מעודכן ל-10/2022
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מהו היתר בנייה?
היתר בנייה הוא רישיון לבנות מבנה חדש או לערוך שינויים במבנה קיים. היתר הבנייה הוא מסמך פורמלי שאליו מצורפות תוכניות המבנה, מפת מדידה ואישור רשויות וגופים מוסמכים, והוא כולל את פרטיהם של האחראים לתכנון, לבנייה ולפיקוח על הבנייה. ההיתר ניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ברשות המקומית שבתחומה נמצאת הקרקע, והוא כולל מידע מפורט לגבי הפעולות שאותן הוא מתיר.
ההיתר תקף לשלוש שנים בלבד (אם כי ניתן לבקש הארכה לקראת תאריך פקיעת התוקף). הוצאת היתר בנייה היא תהליך שמעוגן בחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, ובתקנות התכנון והבנייה התשכ"ז-1967.
מי מחויב להוציא היתר בנייה?
כל אדם המבקש לבנות מבנה או לעשות שינוי מסוים בדירה/מבנה – כמו למשל בנייה על הגג, מחויב להוציא היתר, ובלעדיו הבנייה איננה חוקית. בנייה או שימוש ללא היתר או בניגוד להיתר היא עברה פלילית.
לשם הוצאת ההיתר יש לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (לרוב בצירוף תוכנית שמאושרת על ידי אדריכל) ואז לחכות לאישורה. האישור ניתן בהסתמך על החוק, על הבקשה הספציפית ועל האזור בכלל (לרבות התחשבות במתנגדים).
באוקטובר 2022 השיקו מטה התכנון הלאומי ומינהל התכנון את רפורמת הרישוי העצמי, שבמסגרתה הסמכות להנפקת היתר בנייה תינתן גם לאדריכלים מורשים. משמעות הדבר היא קיצור של תהליך קבלת היתר בנייה בשישה חודשים שכן מתייתרים שלבי קליטת הבקשה ובדיקת הבקשה.
האם תמיד צריך היתר?
בסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, ובתקנות לתכנון ובנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967, נקבעו המצבים שבהם חובה להגיש בקשה להיתר, ובהם: הקמת בניין חדש, הריסתו של הבניין או הקמתו מחדש. כמו כן – כל תוספת לבניין קיים, וזה יכול להיות חלון חיצוני, סגירת מרפסת, חניה מקורה, גדר, פרגולה, סככה, קירוי מרפסת קיימת (אפילו אם הקיר בנוי מחומרים קלים). בנוסף לכך, כל שינוי בקירות חיצוניים דורש היתר. עם זאת, כמובן ששינוי פנימי לא דורש היתר. אלא אם השינוי הזה משפיע על שטח הדירה, או פוגע במבנה המשותף או בשלד הבניין. אלו רוב המקרים, בפועל מדובר על הרוב הגדול, אבל יש גם מקרים חריגים שנופלים להגדרה של היתר בנייה, כשהגדרת "העל" היא שהיתר בנייה נדרש בכל מצב שיש שימוש חורג ממה שאושר בעבר (בהיתר הבנייה הקיים).
לא כל היתר הוא פרויקט ממושך. במשרד השיכון והבינוי הקלו בשנים האחרונות והם מעדכנים כי במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה להיתר בדרך מקוצרת שנועד לעבודה מצומצמת, ואז התהליך אמור להיות מהיר יותר, וכך למשל קורה כאשר מקימים פרגולה, גדר, מחסן וכדומה. הרציונל הוא לעודד ביצוע עבודות בנייה מסוימות, שהן פשוטות ונפוצות בתכליתן, באמצעות היתר בנייה כחוק ולא באופן עצמאי וללא ביקורת הגורמים המוסמכים והמקצועיים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
כל שנדרש הוא למלא טופס בקשה להיתר לעבודה מצומצמת בשלושה עותקים ולצרף לבקשה, לפי דרישת מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, תשריט בשלושה עותקים ובו פרטים שדרש המהנדס.
באילו מקרים לא יינתן היתר בנייה?
במקרים שבהם יש סטייה ניכרת מהתכנית בנייה במקום, לא ניתן לקבל היתר בנייה. אבל מה זו "סטייה ניכרת"? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה – בעיקרון, סטייה מהותית היא בקשה השונה מהתוכנית התקפה/הקיימת בצורה מהותית, לדוגמה – שינוי ייעוד השטח או דרישת זכויות בנייה מעבר לזכויות שנקבעו בתוכנית. במקרים כאלה יש צורך בהליך של שינוי תוכנית כתנאי למתן היתר. כלומר, יש לבקש תוכנית שינוי מתאר שזה תהליך ארוך יותר ובקשה "גדולה" יותר, ואז לבקש את היתר הבנייה.
