כשהבנק אומר לכם לא, כשאתם רוצים לגוון את מקורות האשראי, כשיש לכם כמה פרויקטים שצריך לממן במקביל – יש סיבות רבות לפנייה למימון ממקור חוץ בנקאי ויש לא מעט גופים שישמחו להעניק אותו ולהרוויח מהעניין ■ האם מדובר במהלך נכון, איך עושים את זה ומה כדאי שתדעו לפני שתעשו את הצעד? המדריך שלפניכם יספק לכם את כל המידע הרלוונטי

שוק האשראי מתחמם – אנשים רבים צריכים מימון, רבים פונים לבנקים, ויש גם לא מעט שפונים לקבלת אשראי חוץ בנקאי. התופעה הזו אינה חדשה אבל היא הולכת וצוברת תאוצה. היא גם מתפתחת במקביל לעלייה בריבית והתייקרות החוב. רק שצריך לזכור – חובות צריכים לשלם ונותני האשראי לרוב מגבים את עצמם בביטחונות וערבויות. אז רגע לפני שאתם פונים להלוואה חוץ בנקאית והלוואות בכלל, צריך לבחון לעומק, אם אין אפשרויות אחרות – החוב פשוט נהיה גדול יותר.

על פי נתונים של משרד האוצר, משפחה בישראל מוציאה בשנה כ-10,000 שקל על בנקאות (עמלות וריביות). נכון לעכשיו השוק בישראל מאוד ריכוזי, כשהבנקים לאומי ופועלים מחזיקים מעל 50% משוק האשראי. בנוסף לבנקים יש שליטה כמעט מלאה בשוק האשראי הצרכני: לפי נתוני ספטמבר 2020, 94% משוק האשראי לעסקים קטנים וזעירים הוחזק בידי הבנקים. השיעור של העסקים הקטנים והבינוניים בהתפלגות התוצר העסקי בישראל קרוב ל-60%, אך האשראי שהם מקבלים הוא כ-30% בלבד לעומת 70% לעסקים הגדולים.

ובכל זאת, שוק האשראי החוץ בנקאי הולך ומתרחב, זוכה גם לפיקוח והסדרה מצד הרגולטורים, ומספק אלטרנטיבה מעניינת לבנקים, שאולי במשך הזמן גם תשפיע לחיוב על התחרות ומכאן גם על התנאים שהבנקים נותנים.

אנשים חיים על הלוואות, יותר נכון על גלגול הלוואות. זה מסוכן, אבל כנראה לרבים אין ממש ברירה. האפשרות הפופולרית ביותר, המוכרת ביותר וזו שנתפסת שבטוחה ביותר, היא כמובן לקחת הלוואה מהבנקים. הבעיה שהיא שלפעמים הלווים כבר מיצו את מקסימום מסגרת האשראי שהבנק העמיד להם, ואז בחיפוש אחר מקור אשראי אחר הם עוברים מהבנקים לגופים חוץ-בנקאיים. על פי הערכות, היקף האשראי החוץ בנקאי מסתכם בכ-120 מיליארד שקל – סכום עתק, שמורכב מהלוואות מחברות ביטוח, מחברות כרטיסי האשראי, מהגופים המוסדיים שמספקים מימון מול קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות; הלוואות מחברות מימון חיצוניות כמו מימון ישיר, וחברות נוספות שמתמחות בהלוואות. כמו כן, ההלוואות האלו כוללות הלוואות חברתיות – תחום שהולך ומתרחב, והלוואות בשוק האפור, שהיקפן לא באמת ידוע, אך ברור שהוא גדול, ומהווה אלטרנטיבה לכאלו שלא מקבלים במערכת הבנקאית ובמערכת החוץ בנקאית המוסדרת.

מהי בעצם הלוואה חוץ בנקאית?

