מוצר חדש ומעניין בשוק ההון – השקעה בקרנות תשתיות.

הוועדה לעידוד הקמת קרנות סחירות להשקעה בתשתיות הגישה לרשות ני"ע ולרשות המסים המלצות ביניים, המסדירות את פעילותן העתידית של הקרנות. ההמלצות מעגנות שורה של הוראות והטבות מיסוי, המבוססות על "חוק הריטים", שהסדיר את פעילותן של קרנות השקעה בנדל"ן (REIT) (להרחבה על קרנות הריטים, על השחקניות בשוק, יתרונות, חסרונות ותשואות).

מוצר חדש בבורסה – קרנות תשתיות

הקרנות החדשות – קרנות התשתיות אמורות לאפשר לראשונה לציבור להשקיע במיזמי תשתיות – דרך הבורסה.

קרנות התשתיות ייהנו מהקלות מס. מיסוי הרווחים יהיה באופן ישיר בידי בעלי המניות, כפי שנהוג בקרנות הריט  ולא מיסוי על הקרן עצמה.

כמו כן, על מנת לעודד השקעה של קופות גמל וגופים מוסדיים המנהלים מכשירים לטווח ארוך (חיסכון פנסיוני) הגופים האלו יהיו פטורים ממס בגין כלל הכנסות הקרן, למעט הכנסות חריגות (שלא קשורות לפעילות הבסיס של הקרן).

במקביל, יוענקו הטבות מס גם ליזמי הקרן, כגון דחיית תשלום המס בגין העברת מיזמי תשתיות לקרן תמורת הנפקת מניות. המשמעות היא שבעת העברת נכסים לקרן, בעל השליטה ישלם מס רכישה מופחת, באמצעות דחיית מועד תשלום מס רווח הון/מס שבח עד למימוש הנכסים או בעת הנפקת הקרן. הטבה דומה קיימת בקרנות הריט.

המלצות נוספות של הוועדה – קרנות התשתיות יירשמו למסחר בבורסה בתוך שלוש שנים מהקמתן. במהלך השנה בה נוצרו הקרנות, ובתום חמש שנים ממועד הרישום למסחר, לא יחזיקו חמישה משקיעים ב– 50% או יותר ממניות הקרן במצטבר, וזאת על מנת להגדיל את פיזור המשקיעים.

דיבידנדים – עד 90% מהרווח  

הקרנות יחויבו לחלק למשקיעים לפחות 90% מרווחיהן, למעט רווח הון ממכירת נכסי תשתיות, שיחולק עד 12 חודשים ממועד המכירה (אלא אם נרכש נכס תשתיות אחר בתקופה זו).

הוועדה, בראשות נחמיה קינד, סגן החשב הכללי, ועו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), המליצה כי הקרנות יבצעו השקעות במיזמי תשתיות (החזקה, העמדת חוב ותפעול) כשלפחות 75% ממיזמי התשתיות בהם ישקיעו הקרנות יהיו בישראל.

תשתיות זה כל מה שאתם רואים כשאתם נוסעים ברחבי הארץ – גשרים, כבישים, רכבות. הפרויקטים האלו הם פרויקטי ענק והמדינה נמצאת בהיקף השקעות עצום. השתתפות הציבור בהחלט יכולה לעשות טוב לשני הצדדים – גם למגייסים וגם למשקיעים.  כיום יש קרנות שמתמחות בתחום התשתיות והתשואות שלהן טובות, אם כי, חשוב להדגיש הפרויקטים האלו לוקחים זמן וצריך סבלנות.

מיזמי התשתיות כוללים מספר תחומים: הפקה, טיהור וטיוב מים, הובלת וחלוקת מים ומי קולחין, התפלת מים, טיהור שפכים ואיסוף, מיון, הובלה ומחזור של פסולת; הקמה והפעלה של כבישים, הסעת המונים והיסעים, נמלי ים, נמלי תעופה וחניונים נלווים; ייצור חשמל, זיקוק מוצרי דלק, הקמת והפעלת תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל, מוצרי דלק וגז טבעי ומתקני אחסון של מוצרי דלק וגז טבעי; הקמה והפעלה של תשתיות טלפוניה, אינטרנט, רדיו טלפון נייד (רט"ן), כבלים, לוויין והפצת שידורים; או כל תשתית המבוצעת במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין המדינה והמגזר הפרטי. בקיצור – אוסף רחב מאוד של תחומים ותתי תחומים.

