מחקר של בנק ישראל מראה: העלאת גיל פרישה של יחידים משפיעה לטובה על היצע העבודה שלהם. עם זאת, העלאת גיל הפרישה של נשים לא משפיעה על היצע המשרות של בני זוגן

העלאת גיל הפרישה הרשמי של פרטים מגדילה את היצע העבודה שלהם. כך עולה ממחקר של בנק ישראל. עם זאת, אומרות החוקרות, העלאת גיל הפרישה הרשמי של נשים אינה משפיעה על בני זוגם. לעומת זאת, העלאת גיל הפרישה הרשמי של גברים העלתה את גיל הפרישה בפועל של בנות זוגן.

במחקר בדקו החוקרות אדית זנד ושרלי ליכטמן-שדות  רפורמה פנסיונית שהעלאתה את גיל הפרישה הרשמי של גברים ונשים בישראל. בעבודה נאמדו החלטות הפרישה של זוגות נשואים והתלות האפשרית ביניהן, תוך שימוש בקובץ מפורט של נתונים אדמיניסטרטיביים.

הסיבה למחקר  היא הדיון בהעלאת גיל הפרישה לנשים עקב הגירעון התופח של ביטוח לאומי עד סכנת פשיטת רגל. הדיון נמשך שנים והעלאת גיל הפרישה לנשים אינה מתממשת. המתנגדים טוענים שבהרבה מקרים זו פגיעה בעובדות המשתכרות את המשכורות הנמוכות ביותר המתקשות למצוא עבודה פיזית או אחרת. בביטוח  לאומי הציעו העלאת גיל הפרישה לנשים באופן מדורג והשלמת הכנסה.

על פי המחקר, העלאת גיל הפרישה הובילה לעלייה של 6% בשיעור התעסוקה של נשים, ו-39% מאלו שהגיעו לגיל הפרישה המשיכו לעבוד. תעסוקת הגברים עלתה ב-7%-8% לאחר העלאת גיל הפרישה.

שיעור התעסוקה של גברים גדל ב-7%-8% כתוצאה מהעלאת גיל הפרישה הרשמי שלהם, כאשר שיעור התעסוקה הראשוני עמד על 29% – אך הוא אינו מושפע מהעלאת גיל הפרישה של בנות זוגם. שיעור תעסוקת הנשים, לעומת זאת, מושפע גם מהעלאת גיל הפרישה של בני זוגן וגדל ב-3%-5%, כתוצאה מדחיית היציאה של בני זוגן לגמלאות.

רוב הסיכויים שגיל הפרישה לנשים יעלה ל-64

לא יקוצצו קרנות הפנסיה הוותיקות – במקום יועלה גיל הפרישה לנשים