הלוואה חוץ בנקאית היא הלוואה שלא נלקחה בבנק ואינה רשומה במסמך כלשהו של המדינה. מדובר בהלוואה שמעניקים גופים חוץ בנקאיים, ובהם: חברות כרטיסי אשראי, קרנות שונות, חברות ביטוח, חברות אשראי לרבות מימון ישיר, חלפני כספים פרטיים ועוד.

חוק אשראי הוגן ופרסום נתוני דירוג אשראי אישי (הרחבה כאן) נועדו להגדיל את השקיפות בין המלווים ללווים, כלומר המלווים יחויבו לספק פרטים ללקוחות, יוגבלו בריביות שניתן לגבות, ויהיו מפוקחים על ידי המדינה. במקביל, ניתן לכל אזרח דירוג שכולל ונקבע בהסתמך על ההיסטוריה שלו כלווה ועל היקף הביטחונות שלו ויכולת ההחזר. כל המידע עליכם יהיה בחוץ – גם בבנקים, גם בחברות כרטיסי אשראי, וגם בחברות הביטוח, במימון ישיר ועוד.

המהלך יקטין את ממדי השוק האפור, ויהפוך את התחום למפוקח יותר, אבל השוק האפור גדול מדי ומשמעותי מכדי לחשוב שהוא יכול לעבור מכאן במהירות. החשש הוא שהוא יזלוג ויתערבב עם המערכת החוץ בנקאית המוסדרת, אם כי ברגע שיש חוק ויש פיקוח שוטף, נראה שהצרכנים בכל מקרה יהיו מוגנים מריביות מטורפות, וגם לא יחששו מאלימות מכל סוג.

הרגולציה החדשה היא מהלך שפותח דלתות לשחקנים חדשים בתחום ההלוואות החוץ בנקאיות ויאפשר ללווים אופציות מגוונות ללקיחת הלוואה. בפועל, בינתיים, לא נכנסו חברות רבות, אבל גם כך, האמת שיש הרבה מקורות אשראי.

הלוואה חוץ בנקאית לעומת הלוואה בנקאית – ההבדלים

הלוואה חוץ בנקאית נלקחת לרוב כשבמערכת הבנקאית לא מספקים ללווה אשראי. אנשים בתרבות המערבית צורכים הרבה, ובמקרים רבים, אפילו יותר מאשר הם יכולים לממן בהון שלהם. ומה עושים אז? פונים לבנק, וכך בהדרגה מצטברת לה ערמה של חובות (כשהחוב הגדול ביותר לרוב הוא המשכנתא), ואנשים חיים בעצם מהלוואות ומתגלגלים בין הלוואה להלוואה. רבים חיים כאן בהמתנה להלוואה חדשה, למימון חדש, למתנה מההורים, בונים על שבירת חסכונות ועל מקרן ההשתלמות שעומדת להפוך לנזילה. זה סוג של בועת אשראי צרכני שבולטת בעיקר בתחום הרכב. בתחום הזה, חברות הרכב עצמן מממנות לנו את רכישת הרכב, חברות הליסינג מממנות לנו רכישת רכב "אפס קילומטר" ורכבים אחרים, וגם מימון ישיר וחברות כרטיסי האשראי הן שחקניות גדולות בשוק הזה.

על כל פנים, הלוואות בנקאיות הן הלוואות שניתנות על ידי הבנקים,  גופים שמכירים אתכם לעומק, ולרוב על פני תקופה ממושכת, יש לכם חשבון שוטף בבנק והוא יודע מה השכר שלכם, מה ההוצאות שלכם, והוא בודק את יכולת ההחזר שלכם.

