כמה הרוויחה גוגל בשנה החולפת? בכמה הסתכמו ההוצאות בגין הקצאת אופציות? והאם ההוצאות האלו הן באמת הוצאות? 

הדוחות הכספיים של גוגל (GOOGL) הפכו אותה לחברה הגדולה ביותר בעולם במונחי שווי שוק – מעל 500 מיליארד  דולר, כשהיא עוקפת את אפל (AAPL) – כן, השווקים נופלים וגוגל שוברת שיאים, אבל כשיורד גשם כמעט (כולם) נרטיבים ומניית גוגל ירדה בשבוע האחרון מתחת לרף ה-500 מיליארד דולר.

ולפני שנתעמק במספרים של גוגל, הערה חשובה –  גוגל היא כבר לא גוגל, היא החליפה את שמה לאלפאבית, חברת החזקות שההחזקה העיקרית שלה היא גוגל המוכרת שמרכזת את כל פעילויות הרשת ובנוסף מחזיקה במיזמים גדולים בתחומי הבריאות, הרכב, האנרגיה ועוד.  עדיין, כמעט כולם, קוראים לכל המכלול – גוגל, אחרי הכל, כל יתר הפעילויות, יהיה הפוטנציאל גדול ככל שיהיה, שוליות לחלוטין ביחס לפעילות האינטרנט.

אז אלפאבית/ גוגל פרסמה דוחות כספיים לרבעון הרביעי של 2015 ולשנה כולה – ההכנסות ברבעון הסתכמו  ב-21.3 מיליארד דולר, לעומת 18.1 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנת 2014. ההכנסות בשנת 2015 כולה הסתכמו ב-75 מיליארד דולר בהשוואה ל-66 מיליארד דולר בשנת 2014.  הרווח התפעולי ברבעון עלה ב-23% ל-5.4 מיליארד דולר  והרווח בשנה כולה עלה ב-14% ל-19.7 מיליארד דולר. בשורה התחתונה הרוויחה גוגל ברבעון – 4.9 מיליארד דולר – עליה של 5% ביחס לרבעון מקביל, ובשנה כולה הרוויחה החברה – 15.8 מיליארד דולר – עליה של 12%.

גוגל בשפת ה-NON GAAP

עד כאן תקציר של התוצאות החשבונאיות שמסתבר שמעניינות את המשוגעים לדוחות ואולי עוד כמה "תמהונים". התוצאות שמעניינות את וול-סטריט כולה על כל מכלול האנליסטים, מנהלי ההשקעות, המשקיעים, וכל השחקנים בשוק הענק הזה, הם התוצאות הלא חשבונאיות (Non GAAP). התוצאות האלו בקצרה הם דוחות כלכליים שמספקת הנהלת החברה למשקיעים (וכבר פרוט מעט רחב יותר) – גוגל הרוויחה Non GAAP ברבעון האחרון (ונתמקד ברבעון האחרון)  6 מיליארד דולר, כ-1.1 מיליארד דולר יותר מהדוח החשבונאי. הרווח Non GAAP תמיד טוב יותר מהרווח החשבונאי, וזה לא במקרה – התוצאות האלו מנטרלות בעיקר סעיפים שהנהלת החברה סבורה שאין בהם כדי להשפיע על הרווח הכלכלי של החברה, ואין בהם כדי להשפיע על שוויה של החברה ומחיר מנייתה.

תוצאות ה- Non GAAPאמנם נשענות על תוצאות חשבונאיות אבל הן לא מבוקרות ולא מפוקחות. התוצאות האלו הן כמובן נחלת הכלל, זה לא רק גוגל – כמעט כולן מפרסמות אותן (בהבלטה על פני התוצאות החשבונאיות). הסעיפים הבולטים שמנוטרלים בדוחות האלו הן – הטבות לעובדים בגין הענקת אופציות (רוב האופציות ניתנות כמובן למנהלים) והוצאות בגין הפחתה של נכסים לא מוחשיים (שנוצרו תוך כדי רכישה), נטרולים אלו ונוספים אמורים להביא לדוחות "נקיים" ללא אירועים חד פעמיים והכל כדי שהמשקיעים יקבלו חומר לעוס שלפיו הם אמורים לקבל החלטות השקעה. ואם כך אז מה הבעיה? הדוחות האלו כאמור לא מבוקרים, הם דוחות של הנהלת החברה, וזו במקרים רבים, לא ממש אובייקטיבית – ההטיה הטבעית שלה לדוחות משופרים ברורה, ואם בחשבונאות יש תמרון הרי שבדוחות הלא חשבונאיים התמרון כפול ומשולש (ויותר מכך).

