חדשות    

העוקץ החדש: גובים אלפי שקלים בהבטחות שווא להחזרי מס

מעודכן ל-03/2020

כפטריות אחרי הגשם צצות לאחרונה חברות שמבטיחות החזרים, גובות מאזרחים תמימים מאות עד אלפי שקלים – ונעלמות. חברות האשראי מתקשות להתערב כי מדובר בשירות, ולכן ביטול עסקה מצריך את אישור החברה איך עובד העוקץ הזה? וגם: כך תזהו מאילו חברות להיזהר

ארגון אמון הציבור והמועצה לצרכנות מדווחים כי לאחרונה קיבלו מאות תלונות על עסקאות עוקץ שבוצעו במסווה של הבטחה להחזרי מס. האזרחים המתלוננים סיפרו כי ה"תרגיל" מתחיל בשיחה טלפון מגורמים המזדהים כנציגים של חברה להחזרי מס ונוקבים בסכומים של אלפי שקלים שכביכול הם זכאים לקבל כהחזר ממס הכנסה.

אחד המתלוננים, פנסיונר בשנות השבעים לחייו, סיפר כי החברה בישרה לו על החזרי מס בסכום של 8,500 שקל, להם הוא זכאי לכאורה ממס הכנסה. הנציג שעל הקו שהציג את עצמו כעובד מטעם חברת "טופ פיננסים" הבטיח להשיג עבור האיש את הסכום וביקש לשם כך פרטים. הפנסיונר נכנע לטענתו ללחץ שהופעל עליו בשיחת הטלפון, מסר את הפרטים ושילם כפי שנדרש ממנו, סכום של 990 שקל.

אולם זמן קצר לאחר מכן הוא החל לפקפק בטיב העסקה וביקש לבטלה. הוא מיהר להתקשר למוקד ולבטל את העסקה ונאמר לו שהחיוב בוטל – וליתר ביטחון שלח גם הודעת ביטול בכתב, אך מאוחר יותר גילה שהסכום נוכה מחשבונו. לדבריו של הפנסיונר, נאמר לו כי חתם על מסמכים וסירבו להחזיר לו את כספו, וכמו כן הוא לא קיבל כמובן גם שום החזר מס.

האיש פנה לארגון אמון הציבור והתלונן על חברת טופ פיננסים, אך כאשר ארגון אמון הציבור פנו לחברה, נמסר להם: "הלקוח פתח תיק לבדיקת החזרי מס, קיבל מסמכים והחזיר אותם חתומים ואנחנו התחלנו בטיפול". עו"ד טלי כץ, שמרכזת את התחום הפיננסי באמון הציבור, מודה כי "בפועל לא ניתן היה לעשות דבר".

עשרות תלונות מדי חודש

בארגון אמון הציבור מאשרים כי "תחום החזרי המס הפך להיות התחום הבולט בתלונות של צרכנים נגד מעשי נוכלות" ומוסיפים: "מדובר בתחום הצומח בצעדי ענק, ולא לטובת הצרכנים. אחרי שהודבר בהצלחה עוקץ הקשישים ברכישת מוצרים מיותרים, אנחנו עומדים מול גל של עוקץ צרכנים בתחום החזרי מס". הנתונים מלמדים כי בשנים האחרונות חל גידול חד במספר העסקים שנגדם מוגשות תלונות בטענה ל"שיווק אגרסיבי לשירותי החזרי מס".

גם במועצה הישראלית לצרכנות מדווחים על עלייה במספר התלונות נגד עשרות רבות של בתי עסק הגובים כספים מראש עבור שירותים פיננסיים שלא מסופקים בפועל או עבור שירותים שהמדינה מעניקה בחינם. בחודשים ינואר-פברואר לבדם התקבלו 60 תלונות בנושא. במועצה מעריכים שמדובר ב"מכת מדינה" וכי הנזק שנגרם לציבור עומד על עשרות מיליוני שקלים לשנה. ההשערה היא כי על כל תלונה מדווחת יש עוד מקרים רבים של אזרחים שנפלו קורבן לעוקץ ולא התלוננו.

ברשות להגנת הצרכן התחילו לזהות את תופעת עוקץ החזרי המס כבר ב-2017, אז היה מדובר בחברות בודדות. ב-2020 כבר יש כ-80 חברות כאלה, כ-50 מהן בחקירה. אניטה יצחק, סגנית הממונה על רשות הגנת הצרכן וסחר הוגן וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות, מודה כי אכן "עוקץ בחסות החזר מס הכנסה תפס את מקומה של תופעת עוקץ הקשישים", ומבטיחה כי "נושא חברות אלה יעמוד בראש סדרי העדיפויות שלנו השנה, כי אנחנו רואים את הגידול".

