הרהורי בורסה    

וליאנט – האם הדיווח הכספי שלה אמיתי?

איך רושמים עסקאות בתוך הקבוצה? במה נחשדת חברת התרופות – וליאנט? ואיך זה קשור לחברה הבת שלה?

עסקאות בתוך הקבוצה אמורות לרוב להתבטל בדוחות הכספיים של החברה האם –  כשחברה מוכרת לחברה הבת שלה, אז אין כאן באמת מכירה לחיצוניים, ולכן אין מקום לרשום הכנסות בדוחות הכספיים של האם. העסקה הזו תבוא לידי ביטוי רק כשהחברה הבת מוכרת מוצרים לחיצוניים, אז העסקה שנדחתה בין האם לבת מעין מופשרת, וניתן להכיר בה.

והנה הדגמה – נניח שהחברה האם מוכרת ב-10 מיליון שקל לחברה בת. עם השלמת העסקה זו היא מבוטלת חשבונאית בדוחות הכספיים – לא מכירים במכירה של 10 מיליון שקל. אבל, נניח שבהמשך, החברה הבת מוכרת את הסחורה לגופים חיצוניים, אז כמובן שמתקיימת מכירה מהקבוצה (האם והבת ביחד)  החוצה, ולכן יש להכיר בהכנסות.  אם נניח שהעסקה מהבת החוצה היתה בסך של 12 מיליון שקל, אזי שהעסקה תתבטא בדוחות הקבוצה כמכירה של 12 מיליון שקל. החלוקה הפנימית של המכירה והרווחים תלויה במחירים בין החברות בקבוצה (מחירי העברה) ובהתחשבנויות הפנימיות, אבל לצורך הדוח המאוחד (הדוח המאחד את החברות הבנות) של החברה האם, העסקה תתבטא באופן מלא – 12 מיליון שקל.

זו רק דוגמה אחת לעסקאות בתוך הקבוצה, יש עסקאות גם בין חברות בנות, בין חברות מוחזקות (בשיעורים שונים) ועוד, כאשר הביטוי החשבונאי בכל אחד מהמקרים שונה. אבל הרעיון הבסיסי הוא שמכירים רק בעסקה האמיתית שבה המוצרים נמכרו החוצה. ולמה בעצם אי אפשר להכיר מידית במכירה של החברה האם לחברה הבת? משום שככה ניתן לנפח בקלות את המכירות!

הדוגמה הקלאסית היא אנרון – תאגיד של סחר באנרגיה עם הרבה מאוד זרועות שהיו בפועל בשליטתו , אבל חשבונאית, התאגיד התמנוני הזה, הגדיר את הזרועות הרבות כישויות נפרדות שאינן בשליטה. ואז, אם הן אינן בשליטה לא צריך לאחד אותן, ולכן אם מוכרים להם זו נחשבת למכירה לחיצוניים והמכירות נרשמות בדוח רווח והפסד. מכירות נרשמות משמע גם הרווחים בגין המכירות נרשמים כמובן בדוח.  אחרי שנים של הונאות ורמאויות הפרשה התפוצצה,  התברר שענקית האנרגיה הזו שווה אפס, יותר מדוייק – מינוס של מיליארדים רבים. וכמו תמיד שיש שערוריות כאלו מנסים לתקן את הפרצה, אבל אי אפשר באמת לחסום ראש יצירתי במיוחד. המוסדות לתקינה חוסמים פרצה מסוימת, והחברות מצליחות למצוא פרצה חדשה. כאן זה כמובן לא חוקי, הבעיה שבמקרים לא מעטים בחסות החוק, החשבונאות מאפשרת גמישות רבה.

