זכויות הפנסיה בעת הגרושים אמורות להתחלק בין הבעל והאישה. נשים רבות עבדו לפני הגירושים במשרות חלקיות, או שהיו עקרות בית, והגירושים למעשה גורמים לאבדן הפנסיה של הבעל העובד. הנשים זכאיות לכאורה לחלק מהפנסיה הזו, אבל בפועל, גם אם חלוקה מוסכמת על הבעל לשעבר, וגם אם היא באישור בית המשפט, קרנות הפנסיה עצמן אינן מחויבות להעביר את הקצבה לשני הצדדים אלא לעמית החוסך בלבד, משמע לבעל.
הבעל, מקבל את הפנסיה באופן שוטף, והוא אמור להעביר את חלקה של גרושתו אליה. אבל, אם הוא מחליט לא להעביר? במצב כזה, האישה נאלצת לתבוע על הפרת הסכם ובמקרים מסוימים גם להפעיל הוצאה לפועל. זה לא עניין פשוט, זה עניין שלוקח זמן רב, משאבים וכסף.
מעבר לכך, במצב הקיים על פי החוק , כשבן הזוג לשעבר מת, קופות הפנסיה מחויבות להעביר את הקצבה החודשים לשארים, והאישה לשעבר אינה נחשבת כזו, מרגע הגירושים למעשה היא אינה זכאית (במקרה של מוות) לחלק מן הפנסיה, וזה מגוחך – מדובר במקרים רבים בזוג שחי עשרות שנים יחדיו, וברגע היא מאבדת את כל הזכויות. באם הבעל התחתן עם אישה חדשה, היא זכאית לחלק מהפנסיה, אפילו אם התקופה שהיא היתה נשואה לו, היתה נמוכה משמעותית, מאשר תקופת הנישואים של האישה הקודמת.
הבעיה הזו הפכה לגדולה במקביל לגידול העצום במספר המתגרשים., כשבמקביל נשים רבות לא מצליחות לקבל נתח מהפנסיה של הבעל לשעבר.
על רקע זה, ח"כ זהבה גלאון יזמה את הצעת החוק לפיה קרנות הפנסיה יהיו חייבות לאפשר לבני הזוג לחלק בינהם באופן צודק את הזכאות לקצבת פנסיה, וזאת על פי הכללים שנקבעו בהסכם הגירושים שלהם.