מעודכן ל-12/2019
בקרוב צדדים שלישיים יוכלו לצפות בחשבונות הבנקים. מדובר בהסדרה שמוגדרת: "חובה של בנקים וחברות כרטיסי אשראי ליישם את הסטנדרט לבנקאות פתוחה לספקי צד ג' שהם בנקים וחברות כרטיסי אשראי".. ההסדרה נוגעת הן לתושבי ישראל והן לתושבי חוץ.
שחקנים חדשים, לאו דווקא בנקים, יוכלו לגשת לחשבון הבנק של לקוח, בהסכמתו, ולהציע לו שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו. בנק ישראל פועל ליישום הבנקאות הפתוחה בישראל לכל הלקוחות והשחקנים הפיננסים, ולכן גיבש סטנדרט אחיד לבנקאות פתוחה בישראל. הסטנדרט גם מסדיר את ההגנה על המידע של הלקוח ואת ניהול הסיכונים של התאגידים הבנקאיים.
המידע בנוגע לאשראי, לחסכונות, ולניירות יונגש עד 2021. כמו כן, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יידרשו לפעול בהתאם להסדרה החדשה ביחס לכרטיסי החיוב עד מחצית 2021.
הבנקאות הפתוחה היא המשך לפתיחת מאגר האשראי, שבו נתויי הלוואות ונתונים נוספים פתוחים לגופים פיננסיים שאינם הבנקים. בנק ישראל מעודד יצירת פרוטוקולים פתוחים שיקלו על שחקנים פיננסיים בתחום האשראי לייעץ ללקוחותיהם וכך להגדיל את התחרות בין גופי האשראי.
על פי הפיקוח על הבנקים:
"הבנקים וחברות כרטיסי האשראי נדרשים ליישם את הגרסה האחרונה של הסטנדרט, כפי שמפורסמת על ידי בנק ישראל, וכן לתמוך בגרסה הקודמת האחרונה. זאת במטרה לאפשר את ההתפתחויות הטכנולוגיות מבלי לפגוע בספקי צד ג' שטרם הספיקו להתעדכן בגרסה החדשה בכך תתאפשר רציפות של שירותי הבנקאות הפתוחה".
"הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יקימו פורטל מפתחים לטובת ספקי צד ג' בו יתעדו את אופן יישום הסטנדרט (בפרט לרכיבים שאינם מנדטוריים בסטנדרט) וכן יאפשרו סביבה להתנסות מעשית בשירותי הבנקאות הפתוחה".
בין היתר קובעת הטיוטה, כי "בנק מחויב לתת מענה ללא תשלום לעד 1.5 מיליון פניות (בין אם הפניות הן תקינות או לא תקינות) בחודש לכל סרטיפיקט של צרכן מידע".