כל קרן תקבע בעצמה את הסיכון והמינוף הפיננסי שהיא רוצה לקחת. אבל יש מגבלה.  רמת המינוף של הקרן תותאם לאפיק ההשקעה במיזמי התשתיות – בהתאם לנוסחה שניסחו חברי הוועדה. נקבע כי קרן תהיה רשאית לגייס חוב בשיעור של עד 40% מסך שווי נכסי התשתיות שהינם החזקה, והעמדת חוב שאינו חוב בכיר של פרויקטים בתחום התשתיות באמצעות תאגידים מוחזקים, בתוספת של עד 80% מסך שווי נכסי התשתיות האחרים ובתוספת של עד 20% מסך שווי הנכסים שאינם נכסי תשתיות.

מכשיר אטרקטיבי?

"הקמת הקרנות צפויה להגדיל את מקורות המימון למיזמי תשתיות, להפחית את עלויות האשראי וההון שלהם, ולתרום ליכולת המימוש של פרויקטים בעלי חשיבות לאומית. הקרנות הנסחרות יהוו אפיק השקעה חדש לציבור, ויאפשרו לו להיות שותף להשקעות בתחום זה", נמסר מהגופים והרשויות שמעורבים בהשקת המוצר, "הוועדה מאמינה שהגדלת מקורות המימון לפרויקטים בתחום התשתיות בישראל כתוצאה מהקמת הקרנות תוביל להפחתת עלויות האשראי וההון שלהם, ותתרום ליכולת המדינה להוציא לפועל פרויקטים בעלי חשיבות לאומית. כמו כן, הוועדה סבורה כי קרנות שיקומו ויפעלו בהתאם לאסדרה זו יהיו מכשיר השקעה העשוי להיות משמעותי לציבור ולגופים מוסדיים, ולהוביל לניתוב כספי האזרחים המנוהלים בידי גופים אלה לשוק ההון ולחיזוק המסחר בבורסה".

יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, אמרה  "לשוק ההון תרומה משמעותית בפיתוח כלכלת ישראל. הצבתי את פיתוח והרחבת שוק ההון כיעד מרכזי של הרשות לשנים הקרובות. אפיק ההשקעה החדש הוא דוגמה מצוינת ליישום יעד זה, ולקשר בין חיזוק שוק ההון לחיזוק הכלכלה. מדובר במכשיר השקעה אטרקטיבי למשקיעים שגם יחזק ויגביר את המסחר בבורסה וגם יסייע בפיתוח ובמימון מיזמי תשתיות בעלי חשיבות לאומית".

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו: "אגף החשב הכללי, ביחד עם אגפי האוצר המקבילים ומשרדי הממשלה השותפים, מקדם תוכנית אסטרטגית לתשתיות בישראל, "תשתיות 2030", מתוך ראייה ארוכת טווח של פיתוח המשק והגברת הפריון. הקמת הקרנות תסייע במימושה של תכנית זו בכך שהן יאפשרו מקורות מימון נוספים ומגוונים לפיתוח התשתיות בישראל".

מנהל רשות המסים, ערן יעקב: "מודל המיסוי, שלפיו החברה תשוקף לצורכי מס, בשילוב החובה לחלק את הרווחים בכל שנה הם הבשורה שמעניקה את האטרקטיביות למשקיעים. כולי תקווה כי הדבר הדבר אכן ירחיב את שוק ההון הישראלי תוך קידום פיתוח תשתיות ברמה הלאומית".

מדריכי השקעה נוספים:

השקעה בקרנות ריט – יתרונות וחסרונות!

השקעה באגח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האגח?

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה כדאי?