הבנקים גם נוטים לקבל מכם שעבודים, כך שמדובר מבחינתם בהלוואות יחסית בטוחות, ולכן – הריבית גם נמוכה. כלל חשוב מאוד של תחום המימון הוא הקשר ההפוך בין רמת הביטחון לבין הריבית – ככל שהבנק בטוח יותר בהחזר החוב, הריבית שהוא יגבה תהיה נמוכה יותר. זו הסיבה, אגב, שהמשכנתא ניתנת בריבית נמוכה – הבית שקניתם משועבד לבנק ובנוסף נעשות בדיקות לקביעת גובה ההחזר. גם בתחום המימון לרכב הריבית יחסית נמוכה (אך לא כמו במשכנתא), מכיוון שהלווים משעבדים את הרכב לבנק. עם זאת, אם תבקשו הלוואה בלי ביטחונות, הריבית בהתאמה תהיה גבוהה יותר.

מעבר לריבית ולביטחונות יש הבדלים נוספים בין הלוואות בנקאיות להלוואות חוץ בנקאיות. הלוואות בנקאיות יכולות להיות לטווח ארוך, אך הלוואות חוץ בנקאיות ניתנות לרוב לטווח קצר או בינוני. הסיבה לכך היא שהבנקים כאמור מכירים אתכם ויודעים לבחון את רמת הסיכון שלכם (הסיכון שבאי החזר ההלוואה). מנגד, גופים חוץ בנקאיים לא מכירים אתכם מספיק טוב, ועל מנת להקטין סיכון הם מעדיפים להלוות לתקופות קצרות יותר. זאת ועוד – בבנקים ההלוואות הן מסוגים שונים – הלוואת בלון, החזר שנתי (כל שנה יש פירעון חלקי) ועוד. הלוואות חוץ בנקאיות הן לרוב הלוואות שמחזירים בתשלומים חודשיים – כך למעשה מקטינים את טווח ההלוואה ואת גובה ההלוואה, ובהתאמה גם את הסיכון.

אלא שתמיד יש יוצאים מהכלל – בהלוואות מהגופים המוסדיים, כלומר הלוואה מקופת גמל, הלוואה מקרן השתלמות וכו', ההלוואה למרות שהיא אינה בנקאית תהיה בתנאים טובים יותר, כי יש ביטחונות, והיא לא חייבת להיות קצרת טווח. הגופים המוסדיים פשוט מאפשרים ללקוחות לקבל מימון זול כי יש בטוחה נהדרת (קרן הפנסיה, קופת הגמל, קרן ההשתלמות).

חוץ מזה, לא תמיד הריבית בבנק נמוכה מהריבית מחוץ למערכת הבנקאית, במיוחד ובעיקר שמדובר בריבית חריגה. כאשר אתם חורגים ממסגרת האשראי, אתם משלמים ריבית ועמלות שהופכות את המימון החוץ בנקאי לעדיף.

אבל הלוואה מגופים מוסדיים וחריגה ממסגרת אשראי הן מקרים שלא מתרחשים הרבה. במקרים סטנדרטיים יותר – כשאתם לא חורגים ממסגרות אשראי ולא לוקחים הלוואה מגוף מוסדי, המימון מחברות כרטיסי אשראי ומגופי המימון החוץ בנקאיים האחרים יחסית יקר למימון בבנקים.

למה בכלל צריך הלוואה חוץ בנקאית?

כל אחד וסיבותיו הוא, רק שתדעו שאתם לא לבד. רבים לוקחים הלוואות כאלו, וריכזנו לכם את עיקר הסיבות – הלוואה לרכישת רכב, הלוואה ללימודים, הלוואה להתנהלות השוטפת, שיפוץ הדירה, רהיטים ומוצרים חשמליים לדירה, אירוע משפחתי (בר מצווה, חתונה של הילדים); הלוואה לעזרה לילדים; תיקונים בדירה ברכב, טיפול רפואי, טיפול שיניים, נסיעה לחו"ל ועוד.

הלוואה חוץ בנקאית – כדאי?