נתון שכמעט אי אפשר לתמרן אותו הוא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ולכן חשיבותו – כאן אין נטרולים של סעיפים חד פעמיים, כאן החשבונאות ללא פשרות – בעוד שבדוח רווח והפסד יש מקומות שנשענים על אומדנים, הערכות, הפרשות, בדוח תזרים זו נוסחה פשוטה, בלי יכולת השפעה – הכסף שנכנס לקופה פחות הכסף שיצא ממנה. אז נכון, יש פה ושם מקומות אפורים בחשבונאות בקשר לסיווג התקבולים והתשלומים, ויש גם אפשרויות  להטות את התזרים דרך פעילות עסקית – להקדים תקבולים , לדחות תשלומים, אבל כל הפעולות האלו משאירות עקבות בדוחות הכספיים (לפעמים קשה לגלות אותן), וכל הפעלות האלו הן לא בשליטה מלאה ובלעדית של הנהלת החברה, אלא בשיתוף של גורמים נוספים (לקוחות, ספקים ועוד). ולכן, באופן יחסי – תזרים המזומנים אמור לבטא יכולת אמיתית של החברה להפיק מזומנים.

גוגל – תזרים

תזרים המזומנים החשבונאי מתחלק לשלושה חלקים – תזרים מזומנים מפעילות השקעה (השקעה בציוד, במניות, מימוש של רכוש קבוע השקעות וכו'), תזרים מזומנים מפעילות מימון (לקיחת הלוואות, החזר הלוואות, גיוסי אג"ח, פירעונות ) ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת – תקבולים שקשורים לפעילות עצמה בניכוי תשלומים שקשורים לפעילות עצמה, ובשפה מוחשית – תקבולים מהלקוחות על פני התקופה פחות תשלומי משכורות, תשלומים לספקים ועוד.

התזרים מפעילות שוטפת הוא החשוב מבין השלושה לניתוח מצבה של החברה ולהערכת שוויה. גם לשניים האחרים יש חשיבות (ובמיוחד לתזרים מפעילות השקעה), אך הם נופלים בחשיבותם מהתזרים מפעילות שוטפת שממחיש אם העסק מייצר מזומנים או לא.

גוגל היא מכונה לייצור מזומנים – 6.4 מיליארד דולר היא ייצרה ברבעון האחרון של  2015, קצת מעל התזרים ברבעון המקביל, כשבכל השנה היא ייצרה תזרים של 26 מיליארד דולר מפעילות שוטפת. התזרים הזה אמנם מתואם עם הרווח, אבל הוא גבוה יותר (באופן שוטף) מהרווח, בעיקר מכיוון שיש הוצאות שאינן במזומן. גוגל הוציאה בשנה האחרונה מעל 5 מיליארד דולר על אופציות לעובדים וזה המרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את הפער בין הרווח לתזרים – בדוח רווח והפסד ההוצאות האלו  נרשמות שכן מדובר בערך כלכלי שמבטא תחלופה לשכר (הקצאת אופציות לעובדים היא הטבה תחליפית לשכר). אבל, בתזרים ההוצאות האלו לא נרשמות,  מכיוון שלא מדובר בתשלום לעובדים, אין העברה של מזומנים. אז מה נכון יותר למשקיעים להתבסס על הרווח או על התזרים? אין תשובה חד משמעית, מדובר בוויכוח של עשרות שנים שכנראה לא ייפתר, כל אסכולה תמשיך להטיף לאמת שלה – החשבונאות טוענת שהטבת שכר משמעה הוצאת שכר וכל ההוצאות נרשמות בדוח רווח והפסד, , ומנגד המשקיעים שמסתמכים על התזרים, ייטענ שהוא הנתון הכלכלי המהימן –  זה הרי הכסף נטו שנכנס לחברה (ולהטבה בגין אופציות לעובדים, אין משמעות תזרימית).

האופציות לעובדים זה רק סעיף אחד שמסביר את הפער בין הרווח לתזרים,  כשהסעיפים נחלקים לשניים – כאלו שקשורים לדוח רווח והפסד (הוצאות שלא במזומן או ההיפך), וכאלו שקשורים למאזן – לדוגמה, שינוי בסעיף לקוחות, אמור להתבטא בתזרים כי החברה הגדילה את מימון הלקוחות על חשבון המזומנים שלה.

על כך, בטורים הקרובים