מה הרווח האמיתי של בנק הפועלים בשנת 2015? כמה רווחים שלא מומשו יש לבנק? ואיך הבנק מציג את ההשקעות שלו?

בנק הפועלים המנוהל על ידי ציון קינן  הרוויח בשנת 2015 כ-3.1 מיליארד שקל, אבל אם ממשיכים מדוח הרווח והפסד לדוח שבעמוד הבא – הדוח על הרווח הכולל, מגלים שם הפסד של 750 מיליון שקל (לפני מס) על ניירות ערך זמינים למכירה, ואחרי התאמת מיסים והתאמות נוספות מקבלים שהרווח הכולל לבעלי המניות של הבנק הוא 2.6 מיליארד שקל –  הפער הזה משמעותי, אבל הוא מעבר לפער כמותי, הוא פער תפיסתי, והוא מעלה שאלה שנראית אולי סמנטית, אבל היא עקרונית – מה הרווח האמיתי של הבנק? האם כפי שכתוב בדוח רווח והפסד שהוא גם המקור לכל הפרסומים בתקשורת או שהנתון בדוח על הרווח הכולל הוא הקובע?

התשובה פשוטה – הרווח האמיתי של הבנק, הוא הרווח הכולל. כלומר, בשנה שעברה הרוויח הבנק  – 2.6 מיליארד שקל, אז למה בדוח רווח והפסד מופיע סכום גבוה יותר, ומהן בעצם ההתאמות?

ובכן, החשבונאות החליטה שיש סעיפים מסוימיים שאמנם הם תוצאתיים (של רווח או הפסד), אבל בגלל אופיים, בעיקר אופים התנודתי (ברבעון אחד זה יכול להיות רווח גדול ובשני הפסד גדול), ומאחר שהם לא בליבת העסקים של החברה, אין להתחשב בהם בדוח על הרווח והפסד, אלא להעבירם לדוח על הרווח הכולל. כן, ישנם סעיפים (והם יכולים להיות משמעותיים) שמדלגים מהדוח רווח והפסד היישר לדוח על הרווח הכולל – רבים וטובים מתיישרים לנתוני הדוח רווח והפסד, אבל זה לא באמת הרווח של החברה בתקופה.

ההתאמות שמדלגות לרווח הכולל מגוונות – זה יכול להיות הפרשי תרגום של תוצאות חברות מוחזקות שפועלות בחו"ל, זה יכול להיות הפרשים אקטואריים בגין זכויות עובדים, זה יכול להיות שינויים בניירות ערך זמינים למכירה, ויש כמובן סעיפים נוספים. הסעיפים האלו מורחקים מהדוח רווח והפסד, אבל הם לא מורחקים מההון העצמי שבמאזן – ההון  לא יכול להתעלם מרווחים או הפסדים גם אם כמה מומחי חשבונאות החליטו שהם לא רוצים את הסעיפים האלו בדוח רווח והפסד, וזה רק מוכיח עד כמה מדובר בסעיפים רלבנטיים שמשפיעים על ההון העצמי.

ומכיוון שהסעיפים האלו לא בדוח רווחו והפסד וכן בהון העצמי נוצר לכאורה מצב מוזר – הרווח לא מסביר את השינוי בהון העצמי, והנה המקרה של פועלים –   בסוף השנה עמד ההון העצמי של פועלים (ההון המיוחס לבעלי המניות) ב-33 מיליארד שקל, בעוד שההון העצמי (המיוחס לבעלי המניות) עמד על 31 מיליארד שקל – ההפרש הוא 2 מיליארד שקל, וזה לא מסתדר עם הרווח (מתוך דוח רווח והפסד) שהסתכם כאמור ב-3.1 מיליארד שקל. ההסבר נמצא בשני מקומות – הראשון, הרווח הכולל האחר, לפועלים היו הפסדים בניירות ערך זמינים למכירה כך שההשפעה נטו הסתכמה בכחצי מיליארד שקל, ובנוסף הבנק חילק דיבידנד של מעל חצי מיליארד שקל – הדיבידנד הוא תשלום לבעלי מניות החברה מתוך העודפים שבהון העצמי, אבל הוא לא תוצאתי – אין לו השפעה על הדוח רווח והפסד, כלומר, אין השפעה על הדוח רווח והפסד, במקביל לירידה בהון העצמי.

