בתי הדין מכירים בהתעמרות בעבודה רק על ידי המעסיק, והמנהלים והקולגות המתעללים ממשיכים לעבוד

המנהלים בעבודה  מתנכלים אליכם? קולגות מוערכים מחרימים אתכם? אין הרבה שתוכלו לעשות. כך קרה למורה שהוחרמה ונודתה על ידי מנהליה ותבעה את מנהליה הישירים אלא שבית הדין טען כי היא יכולה לתבוע רק את המעסיק.

כמובן שאפשר לפנות למעסיק, אלא שבמרבית המקרים ארגונים לא מפטרים את המנהלים המתנכלים גם כאשר מוגשות תביעות.   אפשרות אחרת שעומדת בפני העובדים היא  תביעת נזיקין אישית, אלא שזו בנוסף לתביעה בבית הדין לעבודה עולה עוד כסף ועוד עלויות שכר טרחה. אז אם החברות המעסיקות משלמות והמתעמרים ממשיכים לעבוד, מה הענישה פה ומה ההתראה??

יותר מחצי מהעובדים השכירים בישראל  דיווחו על סעיף אחד לפחות של הצקות בעבודה. בארגונים של מעל 100 עובדים 44% מהשכירים חוו הצקות מצד מנהלים ואילו בארגונים קטנים של עד 10 עובדים חוו זאת 37% מהעובדים, כך לפי דו"ח של משרד הכלכלה משנת 2016. בינתיים הצעת חוק למניעת התעמרות במקום העבודה נגררת ואישורה תלוי בחברי כנסת, שלא כולם רוצים להיאבק במוקדי הכוח.

אפשרות סבירה  נוספת היא שסעיף נגד התעמרות בעבודה ייכלל בהסכמים הקיבוציים. כך למעשה היעדר ההתעמרות יהיה מכורח ההסכם בלי לחכות למחוקק ואולי יקל את הדרך לצו הרחבה. גם על המעסיקים הפרטיים להוסיף סעיף זה להסכם  על ההתעמרות בעבודה, ובכך שהפרת התנהגות תגרור פיטורים, כך המעסיק גם פועל לטובתו, הרי הוא שצריך לשלם על ההתעמרות

אם עובד חווה התנכלות מצד חבר לעבודה או מנהל הוא צריך לדווח על כך למעסיק. אם המעסיק לא עשה דבר , העובד יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה על הפרת חוזה וחוסר תום לב של המעסיק ודרישה לפיצוי בגין עוגמת הנפש והנזקים הבריאותיים שנגרמו לו.

התעמרות בעבודה יכולה להתגלם בצעקות, בהשפלות ובאיומים, אבל גם בדרכים מתוחכמות יותר כמו משימות משפילות, משימות שאינן הולמות את כישורי העובד, ביקורת יתר, התנהגות דקדקנית, האשמות שווא, פגיעה במעמדו, הטלת משימות שאינן חופפות את שעות העבודה, התעלמות מהעובד ובידודו החברתי, ועוד. התעמרות בעבודה אינה על פי הפסיקה מקרה חד פעמי, אלא התנהגות חוזרת ונשנית, באופן היוצר לעובד סביבת עבודה עוינת ומשפילה.

התעמרות בעבודה – איך מתמודדים

שכנים קיללו: ";זונה רוסיה"; וישלמו פיצוי של 72 אלף שקל

חוזה עבודה – למה לשים לב