הישרא מבזבזים משנה לשנה יותר בקניות בחו"ל. מטבע הדברים מצטרפות לתחרות של החברות המקומית כאל, מקס וישראכרט, גם החברות הבינלאומיות – ויזה ומאסטרקאר. למשל ויזה מציעה למי שמשלמים בכרטיס של ויזה על רכישות בחו"ל בסכום מינימלי של 500 דולר ביולי־אוגוסט להשתתף בהגרלה עם פרס בשווי 40 אלף שקל למבזבזים יותר מ-500 דולר. גם מסטקראד, דרך אתר פרייסלס, מציעה הטבות והגרלה של חופשה בשווי 20 אלף שקל. ההבדל העיקרי בין שתי ההגרלות הוא שבוויזה אפשר לקנות גם ברשת.
המטרה היא שישתמשו יותר בכרטיסים הבינלאומיים במקום במקומיים, וגם החברות המקומיות מרוויחות מכך עקב חלוקה ברווחים. הרווח הוא מעמלות המט"ח ועמלות הסליקה בתתי העסק.
בכל מקרה גם חברות האשראי המקומיות מתחרות על הכיס שכם, החל מהנחות בהשכרת רכב ובמלונות וגם הלוואת למי שמתקשה ללנסוע לחו"ל. נזכיר כי עמלות המרת המט"ח נעות בין 3.5%-2.7% מהסכום במטבע זר שמשולם בקופה או נמשך מכספומט (משיכה שכרוכה בעמלה יקרה יותר). המוטיבציה של חברות האשראי הבינלאומיות לגרום ללקוח הישראלי לקחת לחו"ל את הכרטיס שלהן ולא של המתחרה נראית ברורה עוד יותר כאשר בוחנים את ההיקף הכולל של הקניות של ישראלים בחו"ל — כ־30 מיליארד שקל (נכון ל־2018).
כאל למשל יצאה בקמפיין "חו"ל זה כאל – ארזנו לכם הטבות שוות". היא מציעה בין היתר חבילת הטבות שכוללת הנחות בהשכרת רכב למשלמים בכרטיס, משקפי שמש במתנה למגהצים בחו"ל, והנחות על חבילות גלישה, הזמנת מלונות ורכישת ספרים בחנויות סטימצקי בנתב"ג. כל זה בקנייה בנתב"ג ובחו"ל.
ומקס מציעה הטבות רבות, בהן "קונים ב-700 דולר בחו"ל ומקבלים 100 שקל חזרה", עוד היא מציעה החזרי כסף על רכישת נופש או מלונות בחו"ל, או קפה ומאפה באילנ'ס בנתב"ג בתשעה שקלים. היא מציעה גם תור מזורז וליווי אישי בנתבג ב-115 דולר. מאפשרת הזמנת מט"ח במזומן, בדומה לשירות מט"ח בטרמינל.