חיסכון פנסיוני    

חיסכון פנסיוני לפי קבוצת גיל – מה זה? והאם החיסכון שלי מתאים לגיל שלי?

צילום - shutterstock

חיסכון פנסיוני לפי קבוצת גיל – מה זה? למה לגיל החוסך יש השפעה על סגנון החיסכון? והאם החיסכון שלי מתאים לגיל שלי? 

חיסכון מפנסיוני מתחיל ברגע שאתם מתחילים לעבוד – אתם והמעביד שלכם, מפרישים שיעור מסוים מהשכר לפנסיה, והסכום אמור להניב תשואה ולגדול, ובבוא היום יש אתכם בתקופת הפנסיה. בפועל, לרבים אין פנסיה מספקת,  בגלל שלא הפרישו מגיל צעיר, בגלל שלא הפרישו מספיק, בגלל שתוחלת החיים עולה, ובמקביל הסכום שהופרש אמור להספיק לתקופה ארוכה יותר (משמע, סכום חודשי/ קצבה חודשית נמוכה יותר), ובגלל שהחיסכון הפנסיוני לא מניב תשואה נאה בשנים האחרונות.

התשואה על החיסכון הפנסיוני תלויה בסיכון. זה הכלל הראשון בהשקעות – סיכון הולך יחד עם סיכון. ככל שאתם לוקחים סיכון גדול יותר, כך הסיכוי לתשואה גדל וזה עובד כאשר מסתכלים היסטורית לטווח של שנים רבות. מי שהשקיע במניות  על פני זמן ממשוך קיבל תשואה עודפת (גבוה יותר) מתשואת אגרות החוב שנחשבים מכשיר סולידי יותר (מסוכן פחות). המשקיעים במניות קיבלו פיצוי על הסיכון שלהם דך תשואה גבוה יותר. אך חשוב להבהיר – זה לא נכון לשנה אחת, וגם לא לשנתיים. במדגמים קטנים, הסיכון עלול להיות חרב פיפיות ולייצר תשואה שלילית משמעותית. אך לאורך זמן זה עובד. ויש לזה משמעות גדולה על החיסכון הפנסיוני.

חוסך לפנסיה בגיל צעיר יכול וצריך לקחת סיכונים. יש לו הרבה שנות חיסכון אז גם אם בדרך יהיו נפילות (וזה יקרה – מעצם טבעו שוק ההון הוא רכבת הרים) הרי שבסה"כ צפוי שהסיכון ישתלם, והתיק ייצר תשואה עודפת על פני מכשירים פחות מסוכנים. מנגד, אדם שנמצא רגע לפני כניסה לפנסיה, לא יכול לקחת סיכונים כאלו – תחשבו מה היה קורה אם הוא היה לוקח סיכון בשנת 2007 ויוצא לפנסיה בשנת 2009 – בשנת 2008 השווקים התמוטטו, וזה היה מכווץ לו את הפנסיה. לו – אין הזדמנות נוספות, הוא כבר לא יכול לקחת סיכון גדול.

ולכן, בגילאים מתקדמים יותר, החוסכים צריכים להיות יותר סולידיים. התורה הזו היא המודל הצ'יליאני, על רגל אחת, שבצורה כזו או אחרת, נכנס לתחום החיסכון הפנסיוני המקומי.

החל משנת 2016  מי שמצטרף לקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, ישויך אוטומטית למסלול חיסכון שתמהיל ההשקעות שלו מותאם לגילו. עד אז, חוסכים חדשים הוגדרו אוטומטית תחת  למסלול ברירת המחדל שהוא (ברוב המקרים) מסלול השקעה כללי (סוג של תמהיל עם סיכון סביר). אלא שעל רקע דרישה של הפיקוח על הביטוח ושוק ההון, הגופים המוסדיים עשו התאמה בין הגיל של החוסכים לבין תיק ההשקעה שלהם

שלושה מסלולים של פנסיה לפי קבוצת גיל

במסגרת המודל החדש – המודל לפי גיל, יהיו שלושה מסלולי השקעה שונים, כאשר  כל אחד יותאם  מבחינת הסיכון  לקבוצת גיל אחרת – המסלול הראשון הוא לקבוצת גילאי 50 ומטה (יותר סיכון), המסלול השני מותאם עבור גילאי 50-60 ( סיכון בינוני) והשלישי – מסלול לגילאי 60+ (ללא סיכון)

התקנה של המפקח על הביטוח חלה על חוסכים חדשים (מצטרפים חדשים לקופות גמל, קרנות פנסיה וביטוח מנהלים), אלא אם הם בחרו במסלול ספציפי. כלומר אם יבוא אדם צעיר ויבקש מסלול עם רמת סיכון נמוכה מאוד, כמובן שיתאפשר לו, וההיפך – אם יגיע אדם מבוגר ויבקש, רמת סיכון גבוה, אז יותאם לו מכשיר (קופת גמל, קרן פנסיה) עם רמת סיכון גבוה יותר מקבוצת גילו.

בחסכונות הפנסיונים של חוסכים קיימים לא ייערך שינוי. אם החוסך רוצה לשנות את תמהיל ההשקעה והסיכון הוא צריך לפנות לגוף המוסדי ולבקש זאת. אפשר אגב (ברוב המקרים) לעשות שינויים תכופים בסגנון ההשקעה (כלומר לעבוד בין הקופות או בין הקרנות), בהתאם למצב השוק, או בהתאם לטעמים של החוסך.

לצד המסלולים של המודל לפי גיל, יפתחו עד עשרה מסלולים מתמחים נוספים – מתמחה במניות, מתמחה באג"ח קונצרני, מתמחה באגרות חוב ממשלתיות ועוד. במסלול מתמחה לפחות 75% מהנכסים מושקעים באפיק השקעה המוגדר, והחוסכים יוכלו להיות במסלול כזה רק אם הם יבקשו את המסלול הספציפי.