המפקחת על הבנקים חדוה בר נשאה דברים בכנס של כלכליסט, ודיברה גם על הליברה ויחסו לבנקים: "הליברה עושה שיבוש לבנקים המרכזיים ויצטרך לגרוום להם לחשב מסלול מחדש: דברים כמו איך מפקחים על המטבעות, מורכבויות של הלבנת הון, זה שינוי של כללי המשחק". 

חדוה בר, המפקחת על הבנקים, נשאה דברים בכנס הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) של כלכליסט. תחילה התייחסה למטבע הליברה של פייסבוק:

"ליברה הוא מהלך שובר שגרה, אין ספק, ואני לא בטוחה שיש מישהו בחדר הזה היום שהצליח לעכל אותו"

"ההערכה שלי אישית ומשיחות בתוך הבנק המרכזי היא שזה מהלך משמעותי. אני רואה את זה כהצצה לעתיד – איך ייראו המטבעות 10 שנים קדימה. יכול להיות שזה לא יהיה בדיוק ליברה ואנחנו עדיין לא יודעים את כל הפרטים והם לא חשפו הכל במסמך.

"דובר פה על השינויים של התעשייה והרבה אומרים שהטכנולוגיה משבשת את התעשייה – אני חושבת שהליברה עושה שיבוש לבנקים המרכזיים ויצטרך לגרוום להם לחשב מסלול מחדש: דברים כמו איך מפקחים על המטבעות, מורכבויות של הלבנת הון, זה שינוי של כללי המשחק. הייתה לנו שיחה בבנק המרכזי ועם הנגיד וחשוב לי לומר שהגישה שלנו מהזווית של הפיקוח על הבנקים היא לעודד חדשנות לצד ניהול סיכונים הולם״.

בר התייחסה גם לעולם המשתנה של התשלומים ואמרה שישראל בפיגור:

"אני רוצה לספר סיפור אישי, אבל הוא משקף דברים ששמעתי מהרבה אנשים ומעוררים אצלי מחשבה: הבת שלי נמצאת בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה ויום אחד היא כתבה לי ׳אמא משהו פה לא עובד טוב. אני מושכת כסף בחו"ל ומחייבים אותי בעמלות גבוהות מאוד על כל משיכה שאני עושה, וזה לא רק אצלי אלא אצל כל הצעירים פה׳. התקשרתי למוקד התלונות של הבנק והם הפנו אותי לחברת כרטיסי האשראי. דיברתי איתם לא כמפקחת על הבנקים אלא כמיופת כוח בחשבון. בשירות הלקוחות של חברת האשראי הנציגה בדקה ואמרה לי שנכון, היא באמת משלמת הרבה מאוד עמלות, אבל זה בגלל שהיא עושה כמה פעולות מאוד יקרות, למשל היא מושכת כסף בפרו ששם זה יקר מאוד, היא עושה המרה בין מטבעות ועוד. בסוף זה מסתכם בעמלות של מעל ל-10%, זה לא הגיוני.

״מאז שוחחתי על זה עם נציגי הבנקים ועם חברות כרטיסי האשראי. הסיפור הזה מלמד אותי שהרבה פעמים השיבוש מגיע במקום שבו יש צורך"

על נושא הכנס, הטכנולוגיה הפיננסית, והשאלה כמה הפיקוח על הבנקים מעורב השיבה:

״מאוד. ועושים הכל כדי שדברים ישתנו. חדשנות היא לא מטרה אלא אמצעי ואמצעי חשוב מאוד. הקמנו אגף שעוסק בחדשנות והוא ונגיש לכולם, חברות ובנקים כאחד, כדי לראות איפה החסמים. אתמול שלחתי מכתב שנושאו הוא חדשנות בבנקים. יש בו אמנם את כל הדברים הרגילים שאנחנו אומרים תמיד, אבל אנחנו אומרים בו גם שלנו כרגולטור תהיה נכונות להכיל סיכונים שיתרחשו – זאת אומרת שמותר לטעות.

"אנחנו הולכים צעד מאד משמעותי קדימה ואומרים שאנחנו מוכנים לסבול סיכונים שיתממשו, אבל כדי שלא יהיה סיכון מוגזם מבקשים שבנקים יעשו זאת באמצעות ארגז חול אצלם. זו אמירה אמיצה כרגולטור אבל היא נאמרת גם בשם הציבור הרחב, כי יכול להיות שמחר החדשנות שאתם מביאים תגרום לסיכונים שיתתמשו. אני חושבת הרבה על המקרה של חברת אקוויפקס שבה זלג מידע של 150 מיליון לקוחות. החברה הודיעה בדוחות האחרונים שהיא שילמה כבר מעל למיליארד דולר עד היום על האירוע הזה, כלומר זה אירוע מתגלגל. זה ממחיש כמה בחדשנות יש גם סיכונים״.

חדוה בר היא כלכלנית ישראלית המכהנת כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל. והיא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומדע המדינה, תואר שני בהצטיינות בכלכלה עם התמחות במאקרו כלכלה ובמסחר בינלאומי ותואר דוקטור בכלכלה בנושא "שוק הכספים וממשל תאגידי", כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

החלה את עבודתה בבנק ישראל ככלכלנית ביחידת המחקר בחטיבת הפיקוח על הבנקים. בר שימשה ראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק, ובמשך ושלוש שנים שימשה נציגת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון. באוגוסט 2015 נכנסה לתפקידה כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל.

חדוה בר – ";האטה בביקושים למשכנתאות";

רשות ני";ע נכנסת לתחום הפינטק: הקימה עם רגולטורים נוספים בעולם מערכת לחדשנות פיננסית

האם אפשר לשלם באפליקציות התשלומים בבתי עסק

המטבע החדש של פייסבוק: ליברה – איך זה יעבוד