חללי העבודה המשותפים בעולם הם כבר מזמן לא רק לחברות הייטק, וגם בישראל הצטרפו בינתיים בנק הפועלים, לאומי ומשטרת שראל
בשנה האחרונה משכו חברות חללי העבודה המשותפים את התאגידים והחברות הגדולות לעבוד במתחמי העבודה שלהן. אחד השיתופים הראשונים היה בין יבמ ל-wework. אז תיארו את זה עובדי יבמ כמו הרגשה לעבוד בסטארט אפ. כש-wework פינתה את החברות שעבדו במקום לטובת יבמ, אך פקידי הקבלה והעיצוב נשארו של חברת החלל המשותף.
גם בארץ לא פסחה האופנה ועובדי מיקרוסופט החלו לעבוד במתחם של החברה בתל אביב. אומנם חברות ההייטק כבר מזמן הבינו את היתרון אבל חברות ביטוח והבנקים שמרניים מעט יותר.
אבל לא כולם. אורבן פלייס למשל משלימה את ההכנות עבור כניסתם של 50 עובדי הבנק הדיגיטלי פפר של לאומי למתחם. בנק לאומי למעשה שכר שליש מהמתחם. עוד בנק שהצטרף לחגיגה הוא בנק הפועלים ששכר ממתחמי WeWork ר בתל אביב עבור חטיבת פועלים טק. אז הסביר הבנק שהעבודה בחללים המשותפים משפרת את הגמישות ואת העבודה המשותפת.
נוסף לבנקים גם משטרת ישראל מצטרפת ואף משרדים ממשלתיים. כך למשל בחלל העבודה רגוס שבירושלים יש 60 עמדות עבור עובדי משטרת ישראל. BeAll זכתב במכרז של הרשות לחדשנות ממשלתית ומספקת לה עמדות. ומתכננת מכרזים לערים נוספות בארץ
עוד בוחנים את מודל החלל השיתופי מינהל הדיור הממשלתי, חטיבת הנדל"ן של האוצר, אף שטרם יצאו מכרזים בעניין ומציינים שמדובר בפתרון זמני עד מקום קבוע.
הסיבה שגופים שמרניים כמו משרדי ממשלה ובנקים עוברים למודל זה היא תחרות על עובדים איכותיים ושיפור חוויתו של העובד. חשוב לציין שמי שעובר לחללים הם לא כל החטיבות של הגופים אלא יחידות החדשנות והאקסלרטורים. כלומר החברות רוצות לבדל חלק מהקבוצות לעומת התאגיד כולו. לחטיבות אלו הן רוצות למשוך עובדים באמצעות גמישות, אופי קליל של עבודה וחיבור לקהילת ההייטק.
בעיית האבטחה
החסמים המרכזיים שמונעים מגופים שמרניים להיכנס למתחמים הם אבטחת מידע והתאמה לצורכי הארגון. בענף חללי העבודה דוחים את הטענות ואומרים שהחברות הגדולות בעולם, בהן אמזון ופייסבוק, משתמשות בחללי עבודה משותפים וודאי שצורכי אבטחת המידע שלהן לא פחותים.
30 אחוזים מחברות פורצ'ן 500 (500 החברות הגדולות בארה"ב לפי מגזין Furtune), מפוזרות כיום במתחמי קהילת WeWork ברחבי העולם.
מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות