הרכבת הקלה בגוש דן – זה אמנם ייקח שנים רבות, אבל הרכבת הזו אמורה "להפוך" את העיר (לטוב ולרע). במשך שנים, העיר תהיה פקוקה, בלתי נסבלת לנסיעה ולמעבר (במקומות מסויימים) של הולכי רגל, אבל ההפעלה של הרכבת אמורה לעשות חיים נוחים למגיעים לתל אביב, וגם לאלו שרוצים לזוז בתוך העיר. האם זה ישפיע על המחירים של הדירות בגוש דן, אחרי הכל – גוש דן הופך להיות קרוב עוד יותר לתל אביב (ברגע שהרכבת תופעל)? ההערכות בגוף המדריך   

העבודות בעיצומן, סבל התושבים והסוחרים באזורי החפירות גדול, ומי שייהנה ממנה בסופו של דבר הם כנראה הבאים מהערים השכנות, ופחות התל אביבים

הערכות השמאים

"קשה עכשיו, הקלה אחר כך" – זו הסיסמא של נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לעבודות הרכבת הקלה בגוש דן. זה שקשה עכשיו – זה די ברור לתושבי ובאי העיר תל אביב בעיקר. מתי תהיה הקלה? משהו כמו עוד עשור. אבל אם תשאלו את זקני תל אביב – להם לא אכפת מפרויקט התחבורה העתידי, שממנו אולי לא ייהנו, הם סובלים עכשיו מהרעש, האבק והצורך לבצע מעקפים בדרך הביתה ולהתחמק מערימות חול וחומריי בנייה ואשפה. בכלל, הם אומרים, מי שייהנה מהרכבת הקלה זה מי שבא מחוץ לתל אביב, ולא תושבי תל אביב.

על פי התכניות, עד 2024 אמורים לפעול שלושת קווי הרכבת הקלה המרכזיים של גוש דן – האדום, הירוק והסגול, שיסיעו מדי יום כ-600 אלף איש.

מעבר לתועלת התחבורתית והנגישות הקלה לכול אזור בגוש דן שהרכבת הקלה שואפת להשיג, היתרון הסביבתי של הרכבת הקלה הוא שהיא תופעל בחשמל ותחסוך זיהום אוויר ורעש. בכול רכבת (יהיו כ-90 רכבות) יהיו קרון אחד או שניים שיכולים להסיע עד 500 נוסעים. על הפרויקט אחראית נת"ע לעומת הרכבת הרגילה עליה אחראית "רכבת ישראל". את הקווים יפעילו בעשר השנים הראשונות, חברות זרות המתמחות בנושא זה חמש שנים לפחות. יש הצופים קשיים בנושא זה בגלל הדרישה להתמחות הארוכה. החברות גם יהיו שותפות בקו ב-51%. בבניית הפרויקט כולו המכונה "פרויקט הסעת המונים במטרופולין תל אביב" יושקעו כ-250-270 מיליארד שקל. כבר היום יש חריגות מהתקציב – כ-2 מיליארד שקל בקו האדום, הראשון שהוחל כבר בבנייתו.

אחת ההערכות הבולטות בקרב הכלכלנים ומניסיון בערים אחרות, מחירי הדירות צמוד לתחנות הרכבת במרכז העיר תל אביב,  עלול לרדת מעט, בגלל הרעש, ההמולה, האקשן מסביב. אבל המתכננים דאגו שהתחנות דווקא יהיו במקומות יותר עירוניים ופחות ליד בנייני מגורים. על כל פנים,  במרחק "סביר" מהתחנות עצמן ולרוב מדובר בעשרות מטרים/ מאה מטרים – המחיירם על פי ההערכות צפויים לעלות כי אז התושבים נהנים מסמיכות לרכבת מבלי לסבול מכל ההמולה.

כמו כן, בערים המרוחקות יותר בגוש דן צפוי שהסמיכות לרכבת והנגישות לעיר הגדולה ובכלל – לכל הערים בגוש דן, תשפיע לחיוב על המחירים, תוך התייחסות למרחק מהתחנה, כאשר יש במקרים מסוימים כאמור דווקא סמיכות/ צמידות לתחנה דווקא עלולה לפגוע במחירים.

על פי הערכות שמאים וכלכלנים כשהרכבת תפעל,  בפתח תקווה וברמת גן צפויות עליות מחירים נאות. כמו כן,  בעלי הדירות ביפו ד' (השכונה הזולה ביפו) צפויים ליהנות ממעליית מחירים פשוט מכיוון שתוך דקות יהיו ניתן להגיע מיפו למרכז תל אביב. מחירי דירות 2־3 חדרים נעים באזור זה ב-950־750 אלף שקל. הצפי הוא שמחירי הדירות יעלו משמעותית.

גם לאורך שדרות ירושלים צפויות להיבנות תחנות עיליות, ותקופת החפירות מהווה מטרד אמיתי ואפילו לירידות מחירים (וירידה במחירי השכירות). אלא שגם כאן צפוי לעלות  ערך הנכסים כשהרכבת תפעל.

בבת־ים, מעריכים שמאים תביא הרכבת הקלה למהפך. העיר מחולקת היום לשני אזורים עיקריים – אזור הטיילת שלאורך החוף, שבו יש ביקוש לדירות למכירה והשכרה מצד מקומיים ומצד משקיעי חוץ ותיירים, והאזור השני הוא מרכז העיר והשכונות רמת הנשיא ורמת יוסף, עמידר וכד', שם המבנים ברובם ישנים והמחירים בהתאם. הרכבת הקלה מחברת את חלקיה השונים של העיר ביניהם ובינם לתל אביב. זה עשוי לעלות את המחירים. באופן דומה גם ראשון לציון צפויה ליהנות

ומה בתל אביב?

בתל אביב עצמה, תחנות הרכבת ישמשו יותר את מי שבאים אליה, ולכן מחירי הדירות הסמוכות לתחנות יושפעו פחות מהפעלת הרכבת הקלה, ויהיו מושפעים כרגיל מהביקוש הקבוע למגורים בתל אביב, שהוא זה שמעלה את ערך הדירות בתל אביב לאורך השנים.

יוצא דופן הוא אזור רחוב אלנבי ודרומה, ששמאים ומתווכים סבורים, כי הרכבת הקלה שתעבור בתוואי זה תסייע בשבירת החומה בין צפון העיר, למרכז העיר ודרומה, ולכן צפויים מחירי הדירות באזורים אלה לעלות משמעותית.

 5 קווי רכבת ו-3 קווי אוטובוס

הרכבת הקלה של גוש דן תכלול חמישה קווים ועוד שלושה קווי מערכת אוטובוסים מהירה. הקווים מזוהים לפי צבע.

הקו האדום

 ב-2 באוגוסט 2015 החלו העבודות הראשונות  להקמת תחנות הקו האדום (הקו הראשי, אליו יחוברו גם שאר הקווים)  כשעבודות על חלקים עיליים ותחתיים של קו זה התבצעו גם קודם. זוכרים את פיצוץ גשר מעריב הגרנדיוזי? מאז שונו הנתיבים בתל אביב, והם עוקפים את המקומות בהם מתבצעות עבודות החפירה והתשתית. משרד התחבורה אומנם הוסיף הרבה אוטובוסים לעיר, וגם חניוני "חנה וסע" עם שאטלים לתוך העיר. אבל התוצאה של העבודות על אף המאמצים הנ"ל – הפקקים בתל אביב גדלו כמו גם מצוקת החניה, והרבה בתי מסחר נפגעו, כשחלקם אף נסגרו, לאחר שהעבודות בשטח פשוט ביטלו את הגישה אליהם. הפגיעה בהם אמורה להימשך שנים. יו"ר ועדת הכלכלה ח" איתן כבל (המחנה הציוני) יזם בנדון הצעת חוק להקמת קרן פיצויים לבעלי עסקים בתוואי עבודות הרכבת הקלה, אך לא זכה בשיתוף הפעולה מצד משרד האוצר. עוד מתלאות החפירות – בפברואר החלה "גולדה", הכינוי לו זכתה מכונת הכרייה העצומה, לחפור את התוואי התת קרקעי של הקו האדום, ותחנת הרכבת "השלום" נסגרה לכמה ימים, למגינת לבם של המשתמשים הרבים בתחנה זו. הוא מתחיל בדרום בת-ים, עובר דרך מספר רחובות כולל שדרות העצמאות וממשיך בשדרות ירושלים וחוצה את יפו. מאזור זה לאורך רחוב אילת בתוואי תת-קרקעי, מתחבר התוואי לדרך בגין בתל אביב ועובר דרך מה שהיה השוק הסיטונאי, מגדלי עזריאלי והקריה. לאחר מעבר תת-קרקעי באזור תחנת תל אביב-מרכז של רכבת ישראל, חוצה הרכבת את נתיבי איילון אל רחוב ז'בוטינסקי (מתחם הבורסה) לכל אורכו, דרך רמת גן ובני ברק, חוצה את כביש גהה (כביש 4) ועולה חזרה אל הקרקע ומשם דרך בית חולים בלינסון, מרכז פתח תקווה ועד לתחנה המרכזית בעיר. בסה"כ יחבר הקו 5 רשויות.

ב-2021 אמור (בתקווה…) לפעול הקו האדום. זהו הקו הראשון והמרכזי ברשת הקווים. הקו יחבר את בת ים דרך יפו למרכז תל אביב (על ציר רחוב מנחם בגין) ומשם דרך רמת גן (רחוב ז'בוטינסקי) ובני ברק עד פתח תקווה. אורכו של הקו האדום כ-24 קילומטר, 10 קילומטרים מתוכם יהיו תת-קרקעיים, באזור שכונות מנשייה ונווה צדק עד למחלף גהה. לאורך הקו צפויות לקום 24 תחנות עיליות ו-10 תחנות תת-קרקעיות. על פי הבטחות המתכננים, תדירות רכבת תהיה גבוהה – דקה וחצי בשעות השיא (זמן המתנה בתחנה), ובחלק העילי כשלוש דקות. בקו זה ישתמשו כ-70 מיליון נוסעים בשנה, על פי התחזיות. כאמור, מאז קיץ 2015 כבר עובדים על הקו ובעיקר על התחנות התת-קרקעיות שבו. בתל אביב החלו העבודות על תחנת אלנבי, ואחר כך על תחנת קרליבך ושדרות יהודית, תחנת אבא הלל ברמת גן, ארלוזורוב ותחנת ביאליק ב-20 בנובמבר 2015. ב-20 בפברואר 2016 החלו העבודות בתחנות בן-גוריון ואהרונוביץ' בבני ברק ותחנת שאול המלך בתל אביב.

ומה צופה העתיד הקרוב? הבלגן מגיע לרמת גן; עבודות החפירה האופקית של מנהרות הרכבת יחלו במחצית השנייה של 2017 וייצאו מפיר השילוח שנחפר בסמוך למתחם הבורסה ברמת גן.

הקו הירוק

אורכו יהיה 39 קילומטרים, מתוכם 4.5 קילומטרים תת-קרקעיים והוא יחבר 4 רשויות – ראשון לציון (באזור קניון הזהב), חולון (מרכז העיר), תל אביב (כולל נגישות לאזורי התעסוקה ברמת החייל והרצליה (מערב העיר). לפי התחזיות, ייסעו בקו זה כ-65  מיליון נוסעים בשנה ותדירות ההמתנה לרכבת תהיה כשלוש-ארבע  דקות. בקו זה יהיו כ-60 תחנות מתוכן ארבע תחנות תת קרקעיות (קרליבך, דיזנגוף, כיכר רבין וארלוזורוב). הקו הירוק היה אמור להיבנות במקביל לקו האדום, אך בשל מחלוקות כספיות בין האוצר לעיריית תל אביב, רק בינואר 2017 אישרה וועדת השרים לתכנון ובנייה את התחלת העבודות עליו ב-2018. הוא אמור להתחיל לפעול ב-2024.

תושבי וסוחרי אבן גבירול – בקרוב הבלגן אצלכם

בחלקו הדרומי של הקו שתי זרועות – האחת, המערבית, מתחילה בראשון לציון (תחנת משה דיין), והשנייה, המזרחית, מתחילה גם כן בראשון לציון, במפגש עם כביש 412, שתי הזרועות נעות לאורך העיר חולון בשני צירים ומתאחדות ברחוב סוקולוב, מרכז העיר חולון ומשם ממשיך הקו לכיוון צפון דרך צומת חולון, לאורך שדרות הר ציון בתל אביב, דרך אזור התחנה המרכזית ומפגש עם הקו הסגול בצומת הרחובות הר ציון-לוינסקי, במקום זה התוואי הופך לתת קרקעי, דרך תחנת קרליבך המשותפת עם הקו האדום, ממשיך דרך רחוב אבן גבירול, נפגש שוב עם הקו הסגול בצומת הרחובות ארלוזורוב – אבן גבירול וחוזר להתוויה קרקעית לפני חציית הירקון, הנעשית בגשר וחוצה את צומת רוקח.

הקו מתפצל ברח' איינשטיין לשתי זרועות: האחת מזרחית, לכיוון רמת החייל, דרך רח' איינשטיין, מפגש עם ציר ההעדפה בצומת הרחובות איינשטיין – נמיר, אוניברסיטת תל אביב, רח' ג'ורג' וייס, תוך חציית נתיבי איילון, מעבר בסמוך לפארק הירקון ומרכז הירידים, דרך רמת החי"ל ועד לקריית עתידים. הזרוע השנייה, הצפונית, ממשיכה במקביל לקו החוף, שדה דב, עד לאזור התעסוקה בהרצליה ועד צומת הרחובות שדרות אבא אבן ושדרות נעמי שמר.

התנגדויות – עשרות התנגדויות והצעות חלופיות לתוואי הוגשו נגד הקו הירוק ביניהם של 200 תושבי שכונת רמת-אביב בתל-אביב, שטוענים כי התוואי המתוכנן, גורם לפגיעה קשה במרקם השכונה, תוך פילוגה באמצעות הפרדה ממשית בין חלקה הצפוני לחלקה הדרומי באמצעות תוואי הרכבת, וכי התוואי המתוכנן צפוי לגרום גם לעומסים בשל ביטול נתיבי תחבורה וביטול חניות ברחובות. בנוסף, טוענים התושבים בהתנגדות כי בתקופת ההקמה צפויים להתקיים מטרדים קשים ביותר.

תושבי אבן גבירול ושדרות הר-ציון וארגוני סביבה הגישו גם התנגדויות נגד המנהרות ברחובות אלה שימנעו חציית הולכי רגל.

גם עיריית הרצליה הגישה התנגדות וגם חברות בנייה ובעלי קרקעות ומבני מסחר בתוואי הקו הירוק הגישו התנגדויות. הות"ל (הוועדה לתכנון ולבנייה) דחה את ההתנגדויות ההצעות החלופיות בטענה שהיענות להן תביא לדחייה גדולה בעבודות ולהגדלה משמעותית של התקציב.

הקו הסגול

 הקו הסגול מתוכנן לקשר את האזורים המזרחיים של מטרופולין תל-אביב אל מרכז העיר תל-אביב ויעבור במפלס הקרקע. אורכו הכולל של הקו צפוי להיות כ-28 ק"מ. מספר נוסעיו הצפויים – כ-60 מיליון בשנה. תדירות הרכבת – 3-4 דקות.

הקו מורכב מזרוע מרכזית שתחילתה במתח"ם 2000 (תחנת רכבת 'סבידור') והמשכה דרך הרחובות: ארלוזורוב, בן-יהודה, אלנבי, העלייה, לוינסקי, ההגנה, דרך השלום (תל-אביב), דרך אלוף שדה (גבעתיים- ר"ג), מחלף אלוף שדה ודרך שיבא. מאזור המרכז הרפואי שיבא מתפצל הקו לשתי זרועות: הצפונית – תעבור ברחובות רפאל איתן (רמת גן), קציר (קרית-אונו), חציית כביש 471, אנה ומקס ווב (רמת גן) לאורך אונ' בר אילן, ז'בוטינסקי (גבעת שמואל), אצ"ג (גבעת שמואל), זבולון המר (גבעת שמואל),  ועד לגבול בין הרשויות גבעת שמואל- פתח תקווה בדרך רבין.

הדרומית – תחילתה באזור מרכז בית החולים שיבא, המשכה על כביש 4612 המתוכנן עד לכביש 461 (דרך לוד), ומשם מזרחה לאורך כביש 461 בתחום הרשויות אור יהודה ויהוד-מונוסון ועד לקצה הזרוע בכביש 40, צומת בני עטרות (מחלף טייסים המתוכנן).

הזרוע הדרומית של הקו מתוכננת להגיע עד לכביש מס' 40, מחלף טייסים המתוכנן. בקצה הקו מתוכננים דיפו (מרכז תחזוקה לרק"ל, ומרכז תחבורה הכולל מסוף אוטובוסים וחניון חנה וסע הכולל 2,000 מקומות חניה). מרכז התחבורה ימוקם בגבול המזרחי של מטרופולין תל אביב, ויהיה בעל חיבור לכביש רוחב חדש שייחבר את כביש 6 עם כביש 40. הדבר יאפשר לנהגים רבים להחנות את רכבם ולנסוע בתחבורה ציבורית יעילה למרכז המטרופולין.

התנגדויות – לקו הסגול הוגשו למעלה מ-100 התנגדויות ביניהן של עירית רמת גן ותושבי העיר, שהתוואי של הרכבת הקלה אמור לעבור מטרים ספורים מבתיהם.

באשר להתנגדויות לרכבת הקלה, אלו יכלו להיות מוגשות עד תחילת מרץ 2016. סיכוייהן להתקבל היו קלושים מראש, משום שמדובר בפרויקט ברמה לאומית, שהתקבל בממשלה לאחר הסתייגויות במשך שנים רבות.

הקו החום

עדיין בשלבי תכנון כקו עילי במפלס הקרקע. הקו מתוכנן לשרת את החלק הדרומי של מטרופולין תל אביב הכולל את היישובים לוד, רמלה, באר יעקב וראשון לציון ולקשרם גם לקווים נוספים של מערכת תחבורה עתירת נוסעים. אורך הקו החום על זרועותיו, כ-30 ק"מ. מספר נוסעים צפוי בשנה – 37 מיליון. תדירות הרכבת – 7-8 דקות.

תוואי הקו – ממערב למזרח: הקו מתחיל במערב העיר ראשון לציון במתחם חניה ותחזוקה (דיפו), עובר דרך מתחם המגורים והתעסוקה החדש המתוכנן במערב העיר וממשיך מזרחה, דרך מרכז העיר ראשון לציון. הקו מתוכנן לעבור בשטח מחנה צריפין העתיד להתפנות לטובת אזורי מגורים ותעסוקה ומקשר למתחם המרכז הרפואי ע"ש יצחק שמיר. המשך הקו לכיוון מזרח דרך מרכז העיר החדש המתוכנן בבאר יעקב לעיר רמלה, מתחנת הרכבת ברמלה הקו ממשיך למרכז העיר לוד.

הקו הצהוב – אמור לחבר את הגזרה הצפונית של המטרופולין עם צומת חולון, ועובר בערים כפר-סבא, הוד השרון, רמת השרון, הרצליה, רמת גן, גבעתיים, תל אביב וחולון. הקו מתחיל מדרום המטרופולין בקטע משותף מצומת חולון (שם גן עוברים "הקו הירוק" ו-"הקו הכחול") דרך פארק איילון שרון, ממשיך לדרך משה דיין בתל אביב (מפגש עם "הקו הסגול"), דרך בן-גוריון ברמת גן עד לקניון איילון בגבול רמת גן ובני ברק. משם, הקו מתפצל לשלוש זרועות עתידיות: זרוע ראשונה לכיוון אזור התעסוקה קריית עתידים עד לרחוב ראול ולנברג.

זרוע שנייה לכיוון הרצליה, שם יהיה מפגש עם "הקו הירוק" ברחובות פנחס רוזן וראול ולנברג, משם לרחוב סוקולוב ברמת השרון וצפונה לרחוב סוקולוב בהרצליה, למפגש עם "הקו הורוד".

זרוע שלישית לכיוון כפר סבא דרך הוד השרון והרחובות ויצמן, סמוך לבית החולים "מאיר", וטשרניחובסקי בכפר סבא. הקו הצהוב נמצא בשלבי תכנון ראשוניים, משום שנבחנת האפשרות להפוך את כולו לקו מטרו תחתי. בינתיים אין לוח זמנים ואומדן תקציבי לקו זה; אפילו באתר חברת נת"ע אין התייחסות בינתיים לקו הצהוב

הקו הורוד, הקו הכחול והקו הכתום יהיו קווים של מערכת אוטובוסים מהירה, שייסעו בתל אביב בנתיבי תחבורה ייעודיים ויחברו אף הם את תל אביב לערי המטרופולין שמסביב.

הרכבת תעלה את מחירי הדירות?

האם הרכבת הקלה תעלה את מחייר הדירות בתוואי שלה? הרכבת הקלה תקצר את זמן ההגעה לתל אביב מהערים הסמוכות לה ולהיפך לפרקי זמן של דקות או קצת יותר מ-10 דקות. לכן ההערכה היא שיהיה מעבר של תושבים מתל אביב לערים השכנות, כדי להוריד את יוקר הדיור שלהם. שמאים התבטאו לא פעם בנושא, וטענו שמי שירכוש דירה בפרברים הסמוכים לתל אביב כמו חולון, בת־ים, בני־ברק, פתח־תקווה ורמת־גן, ייהנה מהשבחה משמעותית של מחיר הדירה בתוך עשור, לאחר שהרכבת הקלה תפעל, וכי גם  אזורים בטבעת השנייה של תל אביב ייהנו מהשבחת מחירי הדירות שם.

כך למשל, סבור השמאי לוי יצחק, כי כשהרכבת תפעל, הרי שבפתח תקווה, למשל, צפויה עלייה של 20 אחוז ויותר במחירי הדירות במרכז העיר, וכי ברמת־גן צפויים מחירי הדירות למכירה ולהשכרה לעלות בכ־20־25 אחוז לאחר שהרכבת הקלה תפעל.

בעלי הדירות ביפו ד', למשל, שהיא השכונה הזולה ביפו, ייהנו מעליית מחירים כשהרכבת תגיע אליה מתל אביב בתוך מספר דקות, מה שעשוי להביא לפריחת השכונה אליה יבואו צעירים וסטודנטים. כיום מחירי הדירות ביפו ד' נמוכים וכמעט פריפריאליים: מחירי דירות 2־3 חדרים נעים מ־950־750 אלף שקל. הצפי הוא שמחירי הדירות יעלו בכ־25־30 אחוז גם בשוק הקנייה וגם בשכר חודשי.

ועוד ביפו – לכל אורך שדרות ירושלים צפויות להיבנות תחנות עיליות, ולכן תקופת החפירות מהווה מטרד אמיתי עבור תושבי הסביבה, מה שהביא לירידה במחירי השכירות של כ-20%. ואולם, גם כאן יעלה ערך הנכסים כשהרכבת תפעל, כשהשמאים מעריכים שהמחירים יאמירו ב-30% לפחות.

בבת־ים תביא הרכבת הקלה למהפך. העיר מחולקת היום לשני אזורים עיקריים – אזור הטיילת שלאורך החוף, שבו יש ביקוש לדירות למכירה והשכרה מצד מקומיים ומצד משקיעי חוץ ותיירים, והאזור השני הוא מרכז העיר והשכונות רמת הנשיא ורמת יוסף, עמידר וכד', שם פחות מושקע, המבנים ברובם ישנים והמחירים בהתאם. הרכבת הקלה מחברת את חלקיה השונים של העיר ביניהם ובינם לתל אביב. שמאים מעריכים כי מחירי הדירות בבת-ים יעלו ביותר מ-20% עם הפעלת הרכבת הקלה.

בראשון לציון דומה המצב לבת-ים, כשמזרח העיר ומרכזה זולות במחירי הדירות מאשר במערב העיר, שהוא חדש יותר, קרוב יותר לים ויש בו את המרכזים המסחריים מהגדולים בארץ כולל קניון הזהב הענק והמשגשג, סינמה סיטי, ג'י סנטר, יס פלנט ועוד ועוד. החיבור הצפוי בין תחנת הרכבת "ראשונים" שבמזרח העיר לתחנת הרכבת ברחוב משה דיין שליד המרכז המסחרי, צפוי להעלות את מחירי הדירות במזרח העיר.

בתל אביב –  הדרום ייהנה מעליית מחירים משמעותית

בתל אביב עצמה, תחנות הרכבת ישמשו יותר את מי שבאים אליה, ולכן מחירי הדירות הסמוכות לתחנות יושפעו פחות מהפעלת הרכבת הקלה, ויהיו מושפעים כרגיל מהביקוש הקבוע למגורים בתל אביב, שהוא זה שמעלה את ערך הדירות בתל אביב לאורך השנים.

יוצא דופן הוא אזור רחוב אלנבי ודרומה, ששמאים ומתווכים סבורים, כי הרכבת הקלה שתעבור בתוואי זה תסייע בשבירת החומה בין צפון העיר, למרכז העיר ודרומה, ולכן צפויים מחירי הדירות באזורים אלה לעלות משמעותית.