הם מוכרים באתריהם מוצרים שנלקחו מזירות המסחר הגדולות וגוזרים מהם עמלה – מהם ארביטראז ודרופשיפינג

ארביטראז'

תהיתם מה המשמעות של המודעות המציעות לסחור ברשת, בלי צורך במשרד, מחסנים או אפילו גישה לסניף דואר? עד לאחרונה היה מדובר בשיטת מכירה  המאפשרת לנתב מוצרים לאתר שלך מזירות מסחר אחרות כמו אמזון, איביי או עלי אקספרס ודומיהם ולהרוויח עמלה מכל מכירה. לשיטה הזו קוראים בעולם האונליין (כשאילה מעולם ההשקעות): הארביטראז'. והיא לא מקובלת על כולם. אתרים הפועלים בשיטת הארביטראז' אינם מייצרים או מייבאים מוצר, אלא מתמחים בעיקר בשיווק.

איך זה עובד? האתרים מתחברים לאפליקציות ייעודיות המאפשרות לנתב אליהם מוצרים מזירות מסחר אחרות, כמו אמזון ועלי אקספרס. כאשר הלקוח נכנס לאתר הוא למעשה רוכש מוצר מצד שלישי ללא ידיעתו ומשלם גם את דמי התיווך. כך, כלי לבית שעולה 40 שקל באמזון, באותו אתר יימכר ב49 שקל — העמלה הזו מגיעה לספק המקורי  עם כתובת הלקוח. אפליקציות המוניטור מתעדכנות בזמן אמת במקרה של מחסור במלאי או כל שינוי אחר שנעשה בהזמנה ויכולות לנתב את אותו מוצר מזירת מסחר אחרת או למסור הודעה ללקוח שהמוצר אינו במלאי.

כמו בכל מקום שיש בו הזדמנות הישראלים שם. הישראלים כבר מתמחים בארביטרז', שילוב של עסקים עם טכנולוגיה, מה שישראלים אוהבים.  אחד האתרים האהודים הפועלים בשיטה זו הוא וויש (Wish). דף הבית מציע מגוון מוצרים  ש"נמשכו" אליו מזירות מסחר שונות. ארביטראז'ר יכול גם לפעול מתוך חנות מקוונת, לדוגמא בפלטפורמה כמו איביי, ולנתב אליה מוצרים מזירות מסחר אחרות. האם ענקיות המסחר מרוצות מהשיטה? לא כל כך

אמזון ואיביי לא תומכות במודל אתרי הארביטראז'. השיטה הזו מייצרת כל מיני כשלים,  למשל הזמנת  מוצר מאיביי ולקבל את החבילה מאמזון, או הודעה שהמוצר לא קיים במלאי.אמזון ואיביי הן חברות שעובדות קשה על האמינות הגבוהה שלהן, וזה פוגע בהן. הצרכן  הרי לא זוכר  את המוכר הספציפי. אצל אמזון, שגם מייצרת בכלל נוצרת בעיה — למשל לוקחים מוצר שלה, אריזה שלה, תג מחיר שלה ומשנים אותם.

דרופשיפינג – להכיר את הלקוח

הייתם חושבים שהמתווכים ילמדו ויחזר לעשות לביתם – אבל להפך, השיטה החדשה רק שכללה את התחום. הטרנד החדש שצובר תאוצה כעת נקרא דרופשיפינג, וגם זה מאפשר למתווך לגזור קופון בלי שייצר דבר, אבל הפעם ביחסים הוגנים יותר בין המוכר לספקים.

להבדיל מארביטראז',  בחנויות דרופשיפינג בדרך כלל יהיה איזשהו הסכם עם היצרן או המפיץ הראשי. כך המוכר מודיע לספק שיציע את המוצרים שלו למכירה, וכך מנסה להשיג מחיר טוב שיגרום לו להיות אטרקטיבי מול הלקוח והוא יעדכן אותו על מלאי ויבטיח לעמוד בזמני משלוחים ריאליים.

לפי הערכות, שליש מהחנויות המקוונות הפועלות באינטרנט היום עושות זאת בשיטת הדרופשיפינג. חנות כזאת בישראל היא חנות האופנה שיין. הלכה למעשה רק עמודה אחת באתר מציעה פריטים בלעדיים לחנות, כאשר כל השאר  מגיעים  מעלי אקספרס. .

עוד הבדל מהותי בין ארביטראז' לדרופשיפינג הוא שבדרופשיפיננג יש הליך חשיבה והתאמה לצרכן, למשל בשיין יש מחשבון מידות ואיתו המלצות. הם בוחרים את המוצרים לפי נושא ולפי קהל יעד.

מוכרי הדרופשינג טובים יותר בשיווק ממוכרי המקור כי הם ממוקדים יותר בלקוח,  בין היתר בשירות, בנראות ובחוויה. ואם יש להם היקף מכירות גדול, כל המכירה ממותגת תחתיהם. לכן השיטה הזו פחות מטרידה את ענקיות המסחר כי שום דבר לא נעשה בשמן.

הקושי הגדול – הלקוח

לא בטוח שבטווח הרחוק יצליחו המתווכים לענות לצרכי הלקוחות, לעמוד בעלויות ביטולי הזמנות או בכלל להרוויח לאחר שהפלטפורמה המכירתית וחברת הסליקה יגבו את עמלתם. לשם כך יצטררכו להשקיע זמן בכסף, כך שאפשר לשכוח מהדיבורים על כסף קל.

ביקורות מזויפות באינטרנט – איך נזהרים מהן ואיך מזהים אותן?

2018: רוכשים באינטרנט יותר דברים, רוכשים באינטרנט בפחות כסף