האם כדאי לקחת הלוואה חוץ בנקאית? ובכן זו שאלה קשה. בהגדרה, לא כדאי לקחת הלוואות אלא להשתמש בהון העצמי, אבל זו התיאוריה. במציאות אנשים צריכים עזרה במימון של אירועים חד פעמיים, הוצאות חד פעמיות ויש גם כאלו שצריכים מימון בהוצאות השוטפות. אז אם זה לצורך מימון הוצאות השוטפות אתם צריכים לרדת לשורש הבעיה – למה אתם לא גומרים את החודש? האם אפשר להכניס יותר? האם אפשר לחסוך בהוצאות? לקיחת הלוואה לצורך מימון הוצאות שוטפות היא בעייתית כי בהגדרה היא בעצם אומרת שיש לכם חור שוטף בתקציב. במצב כזה לקחת עוד הלוואה ולשלם אותה באופן שוטף (ולממן את הריבית) הופך את המצב ליותר קשה. במצב כזה תבדקו את התקציב שלכם  ותיישרו את ההוצאות להכנסות – הנה מחשבון תקציב חודשי שיכול לעזור לכם לעשות סדר, ואם זה לא עוזר אל תתביישו לפנות לעזרה – יש כיום גופים לא מעטים שמייעצים למשפחות (גם בהתנדבות).

אם אתם במצב שאתם צריכים את ההלוואה החוץ בנקאית למימון אירוע חד פעמי או הוצאה חד פעמית, אז לכאורה מצבכם טוב יותר, אבל האם כדאי לפנות למקור חוץ בנקאי? בפועל כנראה שבכל זאת עדיף לקבל הלוואה מהבנק. תנסו, אבל אם תגלו שהגעתם לקצה אפשרויות המימון מבחינת הבנק, כלומר אין לכם ברירה אחרת, אז תפנו למערכת החוץ בנקאית.

ובכל זאת, יש מצבים שפונים לשוק החוץ בנקאי כבר בשלב הראשון. זה קורה כאשר מלכתחילה אתם מקבלים פנייה – חברות כרטיסי האשראי מתקשרות אליכם ומציעות לכם הלוואה, או לדוגמה כאשר אתם רוכשים רכב, חברת הרכב (היבואן או הליסינג) מציעה לכם הלוואה. או מימון ישיר וחברות דומות שפונות אליכם ומציעות לכם הלוואה נוחה וגמישה. כלומר, זה בהחלט ייתכן שמראש תיקחו הלוואה חוץ בנקאית, אבל זה בעיקר מנסיבות שגרמו לחברות החוץ בנקאיות לפנות אליכם. עם זאת, לפעמים גם כדאי לגוון את מקורות האשראי. נניח שאתם רוצים לנצל את המימון מהבנק לאירוע גדול בעוד שנה, ובינתיים אתם לוקחים הלוואה חוץ בנקאית. בבנק כאמור ניתן ללוות סכומים גדולים יותר, ולא בתשלומים חודשיים. לווים מעדיפים את ההלוואות הגדולות לקחת בבנק, ותוך כדי תנועה לקחת פה ושם הלוואה מחברת כרטיסי אשראי ועוד.

כלומר,  התהליך הנכון אמור להיות ראשית פנייה לבנק, ואם לא ממנו אז לפנות למימון חיצוני, אבל זה לא בהכרח מה שאנשים עושים. זאת ועוד, זה אולי יישמע מפתיע, אבל במקרים לא מעטים המימון בבנק יהיה יקר יותר. אם אתם חורגים ממסגרת האשראי עדיף לכם לקחת הלוואה חוץ בנקאית. הריבית על חריגה ממסגרת אשראי עלולה לטפס אפילו ל-22%, והגופים החוץ בנקאיים מספקים לכם מימון זול יותר. על רקע זה, יש רבים שממירים אשראי חריג בבנק במימון מחברות חוץ בנקאיות – כלומר הלוואה חוץ בנקאית שמחליפה חריגה בבנק.

הלוואה חוץ בנקאית, אם כך, יכולה בהחלט להיות פתרון נוח ללווים רבים, אבל חשוב לא ליפול למלכודת – לא לקחת הלוואה למימון הפעילות השוטפת, אלא אם אתם עושים סדר ומבטיחים לעצמכם לעבוד מול תקציב, אחרת זה עלול לסבך אתכם במעין כדור שלג שרק ילך ויגדל ויכניס אתכם לסחרור מסוכן: חור בתקציב – הלוואה – חור גדול בתקציב בגלל תשלומי ההלוואה – עוד הלוואה – חור עוד יותר גדול בתקציב – עוד הלוואה וכך הלאה.

כמו כן, תיזהרו מלקיחת הלוואות ממקומות לא מוסדרים. הרגולציה כאמור נכנסת לתחום, אבל תוודאו שהגוף כפוף ומפוקח על ידי הרגולציה. להסתבך עם השוק האפור זה מסוכן! ( למדריך על השוק האפור)

איך מוצאים גוף שיספק הלוואה חוץ בנקאית?

נניח שאתם צריכים הלוואה ואתם מעוניינים לקחת אותה מגוף חוץ בנקאי. איך עושים את זה? מה בעצם צריך לבצע כדי לקבל הלוואה חוץ בנקאית טובה?

1. בדיקה מעמיקה של הגוף ממנו לוקחים הלוואה – מכירים את החברה? יש לה ממליצים? הגעתם דרך חברים? האם לחברה יש "אמא ואבא"? האם היא עומדת עומדת ברגולציה של החוק החדש? האם היא מוכרת בעולם הדיגיטל? (יש לה אתר אינטרנט, רשומים סניפים גלויים, דף פייסבוק פעיל). למרות הרגולציה, לפעמים קורים גם דברים אלה: באמצע 2022 התגלו אי סדרים וגניבות כספים של עשרות מיליוני שקלים בחברת האשראי חוץ הבנקאי הציבורית יונט קרדיט. בכירים בחברה נעצרו (ושוחררו בערבות) ושר האוצר לשעבר משה כחלון, ששימש כיו"ר החברה במשך שנה אך התפטר עם פרסום הקשיים בחברה, נחקר באזהרה ברשות ניירות ערך. מעט אחר כך התגלו אי סדרים וחשד למעילות גם בחברת האשראי החוץ בנקאי הציבורית גיבוי אחזקות. שתי החברות הציבוריות קרסו עקבות הגילויים, אבל בדיקה שערך בנק ישראל ופורסמה בתחילת 2023 העלתה כי המשקיעים לא פירשו את ההתפתחויות השליליות בחברות כהתראה לבעיות רוחב בשוק האשראי החוץ בנקאי.

2. השוואת הלוואות באמצעות בדיקה עצמאית או דרך חברות שעושות זאת – יש לעשות השוואה בין חברות הלוואות כדי להבין את תנאי ההלוואה ואת החלופות – הריבית, סכום ההלוואה, תנאי ההלוואה (החזר חודשי/שבועי/שנתי), הפעלת קנסות (מה קורה בעת איחורים בהחזרים).

   השוואה יכולה לחסוך כסף (וכאב ראש בהמשך). כדאי לכם לבדוק בכמה מקומות, להבין אם הריבית והתנאים שקיבלתם טובים, ואפשר לפנות לחברות שעושות זאת.

אגב, על פי דוח של בנק ישראל, מספר החברות שנסחרות בבורסה שעוסקות בתחום האשראי החוץ בנקאי יותר מהכפיל את עצמו מאז 2020 לכ-20 חברות. בנוסף גדלו ברבעון השני של 2022 סך הנכסים של החברות הציבוריות הללו ביותר מפי שניים בהשוואה לרבעון הראשון של 2020 – מכ-11.8 לכ-25.6 מיליארד שקל.

