|
מעודכן ל-10/2019
הפגנה היא זכות דמוקרטית חוקית ואולי אפילו חובה. איך מארגנים אותה בלי להסתבך עם הרשויות, מתי יש צורך ברישיון, למי פונים ובאילו מקרים יוכלו למנוע מכם את קיום האירוע? כל הפרטים במדריך המלא למפגין שלפניכם
|
כל מי שעוקב אחר האקטואליה הישראלית בתקופה האחרונה יכול להבחין כי כמעט כל מהדורת חדשות או כותרת ראשית של עיתון מתריעות על “מחאה” כלשהי. פעם זו מחאת הלהט”ב, פעם זו הפגנת האתיופים, זעקת הנכים, ההורים או הנשים – לא חסרות קבוצות שמבקשות לממש את זכות הביטוי ולהשמיע את קולן. להפגנות ומחאות תפקיד חשוב בתהליכים חברתיים בארץ ובעולם. חוקים נחקקו, אחרים בוטלו, ויש אפילו מדינות שנולדו מתוך תנועה שהחלה בהפגנות. מחאות ציבוריות היו ועודן מקור להשראה עבור רבים המבקשים לשנות את חייהם, אבל יש לזכור שגם להפגנות יש חוקים וגבולות – ואם אתם לא מתכוונים שהמחאה שלכם תסתיים בתשלום קנסות או אפילו בתא המעצר, יש להכיר את הכללים ולשמור על החוק.
מהי הפגנה?
הפגנה זוהי דרך של קבוצת אנשים להביע באופן פומבי את דעתה, ובפרט את מחאתה, בנושא מסוים. ההפגנה נעשית באמצעות יציאה אל הרחובות תוך הכרזת סיסמאות והנפת שלטים והיא למעשה מימוש של חופש הביטוי וחופש ההתארגנות. תיתכן גם הפגנה של אדם אחד שנקראת "הפגנת יחיד".
מתי נדרש רישיון להפגין?
לא כל הפגנה טעונה בבקשת רישיון מהמשטרה. רישיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים:
- משתתפים בהפגנה 50 איש או יותר.
- ההפגנה נערכת תחת כיפת השמיים.
- ההפגנה כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים.
אם ההפגנה מתקיימת באזור משכן הכנסת היא מצריכה רישיון – ללא תלות בתנאים נוספים.
בעקבות פסק דין שהוציא בג"ץ בשנת 2017, צומצמו משמעותית הנסיבות שבהן יש להוציא רישיון משטרתי לקיום הפגנות ומחאות. סמכות המשטרה להציב דרישות ותנאים נותרה בעינה והיא אינה שמורה רק להפגנות הטעונות רישיון. עם זאת, הגבלות יוטלו רק אם הן דרושות למניעת סכנה קרובה לוודאי לפגיעה רצינית וקשה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור.
באילו מקרים לא נדרש רישיון?
אין צורך בבקשת רישיון להפגנה המתקיימת תחת כיפת השמיים ואינה כוללת צעדה או נאומים בנושא מדיני, גם אם משתתפים בה למעלה מ-50 בני אדם.
עם זאת, החוק הפלילי קובע, כי התקהלות של שלושה אנשים או יותר, שיש בה סכנה להפרת הסדר הציבורי, מהווה "התקהלות בלתי-חוקית", ובסמכות המשטרה לדרוש את פיזורה.
כיצד מקבלים רישיון להפגנה?
אפשר להגיש בקשת רישיון להפגנה בכל תחנת משטרה שבתחום סמכותה יתקיים אירוע המחאה, באמצעות מילוי טופס "רישיון לאספה" הנמצא בתחנות המשטרה ובאתר האינטרנט שלה: (תחת "טפסים"). את הבקשות יש להגיש עד חמישה ימים לפני קיום ההפגנה. אם ההפגנה דחופה, אפשר לבקש לזרז את הליך האישור. עם זאת, כשמדובר בהפגנה מתוכננת, מומלץ להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר כדי להותיר זמן להתמודדות עם סירוב להתיר את קיומה, או עם תנאים בלתי סבירים שהתנתה המשטרה לשם אישורה.
מי יכול לסרב לתת רישיון להפגנה ובאילו נסיבות?
מפקד המחוז במשטרה רשאי לדחות בקשה לרישיון במקרים שבהם קיימת ודאות קרובה לפגיעה קשה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור. עם זאת, עליו לעשות כל שביכולתו כדי שההפגנה תוכל לצאת לפועל, אף אם הדבר כרוך בהצבת תנאים לאופן התנהלותה.
חשוב לדעת, מפקד המחוז אינו רשאי לסרב לבקשת רישיון רק בשל כך שהיא מצריכה פעולות שיטור לשמירה על הסדר וגם לא די בחשש שהיא תעורר התנגדות, הפגנות נגד של העוברים והשבים או של קבוצות אחרות.
