התעשייה האווירית הגישה לאחרוננה תביעה בנוגע לחוזה האחזקה והתמיכה הלוגיסטית של מטוסי האימון בבית הספר לטיסה של חיל האוויר ובצוות האירובטי שלו. התביעה מראה על סכסוך בין התעשייה הביטחונית הממשלתית הגדולה ביותר לבין משרד הביטחון.

לרוב סכסוכים בין התעשיות הביטחוניות למשרד אינים מגיעים לבית המשפט, משום שמשרד הביטחון הוא הלקוח הגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות, וגם מי שקובע לה היתרים.

מאז שהגיעו ב-2009 כ-25 מטוסי הביצ'קראפט T-6 טקסן לחיל האוויר כמחליפים של מטוסי הצוקית הישנים, "עפרוני" בכינויים בארץ, מתחזקת אותם אלביט מערכות, לפי חוזה עם משרד הביטחון, המתחדש אחת לחמש שנים. שווי כל חוזה: יותר מ-10 מיליון דולר.

בשנה שעברה פנה מנהל הרכש במשרד הביטחון  לארבע חברות במכרז סגור, וביקש לקבל הצעות לתחזוקת המטוסים ולניהול רכש החלפים עבורם, במקום חברה אמריקאית שעסקה בכך עד כה. תחילה נדרשו החברות להעביר את הצעותיהן עד 23 באוקטובר. תע"א ביקשה הארכה. המועד נדחה ל-14 נובמבר, אך מנהל הרכש טען שהזוכה עדיין יהיה חייב להיות מוכן להתחיל לעבוד חודש וחצי אחר כך בלבד, לאחר תום החוזה של החברה האמריקאית.

בתע"א טענו כי מדובר בזמן קצר מדי שלא יאפשר להם להתארגן. במשרד הביטחון תחילה לא הסכימו לבקשה וההצעות היחידות במכרז היו של אלביט ושל התעשייה. זמן קצר לאחר ההגשה למכרז הודיע משרד הביטחון לשתיהן כי החוזה מול החברה הזרה המספקת את השירותים הלוגיסטיים יוארך עד לאמצע מרץ, וכי הוא מאפשר לחברות להגיש מחדש את הצעותיהן. אלביט הגישה הצעה מחודשת והתעשייה נשארה עם אותה הצעה, מה שגרם לאלביט לזכות במכרז.

תע"א עתרה לבית המשפט בדרישה לחייב את משרד הביטחון לקבל החלטה על סמך ההצעות המקוריות של החברות. למרות הביקורת על התנהלות משרד הביטחון השופטת דחתה את ההחלטה.

"כזכור המכרז פורסם בתוך לוח זמנים מאוד צפוף וקצר, שאך מן הראוי היה כי לא כך ינוהלו הדברים", כתבה השופטת, אך הוסיפה "שוכנעתי, כי לוח זמנים צפוף אשר הכתיב מועד תחילת מתן שירותים בתוך פרק זמן קצר חשף את המציעים אל מול ספקים אשר יש להניח כי תמחרו סחורתם בהינתן הדחיפות המתבקשת. כך בהתאם, כאשר נדחה מועד מתן השירותים, יש להניח כי עלויות התמחור השתנו וספקים של המציעות יכלו לקבוע מחירים נמוכים יותר באופן אשר יכול היה לאפשר למציעים להוזיל מחירים. בנסיבות דנן, שוכנעתי כי ועדת המכרזים פעלה בזהירות הנדרשת ובחנה מקרוב את טענות הצדדים בנדון. "

על התעשייה האווירית הוטלו הוצאות משרד הביטחון ואלביט בתיק, בסך 60 אלף שקל.

המערכת של אלביט שתילחם ברחפנים

התעשייה האווירית חתמה על עסקת ענק להסבת מטוסים ב-400-380 מיליון דולר