

כיום ישנם מחקרים שמראים כי היעילות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול דינמי, לא פחותה מיעילותו של טיפול פסיכיאטרי תרופתי. בנוסף, אחת השאלות הגדולות שנשאלות כיום, עם עלייה במודעות לגבי תחום בריאות הנפש, היא מה החלק של אפקט הפלסבו בלקיחת אותה תרופה ומה ההשפעה ה"אמיתית".

כיום בתחום בריאות הנפש, מקובל לרשום תרופות במקביל לטיפול פסיכולוגי. פסיכיאטרים רבים סבורים כי כדורים בהחלט מטפלים בתסמינים המיידיים אך אינם פותרים את הבעיות העמוקות והפנימיות ביותר במעמקי נפשו של האדם. על פי מחקרים מדעיים שנעשו בנושא, ניכר כי טיפול תרופתי עוזר ולעתים קרובות, כאשר התסמינים חזקים ומפריעים לאדם לתפקד, הוא הכרחי. אך אין ספק כי עלינו לשאול את השאלות הנכונות, על מנת שנגיע לתשובות הנכונות שידייקו את הטיפול המתאים ביותר עבורנו ויביאו הקלה משמעותית.

לסיכום, איך נדע איזה טיפול הוא המתאים לנו ביותר?

למעשה, אין שיטה אחת שטובה לכל דבר. כל אדם המבקש להתחיל טיפול צריך לשאול את עצמך מה מפריע לו בחיים. האם זה עניין ספציפי כמו חרדה ממעליות או שמא הבעיה כללית יותר ולא ממוקדת, כמו תחושה תמידית של חוסר סיפוק? האם הוא מעוניין בתהליך ארוך, פתוח לשינויים הכרוך גם בהשקעה כלכלית גדולה יותר או בתהליך קצר וממוקד?

כך או כך, הקפידו להתייעץ עם אנשים קרובים לפני קבלת ההחלטה. והכי חשוב, כל טיפול מתבסס ברובו על הקשר בין המטופל למטפל. אם טיפול אחד לא צלח, כדאי מאוד לא להתייאש ולבחון אלטרנטיבות אחרות, על אף שזה נשמע מתסכל מאוד. הנפש שלנו היא מנגנון מורכב, התייחסו אליה בהתאם והקדישו זמן ומאמץ בניסיון להרגיש טוב יותר – זה בהחלט שווה את ההשקעה.

כמה תשלמו על טיפול?

טיפול פסיכולוגי – 600-250 שקל

טיפול פסיכולוגי זוגי – 600-350 שקל

הנחה למפגשים דו שבועיים – 10%-5%

ביקור בית של פסיכולוג – 400-350 שקל

טיפול פסיכולוגי באינטרנט – 600-250 שקל

טיפול פסיכולוגי קבוצתי (המחיר לאדם) – 250-100 שקל

טיפול Cbt – טיפול קוגנטיבי התנהגותי – 600-200 שקל

טיפולים פסיכותרפיים דרך קופת חולים

פגישה ראשונה – 57 שקל

המחיר לפגישת אבחון ראשונה אצל מטפל עצמאי מתוך רשימת המטפלים שמציעה קופת החולים. הטיפול מותנה בפגישת אבחון ראשונית בקופת החולים המופיעה בתיק הרפואי

טיפול פסיכותרפי דרך קופת חולים, פגישה שנייה ואילך – 136 שקל

טיפול פסיכותרפי דרך קופת חולים, טיפול קבוצתי – 62 שקל

טיפול פסיכותרפי במרפאות חוץ – תשלום לרבעון – 34 שקל

טיפולים משלימים במחירים מוזלים – מה מציעות קופות החולים?

מחקר חדש קובע: פייסבוק עושה אתכם מאושרים