ועוד דבר חשוב – במסגרת ההסדרה והפיקוח על שוק האשראי החוץ בנקאי, ועדת הכספים של הכנסת אישרה בתחילת 2022 לקריאה שנייה ושלישית את התיקון בחוק הבנקאות להרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ־בנקאיים העוסקים במתן אשראי. התיקון קובע את הרחבת מקורות האשראי לגופים החוץ-בנקאיים לשם הגדלת התחרות בשוק האשראי, וקובע הקלות שונות לגופים. התיקון לחוק צפוי לגרום לירידה בריביות על אשראי, לפתוח את התחרות לעסקים קטנים ובינוניים ולהרחיב את אפשרויות נטילת המשכנתא.

על פי התיקון, כאשר מדובר בגופים שחלים עליהם הוראות לעניין הלימות הון ונזילות תוגדל תקרת הגיוס באמצעות איגרות חוב מ-5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל. בנוסף, יוכלו גופים אלה לגייס חוב גם באמצעות ניירות ערך מסחריים עם מועד פירעון מינימאלי, העומד על 270 יום מיום ההצעה (להרחבה על התיקון – ראו כאן).

הלוואה מקרן השתלמות – מומלץ!

טוב, אז עשינו בשבילכם חלק מהעבודה, ריכזנו את  הגופים העיקריים בשוק המימון החוץ בנקאי ואת תנאי המימון שהם נותנים. זאת לא תורה מסיני – כל מקרה לגופו. אם אתם מגיעים עם הכרות עם הגוף או עם ביטחונות, אז כמובן שזה יכול להשפיע לטובה. אם אתם מגיעים בעיתוי טוב – לגוף יש כספים והביקוש להלוואות ירד, אז יכול להיות שהוא יהיה גמיש יותר בהיקף ובריבית. הנתונים כאן ייתנו לכם מושג, אבל זכרו שזה משתנה בהתאם לגורם הלווה, בהתאם לתחרות בשוק, בהתאם לעיתוי ועוד.

נתחיל בהלוואות הטובות ביותר – הנה המדריך שלנו על הלוואה מקופת גמל והלוואה מקרן השתלמות – זה כדאי! ההלוואות האלו ניתנות לרוב עד 70% מהיקף החיסכון (בקרן פנסיה, קרן השתלמות או קופת גמל). הן ניתנות בריבית נמוכה יחסית ועד ל-7 שנים.

הלוואה מחברות כרטיסי אשראי – יקר, אבל…

גופים אחרים שמספקים הלוואות הם חברות כרטיסי האשראי – לאומיקארד, ישראכרט וכאל. החברות האלו מספקות לרוב אשראי יקר יותר מהבנקים – ראו כאן מדריך הלוואה מחברת כרטיסי אשראי. לרוב, ההלוואות שלהם הן עד 60 אלף שקל, אלא אם מדובר על הלוואות לרכב, ואז הסכום יכול להיות גבוה יותר. אחד היתרונות הגדולים של הגופים האלו הוא בהיותם מערכות משומנות היטב שיודעות לבחון ולתת אשראי מהיר. המוצר המבוקש ביותר בשוק ההלוואות הוא – הלוואה מהירה ואת זה חברות כרטיסי האשראי מספקות – תוך שעות אתם יודעים אם תקבלו, ותוך שעות הכסף יכול להיות בחשבון שלכם.

בהלוואות הרגילות של חברות כרטיסי האשראי, הסכום הוא עד 60 אלף לתקופה של 60 חודשים, כשהריבית היא עד 18%. בהלוואות רכב יש בטוחה טובה (הרכב עצמו) ולכן הריבית נמוכה יותר – עד 10%.

מימון ישיר – אלטרנטיבה סבירה לבנקים

גוף  משמעותי נוסף בשוק המימון החוץ בנקאי הוא מימון ישיר – הגוף הזה מספק הלוואות בהיקף של עשרות אלפי שקלים לאדם, לרוב עד 60 אלף שקל, למספר שנים (בין שנתיים לעד חמש שנים) בריבית לרוב של בין 8% ל-12%. גם מימון ישיר עונה לצורך של רבים – הלוואה מהירה, הלוואה מיידית. הגוף הזה יודע לטפל מהר, לענות לכם מהר אם אתם יכולים לקבל ואם כן, המשך התהליך מהיר מאוד.

