פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הוריד את הריבית לחודש דצמבר 2011  ב-0.25% ל-2.75%. התירוץ שלו להפחתת הריבית הוא המשבר הכלכלי באירופה שעלול לפגוע גם במשק הישראלי, הפחתת ריבית, בשעה שמתחולל משבר בחוץ עשויה להפחית את הפגיעה כתוצאה מירידה בביקושים לאור המשבר המתפתח  זו כלכלה פשוטה – ריבית גבוה מונעת צמיחה; ריבית נמוכה תומכת צמיחה.

אבל, מר פישר, רוקד על שתי החתונות, הוא רוצה להצטייר כמושיע הלאומי – הנה הוא שוב מלהטט בריבית כדי להציל את המשק, הוא כבר עשה זאת בעבר, רק שאז הורדת הריבית גם אם נניח שעזרה למשק (וגם על זה יש חילוקי דעות) היא הקפיצה את המחירים של הדירות בעשרות ובמאות אחוזים. במשקל הכולל של העלות והתועלת של השימוש בריבית לא בטוח כלל שהמהלך הזה היה טוב לציבור. אבל פישר, לא מוכן שהאשמה תידבק בו, ההיפך – הוא החל בשנה האחרונה במסע של הפחתת ריבית והצטייר בתקשורת כמבוגר האחראי היחיד שמנסה להילחם בעליית הדירות (שכחו, משום מה, שהוא אחראי לעליית המחירים); הוא לקח את הקרדיט בשתי ידיים ואפילו טען לאחרונה שהוא חושש מירידת מחירים דרמטית מדי. זאת מחמאה עצמית, אבל כשכולם סוגדים לו באופן עיוור, אך אחד לא רואה שהמלך הוא עירום.

ועכשיו, למרות שהמחירים רק התחילו לרדת, פישר מוריד את הריבית. זה נראה מוקדם מדי, אבל, אף אחד לא פוצה פה – אחרי הכל, יש הסכמה כמעט מקיר לקיר  שמחירי הדירות עומדים לרדת, ומה זה כבר רבע אחוז. אז זהו שזה ממש לא כך, הרבע אחוז הזה מוזיל משמעותית את המימון על משכנתא, הרבע אחוז הזה יכול להחזיר את הביקושים למשכנתאות (ההחזר החודשי יוזל בעשרות עד מאות שקלים בודדים), הרבע אחוז הזה יכול להפוך את גל המתעניינים בדירות לגל של רוכשים ואז מחירי הדירות ממש לא יירדו. צריך ריבית גבוה כדי שהדירות לאורך זמן יירדו, ופישר המלומד , מן הסתם, יודע את זה.