היום כבר לא צריך לנסוע לחו"ל כדי ליצור הכנסות מרחוק. האינטרנט, הסמארטפונים ומגוון של כלים נוספים מאפשרים לכולנו לבצע עבודה מרחוק בלי אפילו לצאת מהבית. אז אומנם פיזית אנחנו יושבים בחו"ל, אבל בעיני החוק אנחנו עדיין תושבי ישראל שמחויבים לשלם מס על הכנסותיהם כאן בארץ. אבל איך זה עובד? הרי המעסיק בחו"ל לא מודע לכל ההיבטים המחייבים את המעסיקים והלקוחות בארץ.
בין אם עברתם לגור בחו"ל לתקופה קצובה ובין אם לתקופה ארוכה ולא שיניתם את מרכז חייכם ואת הפעילות בארץ, ובין אם לא זזתם מהבית, אתם מחויבים לדווח על הכנסות מחו"ל. אם אתם עובדים בחו"ל, לא תוכלו להעביר כסף לארץ בלי לדווח על ההכנסות.
דיווח מקוצר או מלא
מי שמפיק הכנסות בחו"ל, יכול במקרים מסוימים להגיש דיווח מקוצר לרשויות המס בתנאי שהופקו הכנסות בחו"ל אשר חלה בגינן חובת תשלום מסים, ואם אותו תושב ישראלי אינו מחויב להגיש למס הכנסה דוח שנתי ולשלם מקדמות, וכן שלא מדובר בתושב חוזר או בעולה חדש, והסיבה היא שהכנסותיהם מחו"ל פטורות ממס למשך פרק זמן קצוב. יש לדווח גם על רווחים מהימורים או מהגרלות, מחלוקת דיווידנדים, מהשכרת נכסי מקרקעין או הכנסות מריבית.
דוח מלא יגישו בעלי שליטה בחברה או ארגון, בעלי הכנסות פסיביות מחברה נשלטת זרה, בעלי חשבונות בתאגידים בנקאיים זרים אשר היתרה בהם גבוהה מהתקרה שנקבעת מדי שנה, מי שהפיק רווחים מכספי נאמנות העולים על התקרה כפי שנקבעה בתקנות ועוד. כמו כן יש להמשיך לשלם ביטוח לאומי.
ניכוי במקור מעסיק זר
כעיקרון, כל מעסיק זר שמעסיק עובד בארץ חלה עליו חובת ניכוי מס במקור, ולכן עליו לפתוח תיק ניכויים בארץ (ובכל זאת אדם שקיבל הכנסה ממשכורת שלא נוכה ממנה מלוא המס חייב בהגשת דוח שנתי).
אם המעסיק לא מתכוון לפתוח תיק ניכויים בארץ צריך לפתוח תיקים כעצמאי במס הכנסה, בביטוח לאומי ובמע"מ, ולהוציא חשבוניות.
עובדים בחו"ל לתקופה ממושכת
לעובדים ישראלים שמעסיקים ישראלי תקופה ארוכה יש כללים אחרים הן לחישוב השכר והן לחישוב המס.
לשכרו של עובד המועסק בחו"ל מאפיינים מיוחדים ובהם מבנה הברוטו. תשלומים לעובדים המועסקים בחו"ל מוגדרים פעמים רבות במטבע זר.
שכרם של עובדים בסקטור הציבורי המועסקים בחו"ל נקבע על ידי הוועדה הבין-משרדית לשכר ותנאי שירות בחוץ לארץ.
כמו כן לעובד שנשלח לחו"ל על ידי מעסיקו הישראלי לתקופה רצופה העולה על שמונה חדשים מנוכה מס הכנסה לפי כללים שונים מהכללים הרגילים .לצורך חישוב המס מתורגמים כל התשלומים לשקל חדש, גם אם שולמו במטבעות אחרים. מן המס שחושב מקוזז המס ששולם בחו"ל. דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בדיוק מחושבים כמו לעובדים בארץ, לפי הברוטו לביטוח לאומי בשקלים. על המעסיק לדווח לביטוח הלאומי על יציאת העובד לחו"ל.
ההפרשה לקופות גמל וקרן השתלמות נעשית לרוב בארץ, עבור שמירה על זכויות העובד. לעובד בחו"ל לא ניתנים, בשלב הניכוי במקור, זיכויים או ניכויים בשל הפקדות בקופות גמל. בסוף שנה העובד צריך לעשות תיאום מס ואז יקבל את הזיכוי והניכוי בגין קופות הגמל.
רכיבים פטורים ממס
חלק מרכיבי השכר נחשבים הוצאה מוכרת פטורים ממס והם:
- תשלומים בעבור שכר-דירה.
- תשלומים בעבור שכר לימוד בגין ילדי העובד.
- תשלומים בגין הוצאות ריפוי.
עובדים עם מעסיקים מחו"ל
לעובדים שמעסיקם נמצא בחו"ל לא מחושב שכר בארץ, אך הם יצטרכו לשמור על זכויות העובדים בקופות גמל למיניהן, כלומר להמשיך ולבצע ניכוי והפרשה לקופות אלה. הפרשה זו נחשבת כהכנסה חייבת במס. חישוב המס על הכנסה זו נעשה לפי הכללים החלים על עובד בישראל.
דמי הביטוח הלאומי ישולמו לפי מעמד של תושב ישראל השוהה בחו"ל. אלו ישולמו לפי הכנסות העובד המופקות בישראל (כגון הכנסה משכר דירה, או שווי ההפרשה לקופת גמל), ואם אין הכנסות כאלה – לפי המינימום לחישוב דמי ביטוח לאומי.
החובה להירשם במוסד לביטוח לאומי חלה על העובד, כאשר הוא במעמד של תושב ישראל השוהה בחו"ל. כל עוד שוהה העובד בחו"ל, כהסדר פנימי בינו לבין החברה. העובד אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, אך הוא מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי.
ישראל חתמה על אמנה לביטחון סוציאלי עם המדינות הבאות: אוסטריה, אורוגוואי, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, קנדה, צ'כיה, צרפת, שוויץ, פינלנד, שוודיה, נורווגיה ודנמרק. עובד ישראלי שנשלח לאחת ממדינות אלה ומשלם שם דמי ביטוח לאומי, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בארץ. פרטים נוספים יש לברר במוסד לביטוח לאומי.
גילוי מרצון
למי שלא דיווח על הכנסותיו מחו"ל מס הכנסה מאפשר לדווח במסגרת גילוי מרצון על הכנסותיו ולהימנע מהליך פלילי.
גילוי מרצון – כל מה שצריך לדעת; לגלות או לא לגלות?
תיאום מס – עובדים בשני מקומות? ככה תחסכו במס