הפיקוח על הבנקים הודיע כי הוא שוקל בחיוב מנגנון שיאפשר לכלול את ההצמדות למדד תשומות הבנייה בתוך המשכנתאות. זאת בעקבות בקשת יו"ר ועדת הכספים, על רקע ההתייקרות במדד תשומות הבנייה.
בקשת יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, הגיעה על רקע מצוקת זוגות רבים, שרכשו דירות ונקלעו להתייקרויות של עשרות אלפי שקלים בשנה האחרונה, נוכח עליית המדד, אשר אינן מגולמות במסגרת המשכנתאות שלקחו. במסגרת דיון הוועדה בחוק המכר, הודיעה נציגת הפיקוח על הכוונה לקדם את הנושא
במהלך הדיון בגוף החוק המוצע, הציג מנכ"ל משרד השיכון כי עפ"י מדגם של כ-18,600 דירות, שנבנו בארץ בשנים האחרונות, 83% מהדירות נמסרות באיחור העולה על 60 ימים, ומעל 40% באיחור של למעלה משנה
ועדת הכספים קיימה דיון שלישי בהצעת חוק המכר, המבקשת לסייע לרוכשי דירה. בין השאר מבקשת הצעת החוק לאפשר בעת רכישת דירה מקבלן, הצמדה של רכיב הבנייה בלבד למדד תשומות הבנייה (ולא של רכיב הקרקע ורכיבים אחרים). הצעות החוק הפרטיות אוחדו לאחרונה עם הצעת החוק הממשלתית בנושא, והצעת החוק זכתה לפטור מחובת הנחה.
במהלך דיון קודם, עלתה מצוקתם של זוגות צעירים רבים שרכשו דירות בשנה האחרונה, אשר הזינוק במדד תשומות הבנייה הביא להתייקרויות של עשרות אלפי שקלים בדירות שרכשו, כאשר התייקרות זו אינה מגולמת במשכנתאות אשר נותנים הבנקים.
במהלך הדיון היום, ציין יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, כי בעקבות בקשתו מהפיקוח על הבנקים לקדם פתרון לנושא, קיים פגישות מקצועיות עם אנשי הפיקוח, וכי אלה רואים לנכון לקדם פתרון לסוגיה: "אנחנו לא מבקשים לשנות את התמהיל, אלא פשוט שהבנקים יוכלו להתייחס לנושא ההצמדה, ולתת לזוגות הצעירים, תוך כדי התקדמות הבנייה או בעת קבלת המפתח, להגדיל את המשכנתא ביחס המקורי, על מנת שהרוכשים לא יצטרכו לחפש מקורות מימון אחרים כדי לממן את ההצמדה".
ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים ציינה בעקבות הדברים: "אנחנו חושבים על כך באופן חיובי. וננסה למצוא מנגנון שיכניס את אותה הצמדה לתוך המשכנתא, לפחות באופן חלקי. אנחנו מדברים על הגדלת המשכנתאות באופן שיוכלו לממן גם את ההוצאות הנוספות, בהתאם למגבלות החוקיות בשוק המשכנתאות. זה תהליך, צריך לראות ולחשוב איך נעשה זאת בדיוק".
במסגרת הדיון לגוף הצעת החוק לתיקון חוק המכר, העיר נציג משרד המשפטים, ד"ר אפי צמח, כי המשרד רואה "קושי משפטי" בכך שהחוק המוצע, קובע כי לא תהיה הצמדה של רכיבים מסוימים למדד: "להגביל את היכולת להצמיד רכיבים למדד כל שהוא, זו פגיעה בזכות לגיטימית של צד בעסקה. במדיניות של אינפלציה ועליית מחירים, לא לאפשר לצד אחד ליישם מנגנון פשוט של שמירה על ערך הכסף, יש בעיה. היה סיכום שהדבר יבוא לידי ביטוי עם קידום הצעת החוק. ככל שיש רצון לחרוג מהסיכומים, אני לא יודע מה המשמעות".
בתגובה השיבה נציגת משרד הבינוי והשיכון, אפרת פרוקצ'יה: "נכון שמבחינה משפטית יותר קל לכלול גם את מדד המחירים לצרכן, אבל אין מחלוקת שזה לא מחויב המציאות. נכון לאפשר שמירה של ערך הכסף, אבל מצד שני כמו שניתן לגלם מדדים, ניתן לגלם גם את הסיכון הזה. הבטחנו שזה ידון בכנסת, מבחינתנו הדבר פתוח".
לשאלת יו"ר הוועדה, ציין נציג משרד המשפטים כי לעמדת המשרד ישנו קושי משפטי אך לא מניעה משפטית.