26% של אבטלה היא אמנם לא אמיתית כי היא כוללת רבים בחופשה ללא תשלום. אבל חלק משמעותי מהחל"תניקים יפוטרו. שלא יהיו לכם אשליות בקשר לכך – ההאטה הכלכלית והידיעה הברורה שבארגונים רבים יש אבטלה סמויה שעכשיו הופכת ללא סמויה, יגרמו לכך שאנשים ישלחו הביתה, והרבה.  המעבר מחל"ת לסטטוס של מפוטר הוא היה חריג בעבר, ועכשיו זה יהפוך לנפוץ מאוד. מה המשמעות של זה ואיך בעצם צריך להתנהל/ להתנהג מול המוסדות.

ראשית – מעבר מחל"ת לסטטוס של מפוטר מחייב להתחיל את התהליך מחדש. להיכנס לאתר הביטוח הלאומי ולהעביר את הטפסים והמידע שהביטוח הלאומי ומשרד התעסוקה דורשים. ככלל, תקופת החל"ת אמורה להיות חלק מתקופת הזכאות המרבית לדמי אבטלה, הרי מדובר בהוצאה לחל"ת על חשבון פיטורים עתידיים. אבל, הסוגיה עדיין לא ברורה. תקופת הזכאות המרבית לדמי אבטלה נעה בין 50 ימים ל-175 ימים תלוי במספר פרמטרים, ואם החל"ת ייחשב במניין הימים זה יכול להפחית את ימי האבטלה באופן משמעותי.

עובד שהגיש תביעה לדמי אבטלה מנוע מלהגיש תביעה נוספת בפרק זמן של 12 חודשים. אבל מה קורה ואיך מתייחסים לחל"ת? אם החל"ת ייחשב כפיטורים, אז תהיה כמובן בעיה גדולה – יהיו המונים שלא יוכלו להיחשב כזכאים לדמי אבטלה. ההיגיון הבריא שחל"ת לא ייחשב לתביעת דמי אבטלה לצורך סעיף זה.

כשמעביד מפטר עובד הוא נדרש לפרט את הנסיבות למהלך הפיטורים. זה נכון גם לתקופה הזו, רק שמן הסתם, יהיו הקלות שנובעות מעצם התקופה – כך למשל, אם המעביד לא יעסיק מישהו אחר בתפקיד של העובד שפוטר אז הוא לא יצטרך לנמק את הפיטורים – פושט מדובר בצמצומים על רקע המצב. עם זאת, שימוע צריך לעשות בכל מצב.

אם מפטרים לאחר חל"ת עדיין יש חובה להודעה מוקדמת של 30 יום לפחות. השאלה אם הודעה מוקדמת יכולה להיות מהלך של תקופת חל"ת.

ימי חופשה יש לתת לעובד במסגרת גמר החשבון. ימי מחלה – לא, אלא אם יש הסכם מיוחד.