אנרון זו היסטוריה – 14 שנים עברו מאז התפוצצה הפרשה, אבל בחודש האחרון יש תחושת דז'ה וו. לא בדיוק, תמיד זה מגיעה בעטיפה מעט שונה. אבל בתקשורת האמריקאית השוו בין החשדות להונאה חשבונאית בוליאנט הקנדית למקרה של אנרון. וליאנט היא חברת תרופות שהשם שלה עלה בשנה האחרונה לכותרות בגלל ניצול ציני של החולים – החברה העלתה במאות אחוזים תרופות שלה (ששווקו בבלעדיות) פשוט כי היא יכלה. החולים שילמו את המחיר, אבל לאחרונה, התערב הממשל האמריקאי ופתח בחקירה בנוגע למחירי התרופות של החברה. ממש במקביל (כן, משמיים) החלו לצוץ הערכות כי הטיפול החשבונאי של החברה בכנסות בתוך הקבוצה ליברלי מאוד, וגם כאן, הרגולטור האמריקאי נערך לבדיקה.

וליאנט היא אחת מחברות התרופות הייחודיות והגנריות הצומחות  ביותר בשנים האחרונות. חלק משמעותי מהצמיחה בפעילות נובע מרכישות כשבמקביל החברה גם צומחת אורגנית. קצב המכירות ברבעון האחרון משקף מכירות של כ=10 מיליארד דולר, והחברה מרוויחה (Non GAAP – רווח לא חשבונאי) בקצב של כ=1.5 מיליארד דולר. אבל, זה הרווח הלא חשבונאי, הרווח החשבונאי נושק לאפס. החברה נסחרה לפני החשדות על הונאות בדוחות ב=80 מיליארד דולר, אך בתוך שבועיים שוויה נחתך למתחת ל=40 מיליארד דולר.

וליאנט נחשדת בהונאה חשבונאית בטיפול בעסקאות חברתיות. עיקר הבעיה/ החשד הוא במכירות של וליאנט עצמה לחברה בת שלה – Philador. על פי החשד המכירות האלו נרשמו כאילו הן נמכרו החוצה, בעוד שבפועל לא מדובר על מכירה לחיצוניים. כמו כן, יש חשדות שלקוח של החברה הבת (O&R ) רכש סחורה בכאילו – כן בכאילו, רק כדי לעזור לקבוצה לדווח על מכירות מוגברות יותר. הוא לא נפגע מכך, היה, כך נטען, קשר סודי, בין כל הנוגעים בדבר, ולא באמת היתה מכירה (הרי הלקוח לא באמת רצה לקנות במועדים שדווחו). המשמעות של המהלכים האלו (באם הם נעשו) היא פשוטה – הכנסות פיקטיביות.

חברת המחקר – סיטרון (שמתמחה בעבודות מחקר לגילוי דוחות רופפים במטרה להרוויח משורט על מניות אלו) טוענת כי וליאנט לא הזכירה ולא התייחסה בדוחות ובכלל לקיומה של החברה הבת Philador וזאת עד לשיחת הוועידה האחרונה.

בוליאנט טענו שמדובר בטענות כזב. לטענת מנהליה – R&O היא חלק מרשת בתי מרקחת ש-Philador מעניקה לה שירותים שונים, בהם מוקד שירות, ולטענתה המשלוחים ממנה לחברה הבת –  Philador אינם נרשמים בשורת ההכנסות המאוחדות של וליאנט. אלא המכירות נרשמות רק כאשר המוצרים מועברים ללקוחות. זה לא עזר, השוק בינתיים מתקשה להאמין שהכל תקין. השוק חושש שמה שנגלה בינתיים זה רק הקצה. החברה איבדה שווי של 40 מיליארד דולר, כשהטענות נגדה מסתכמות במכירות של 100-200 מיליון דולר ורווחים של כמה עשרות מיליוני דולרים. לכאורה, חוסר פרופורציה בין החשדות לבין התגובה, אבל כמוצרים ג'וק במטבע לרוב צצים ג'וקים נוספים.

ממש בימים האחרונים נשמעים טענות שהחברה גם שיחקה בסעיפי ההוצאות שלה, וטענות חזקות יותר שהדוחות הלא חשבונאיים שלה ( Non GAAP ) היו ליברליים מדי – שהחברה ניטרלה מדוחות אלו הוצאות שלא היה צריך לנטרל אותן. על כך, בשבועות הבאים.