שלושה סוגים של השקעות באג"ח

בנק הפועלים מחזיק בניירות ערך, בעיקר אגרות חוב בסכום של 63.1 מיליארד שקל, כשבדוחות הכספיים ההתייחסות להחזקות האלו היא בשלושה רבדים שונים (מעין שלושה תיקי השקעות שונים). לבנק תיק של אגרות-חוב מוחזקות לפדיון, שהן  אגרות-חוב שלבנק יש כוונה ויכולת להחזיקן עד למועד הפדיון. אגרות החוב האלו מוצגות בדוחות לפי העלות בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה והפרשי שער שנצברו, כלומר הן מוצגות לפי המחיר המתואם בהינתן נתוני האגרת (ריבית הצמדה וכו'). המשמעות שאין בהכרח קשר בין העלות המתואמת שהיא הבסיס לסכום בספרים לבין השווי ההוגן. בבנק ירושלים הפער על אגרות חוב בסכום של 200 מיליון שקל היה מעל 20 מיליון שקל (רווח לבנק), בפועלים זה סכום קטן יותר – הערך המתואם של אגרות החוב מסתכם ב-414 מיליון שקל ואילו שווי השוק של אגרות החוב האלו – 420 מיליון שקל – רווח שלא מומש של 6 מיליון שקל.

מסלול השקעה נוסף של אגרות חוב הוא  – ניירות-ערך למסחר. מדובר בניירות ערך שנרכשו ומוחזקים במטרה למוכרם בתקופה הקרובה. כלומר, מדובר בעצם על תיק השקעות פעיל מאוד, וניירות שהם רגע לפני מימוש. את התיק הזה מציגים במאזן לפי השווי שוק ליום המאזן, ואת הרווחים או ההפסדים השוטפים של התיק הזה מציגים בדח רווח והפסד כהכנסות מימון  (או הוצאות מימון).

לפועלים יש ניירות ערך למסחר בסכום של 6.4 מיליארד שקל (הרוב אגרות חוב ממשלתיות), אך תיק ההשקעות הגדול ביותר שלו הוא בניירות ערך זמינים למכירה. בתיק הזה יש ניירות ערך בסך של 56 מיליארד שקל, כאשר העלות שלהם (הערך המתואם) מסתכם ב-55.4 מיליארד שקל.  את ההשקעות בתיק הזה (ניירות ערך שמוגדרים על דרך השלילה – לא מאג"ח מוחזקות לפדיון ולא ניירות ערך למסחר) מציגים לפי השווי ההוגן  (לרוב שווי שוק). הפערים בין התקופות (השינויים בערך התיק הזה בין התקופות) מיוחסים לדוח על הרווח הכולל ולא לדוח רווח והפסד. רק במימוש מייחסים את הרווח או ההפסד לדוח רווח והפסד.

התיק הזה כאמור הניב בשנת 2015 הפסד שהתבטא ברווח הכולל, אבל בסה"כ התיק הזה הניב רווח שעדיין לא בא לידי ביטוי בדוח רווח והפסד. הרווח מתבטא בהפרש בין השווי שוק של ההשקעות לבין עלותם – כ-600 מיליון שקל (בפועל על חלק מהניירות יש רווח של כ-840 מיליון שקל ועל חלק אחר הפסד של כ-230 מיליון שקל). הרווח הזה יתבטא רק כאשר הבנק יחליט לממש את התיק, אבל הבנק יכול, על פניו, לתמרן ולתזמן את המימושים כך שבאופן מסוים (וחלקי מאוד) הוא שולט על הרווח והפסד.