האם המשטרה מוסמכת להתנות תנאים ברישיון ההפגנה?
המשטרה רשאית לדרוש שינויים במיקום של הפגנה או במסלול של תהלוכה, להגביל את מספר המשתתפים ולהתנות תנאים נוספים לקיומה רק כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות. החוק אינו מפרט מהם תנאים אלה אולם ככלל, המשטרה אינה רשאית להטיל על מפגינים את עלויות אבטחת ההפגנה וכן היא רשאית לבקש הצגת אישור ממכבי אש וממד"א.
במקרים שבהם נשקפת סכנה לבטיחות המשתתפים בהפגנה אשר נובעת ממקום ההפגנה עצמו, החבות לתשלום עבור התאמת המקום לדרישות הבטיחות מוטלת על הרשות המקומית ולא על מארגני המחאה. ואולם, אם הסכנה לבטיחות נובעת ממתקנים או אביזרים בהם בוחרים המארגנים להשתמש (דוגמת הקמת במה), חובת התשלום עליהם (עמדה זו אוששה אף על ידי משרד המשפטים).
אילו דרישות ממארגני ההפגנה אינן חוקיות?
לעתים נדרשים המארגנים להתחייב שלא יוצגו או יושמעו בהפגנה מסרים מסוג מסוים. בדרך כלל אין לדרישה זו בסיס חוקי ומומלץ שלא לקבלה. התניית רישיון להפגנה בהתחייבות של מארגני ההפגנה לשאת באחריות פלילית על התנהגותם של כל משתתפי ההפגנה אף היא אינה חוקית ומומלץ לסרב לחתום עליה.
בכל מקרה, מומלץ לדרוש ולקבל העתק של תנאי רישיון ההפגנה ולוודא שכל התנאים שסוכמו (ורק הם) מתועדים בכתב.
התניית רישיון הפגנה באישור הרשות המקומית אינה חוקית, שכן אין בדין כל מקור סמכות לדרישה כזאת. בפסיקה אף נקבע, כי הסמכות לאשר הפגנות נתונה למשטרה בלבד. גם פקודת המטה הארצי קובעת כי "אין צורך בהסכמת הרשות הציבורית לקיום הפגנה שנועדה להתקיים במקרקעין הפתוחים לציבור הרחב ושהכניסה אליו חופשית ואינה מוגבלת בתנאים" (ס' 6.ג, 7.ב לפקודת המטה הארצי).
מה הדין לגבי השתתפות אמנים בהפגנה?
במקרים שבהם ההפגנה כוללת הקמת במה ומופעים של זמר/ת עלולה המשטרה להתייחס להפגנה כאל "אירוע תחת כיפת השמיים", ולהעמיד דרישות נוספות רבות כתנאי למתן הרישיון. על כן מומלץ כי מארגני המחאה יבהירו בעת הגשת הבקשה לרישיון, ויציינו בבקשה בכתב, כי מדובר ב"אירוע מחאה", גם אם משתתפים בו אמנים, ולכן הנו חלק מהזכות להפגין ואין להחיל עליו דרישות שאינן רלבנטיות למתן רישיון הפגנה.
האם ניתן לקיים הפגנה מול ביתו של איש ציבור?
- הזכות להפגין או לקיים משמרת מחאה מול בית המגורים של איש ציבור טעונה רישיון רק במקרה שמתקיימת בה התנאים הרגילים שמצריכים לקבל אישור משטרתי להפגנה.
- עם זאת, בשל ההפרעה שנגרמת לפרטיות של איש הציבור, משפחתו ושכניו, הפגנה זו כפופה למגבלות מיוחדות:
- המשטרה רשאית לסרב לתת רישיון להפגנה מול בית מגורים שאינו משמש כמוקד פעילותו הציבורית של איש הציבור.
- כשמתקיימת מול ביתו הפרטי של איש הציבור משמרת מחאה שלא ניתן לה אישור, יכולה המשטרה להורות על פינויה תוך זמן קצר. משך הזמן ייקבע על פי מידת ההפרעה שמסבה המחאה לאנשים המתגוררים באזור.
יש לשים לב כי קביעות אלו אינן חלות על מעון רשמי, כמו בית הנשיא או בית ראש הממשלה.
איך ניתן לערער על תנאים שקבעה המשטרה לקיום ההפגנה?
לפני שמתקבלת החלטה להטיל תנאים ומגבלות על הפגנה מן הדין שהמשטרה תשמע את עמדת המארגנים ותביא אותה במכלול שיקוליה. ואכן, הניסיון מלמד כי אפשר לשאת ולתת עם המשטרה על תנאי הרישיון, להצביע על חוסר הרלבנטיות של תנאים שהועמדו או על הפגיעה שהם גורמים ולנסות לשכנע לבטלם או לשנותם. אם אין הסכמה אפשר לעתור לבג"ץ.