לדבריה של יצחק, החקירה נגד שמונה מהחברות כבר הסתיימה או עומדת לפני ההחלטה על הטלת עיצומים כספיים. עם חברות אלו נמנות: טופ פיננסים, אלירן אזולאי, המרכז למימוש זכויות, המרכז לאיתור כספים אבודים, ריטקס ועוד. נגד החברות האלו נרשמו גם תלונות במועצה לצרכנות ו/או באמון הציבור, וחלקן "מככב" גם ברשתות החברתיות.

 

 

בפועל, מחזרים אחרי הצרכן נציגים של למעלה מ-100 גופים שונים, כי חלק מהחברות פועלות בשני שמות שונים או יותר. מיי פיננסים לדוגמה, שהחקירה נגדה הסתיימה, פועלת גם תחת השם יודקביץ' שירותים.

איך מתבצע העוקץ?

בחלק מהמקרים היוזמה מתחילה בצרכנים שנתקלים באתרי אינטרנט או בפרסומות של החברות ומתפתים לנסות לקבל החזרי מס. לעיתים הצרכן פשוט מקבל שיחת טלפון מפתיעה מהחברה, שבה הוא מתבשר על כספים שכביכול מגיעים לו ממס הכנסה. גם לקוחות תמימים שמתעקשים לטעון שאין סיבה שמס הכנסה יהיה חייב להם כסף, נופלים לא פעם בפח.

"יש מאגרי מידע רבים הנסחרים ומועברים בין חברות, שכך מגיעות לצרכנים", מסבירה אניטה יצחק. "בכל תחומי העוקץ הפיננסי כמו החזרי מס, הלוואות ועוד, הפניות לא נעשות סתם אלא על בסיסי נתוני מאגרים שכאלו. הרשות להגנת הפרטיות מטפלת בחלקם".

דפוסי ההתנהלות של רוב החברות דומים, כשלרוב המתקשרים בעיקר מלחיצים את הצרכנים. לעיתים המתקשר מציג את עצמו כנציג חברה שעובדת עם משרד האוצר או אפילו מהווה חלק ממנו. גם באתרים ובתכתובת של חלק מהחברות מופיעים סמלים ולוגואים המזכירים סימוני משרדי ממשלה.

איך תדעו כי מדובר בנוכלות?

כך תזהו את החברות השרלטניות שיש להיזהר מהן:

  • בתחילת השיחה בררו מי הפונה ובקשו מספר רישיון. טיפול מקצועי יודע לתת רק איש מקצוע בתחום ראיית חשבון או ייעוץ מס. אם לפונה אין רישיון או שלא מוכנים לקשר אתכם עם איש מקצוע, סיימו את השיחה.
  • נוקבים לכם בתחילת השיחה או לאחר כמה שאלות בסכומים שאתם אמורים לקבל? פה כדאי לחשוד: אין לאיש אפשרות לדעת מה מצבכם ברשויות המס, למעט עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס, שקיבל מכם ייפוי כוח לפנות בשמכם למס הכנסה.
  • הימנעו ממסירת פרטים אישיים או פרטי כרטיס אשראי וודאי אל תחתמו על ייפוי כוח, אלא אם בדקתם את מיופה הכוח וקראתם את נוסח הייפוי.
  • אל תנהלו שיחה עם מי שאינו מוכן לשלוח חוזה לפני חתימת העסקה.
  • הסכימו לקבל החזר כספים אך ורק לחשבון הבנק שלכם.
  • מבטיחים לכם שתקבלו את החזרי המס תוך שבועיים-שלושה? זו תרמית! הממוצע הנמוך ביותר עומד על שלושה חודשים בתל אביב בחיפה, תשעה חודשים בפתח תקווה ובנתניה – ויש גם ערים ויישובים שבהם תיאלצו להמתין תקופה ממושכת יותר.
  • החלטתם לפנות לחברה לאיתור החזרי מס? עשו זאת רק לאחר בדיקה באינטרנט ורצוי גם לבקר במשרד החברה.

ההחלטה שתגן על הקשישים: עסקאות אשראי החשודות כעוקץ – יבוטלו

החזרי מס הכנסה באוגוסט – 1.7 מיליארד שקל