חברות פרטיות אחרות שמספקות מימון נותנות לרוב הלוואה של כמה עשרות אלפי שקלים, בריבית של מ-10% ועד מעל 20%. תקופת ההלוואה היא לרוב עד 3 שנים (תשלומים חודשיים).

אפשרות נוספת – הלוואות חברתיות. בהלוואות חברתיות (ראו כאן מדריך הלוואות חברתיות) אתם מקבלים כסף מזירה שמממנת את עצמה ממלווים שהם אנשים פרטיים – כלומר מדובר על הלוואה מאנשים לאנשים. הריבית כאן אטרקטיבית – היא סביב 7%-9%, ההלוואות לרוב הן עשרות אלפי שקלים, לתקופה של כמה שנים בודדות, וההחזר הוא בתשלומים חודשיים.

וחוץ מזה, יש לכם אפשרות לבדוק – הלוואות ממקומות העבודה, הלוואות לעובדי המגזר הציבורי (גם ממקום העבודה, ויש חברות שמתמחות בהלוואות לגופים אלו בתנאים טובים – מכיוון שהעבודה נחשבת בטוחה ויציבה והחזר ההלוואה בסיכון נמוך), וכן יש קרנות שונות שמספקות הלוואות בתנאים נוחים בעיקר לכאלו  שעומדים בקריטריונים מסוימים (מצב כלכלי, מס' ילדים, ועוד)

באתר שלנו, תוכלו לבצע בדיקה דרך מחשבון הלוואה.

הלוואה חוץ בנקאית – מה עוד צריך לדעת?

טוב, אתם כבר יודעים הרבה. אתם יודעים מתי לקחת הלוואה חוץ בנקאית ומתי לא, מה צריך לבדוק, מי הגופים, מה הריביות ומה היתרונות והחסרונות של הלוואה חוץ בנקאית מול הלוואה בנקאית, וגם מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהגופים שמספק הלוואות חוץ בנקאיות. מה שנותר זה ההסכם/ חוזה.

חתימה על החוזה – כאשר אנחנו לוקחים הלוואה, זאת לרוב תחושה לא נעימה. אנחנו לא מסתדרים לבד, אז אנחנו צריכים מישהו שילווה לנו; וגם – אנחנו לווים מגוף שלא בהכרח אנחנו מכירים אותו. בעבר היו מקרים של אלימות בין מלווים מפוקפקים לבין לווים, ולכן חשוב בעת החתימה להבין האם האווירה בחברה ביתית, חברית. נכון, זה לא מבטיח שלא יהיו תקלות בעתיד, אבל יש לזה משמעות.  כמו כן, חשוב לבדוק –  האם אנו חותמים על חוזה תקין עם החברה? בחוזה חייב להיות מצויים שיעור הריבית שהוסכמה, תאריך התחלת העסקה וסיומה (בהתאם לסוג ההלוואה), ההחזר ותנאיו, שמות המלווים והלווים, חתימה ותקנון החברה.

ושוב רגע לפני שאתם לוקחים הלוואה, חשוב לזכור ולבחון את עצמכם – האם ההלוואה באמת נחוצה? זאת שאלה שכולם צריכים לשאול את עצמם – האם אנחנו באמת צריכים את ההלוואה? האם אפשר לחסוך בסכום ההלוואה ולשלם ריביות נמוכות יותר? (גודל הריבית כגודל ההלוואה). בעידן של היום, חלק גדול מהציבור מוציא יותר משהא מכניס. ומכאן ועד לקיחת הלוואות הדרך קצרה. לכן, לפני שמתחילים בלקיחת הלוואות חשוב להבין את התקציב שלכם, אולי משהו פגום בו, אולי אפשר להוציא פחות, אולי אפשר לקחת הלוואה קטנה יותר?

