הקרנות הזרות לא מגיעות לארץ. למרות שרשות ניירות ערך דחפה את החוק המאפשר להם לפעול כאן, ולמרות שזו בהחלט עשויה להיות אלטרנטיבה טובה לקרנות נאמנות המקומיות, גופי ההשקעה הזרים לא נכנסים לכאן באופן ישיר. חלק מהגופים האלו פועל מול גופי החיסכון הפנסיוני – גופי הפנסיה משקיעים בקרנות זרות, אבל למשקיע הפרטי אין בעצם דרך לקנות את הקרנות הזרות, אלא אם הוא רוכש דרך בורסה בחו"ל (ממיר שקלים, ורוכש בשווקים אחרים).

אולי עוד מוקדם לקבוע אם הקרנות הזרות ייכנסו או לא, אחרי הכל עברה רק חצי שנה מאז הוסדר החוק, ולגופים האלו לוקח זמן להתארגן. חברת ניהול ההשקעות – GAM , המנהלת השקעות בסך שעולה על 100 מיליארד דולר, הודיעה על כניסתה לשוק המקומי כחלק משיתוף פעולה עם בית ההשקעות הלמן־אלדובי, אבל עברו חודשים רבים לאחר ההודעה, ואין התפתחות.

גם בית ההשקעות אקסלנס דיווח על התקדמות בנושא הקרנות הזרות – הסכם עם קרנות אליאנס־ברנשטיין, חברה עם היקף הנכסים של קרוב ל-500 מיליארד דולר, אך מאז הדיווח אין התקדמות ממשית – לפחות לא כלפי חוץ.

עם זאת, בלקרוק דיווחה כי היא פותחת סניף מקומי במטרה להפיץ את מוצריה, לרבות  מוצרים עוקבי מדדים, וביניהם קרנות נאמנות מחקות.

אז עדיין לא ברור איך ועד כמה הקרנות הזרות ייכנסו לשוק המקומי, מה שברור הוא שמנהי הקרנות המקומיות הצליחו לפגוע בכניסה שלהן, ולמנוע תחרות גדולה. בעבר דובר על תחרות מקיר לקיר מול הקרנות הזרות, אבל החוק שבסופו של דבר עבר, מדבר רק על קרנות שמתמחות בקטגוריה של השקעה בניירות ערך בחו"ל. הקטגוריה הזו מהווה 10% מתעשיית קרנות הנאמנות, סדר גודל של 20 מיליארד שקל, כך שהפוטנציאל פגיעה נמוך יחסית. הסכום היחסית נמוך, מעיד על פוטנציאל נמוך, ואולי זו הסיבה שהקרנות הזרות עשו סוג של אחורה פנה.

למדריכים נוספים:

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

קרנות מחקות – האם כדאי?