איך חוסכים בהוצאות? אם אנחנו לוקחים/ צריכים הלוואה לאירוע חד פעמי, אז לרוב אפשר לחסוך – בהוצאה ובהתאמה בהלוואה. חתונה – אפשר לחסוך באולם פחות יוקרתי, להקטין את המנות, לא לקחת אפקטים מסוימים, וכן לחסוך בשמלת כלה/חליפת חתן?  רכב – האם ממש דחוף לנו הרכב עכשיו? האם חייבים להחליף רכב? אולי אפשר להישאר באוטו רכב, או להמשיך לנסוע בתחבורה ציבורית.

סגירת חובות – לקיחת הלוואה כדי לסגור הלוואה זה כדור שלג. לרוב זה גורם לחובות גדולים עוד יותר, ועדיף להגיע להסדר עם הגוף המממן (דחיית תשלומים, הארכת תקופת ההחזר ועוד)

שיפוץ דירה – פעמים רבות אפשר לדחות את השיפוץ, פעמים אחרות ניתן לחלק את השיפוץ, ובכלל – אפשר להקטין אותו למינימום האפשרי.

חשוב להדגיש, כל מקרה לגופו! יש בהחלט מצבים שאנשים צריכים הלוואות, בידיעה שהם יכולים להחזיר את ההלוואה, ואז הלוואה בנקאית או חוץ בנקאית היא בהחלט אפשרות.

סיכום ב-5 נקודות:

• הלוואה בנקאית עדיפה לרוב על הלוואה חוץ בנקאית.
• חברות כרטיסי האשראי ומימון ישיר הן שחקניות גדולות ולגיטימיות בשוק האשראי החוץ בנקאי.
• הלוואה חוץ בנקאית לרוב מתאימה לסכום של עשרות אלפי שקלים ולתקופה קצרה עד בינונית.
• רגע לפני לקיחת הלוואה, עצרו ובדקו – האם אתם יכולים לצמצם הוצאות ולחסוך את ההלוואה?
• יש עשרות חברות לגיטימיות – תבדקו מוניטין, ניסיון, ודאו שהגוף המלווה מפוקח ובדקו את ההסכם.

כתבות בנושא: מימון חוץ בנקאי

5/2021 – שוק האשראי החוץ בנקאי – תמונת מצב (החברות הבורסאיות בתחום)

5/2020 – מדינה בחובות (הרחבה ב-YNET)

12/2019 – שקועים בחובות: חובות משקי הבית עלו ל-581 מיליארד שקל. לראשונה מזה שנתיים, ירידה של 0.5% ביתרת החוב במגזר העסקי; ירידה ביתרת האוברדראפט, עליה בהיקף ההלוואות (הרחבה בביזפורטל)

12/2018 – האם הבנקים דוחפים אשראי ללקוחות? מצד אחד הפיקוח על הבנקים טוען שמצא מקומות שבהם מנדנדים ללקוח ומלחיצים אותו לקחת הלוואה – "אתה חייב להחליט עוד היום?", אך מצד שני הפיקוח על הבנקים טוען שאין דחיפת הלוואות שאין לציבור יכולת לעמוד בהן. מבלבל, אבל המסקנה – גם אם יש דחיפת הלוואות, זה לא מצב שהציבור לא יכול לעמוד בה (הרחבה בכלכליסט).

4/2018 – ההלוואה הכי טובה שתוכלו לקחת – זו לא הלוואה מהבנקים וגם לא מחברות כרטיסי האשראי – מדובר בלוואה מהגופים המוסדיים שמנהלים לכם את קרן ננשתלמות או קופת הגמל. הגופים האלו משעבדים לכם את החיסכון ומספקים לכם מימון זול במיוחד (להרחבה בדהמרקר)

3/2018 – הבנקים לא נותנים אשראי? לוקחים הלוואות ממשפחה וחברים (הרחבה גלובס;  הרחבה באתר )