אבל גם כאן יש הקלות – בתנאים מסוימים, סטייה אינה נחשבת לסטייה מהותית ואז כן ניתן לקבל היתר בנייה, ועושים זאת תחת בקשה להקלה או שימוש חורג. ומה זה הסינית הזו? הקלה היא בנייה בשינוי קל מהוראות התכנית לדוגמה – שינוי בקווי בניין, תוספת קומה כמפורט בתקנות התכנון והבנייה (סטייה נכרת מתכנית), התשס"ב-2002.
שימוש חורג – שימוש השונה מזה שנקבע בתכנית בהיתר, כגון: שימוש לגן ילדים באזור המיועד למגורים.
עד כאן, ההגדרות והתיאוריה, אבל איך עושים? מה עושים? למי פונים כדי לקבל היתר בנייה? אז הכתובת היא כאמור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הפנייה היא פרוצדורה לא פשוטה הכוללת מספר שלבים.
שלב ראשון – הגשת הבקשה
הגשת הבקשה, צריכה להיערך, על פי החוק, בידי אדריכל, או מהנדס מבנים או הנדסאי בניין. הבקשה כוללת פרטים רבים לרבות – הגדרת שימוש המבנה, פירוט חומרי הבניין בהם ייעשה שימוש, חישוב אחוזי בנייה ושטחי הבנייה וכן הקלות מבוקשות.
הבקשה כוללת נספחים חשובים לרבות תוכנית הבנייה/ הסברים על השינויים הנדרשים, וכמובן – אישור על הבעלות על הנכס. אפשר לצרף נסח טאבו או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל (או החברה המשכנת) או (באם מדובר בנכס בבית משותף) נסח רישום מרוכז של הבית המשותף. אגב, עדיף להוציא אישור כמה שיותר מעודכן ובסמוך להגשת הבקשה.
שלב שני – הבדיקה הטכנית; אם עוברים משלמים ועוברים שלב
הוועדה בודקת אם כל המסמכים הוגשו כראוי מדובר על בדיקה טכנית, כאשר אם יש חוסרים/ השלמות וכו', הבקשה חוזרת למגישים להשלמות/ תוספות
אם הבקשה עברה את שלב הבדיקה הטכנית, נקבע גובה המקדמה הכספית שהמבקש נדרש לשלם. לאחר ביצוע התשלום הבקשה עוברת לבדיקה של מהנדס הוועדה.
שלב שלישי – בדיקת המהנדס
מהנדס הוועדה בודק את הבקשה, האם היא עומדת בדרישות החוק והתקנות. אם הוא מחליט שכן, אזי הבקשה עוברת לדיון בוועדה המקומית עם המלצה על מתן היתר בנייה. אבל, אם המהנדס טוען שהבקשה לא עומדת בדרישות, הוא כותב זאת ומעביר את הטיעונים יחד עם הבקשה בחזרה למבקש. אגב, תוך כדי בדיקתו, המהנדס פונה, בחלק מהמקרים למבקש כדי לקבל מידע נוסף, הסברים ופירוט של השרטוטים/ המפות ועוד.
פרסום בעיתון
במצב שהבקשה היא להקלה, כלומר בנייה שלא בהתאם לכללים הרגילים, המבקש צריך לפרסם את בקשתו ב-3 עיתונים, שניים מהם בתפוצה ארצית בעיתון נפוץ ומקומון שמופץ אחת לשבוע לפחות. ביישוב ערבי או באזור שמתגוררים בו דוברי השפה הערבית, ההודעה תפורסם בנוסף גם בעיתון בשפה הערבית. כמו כן, מי שמבקש הקלה ישלח בדואר רשום את נוסח ההקלה לכל בעלי המגרשים הגובלים, ועליו להציב שלט בולט בחזית הקרקע או הבניין.
כמו כן, יש אפשרות להתנגד. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מאפשרת לכאלו שרואים את עצמם כנפגעים מהתוכנית, להגיש התנגדות. ההתנגדויות מוגשות תוך 14 יום מהתאריך האחרון של הפרסום. ניתן לערער תוך 30 יום בפני ועדת ערר על החלטת הוועדה המקומית. אם יש התנגדות, הדבר עובר לוועדה לשמיעת התנגדויות; ואם אין התנגדויות, הבקשה תעבור לדיון ברשות הרישוי.
השלב הבא – דיון בבקשה בוועדה המקומית
השלב הבא הוא דיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. חשוב להבין – כל רשות מקומית והתנאים שלה לקבלת ההיתר. זה הטרוגני מאוד, זה תלוי באזור, בהיתר, במבנה. בפועל, ייתכן שבמקום אחד התקבל היתר בנייה, ובמקום אחר ממש לא.
הוועדה המקומית מאשרת או דוחה את הבקשה, וכן היא יכולה להתנות את הבקשה. כלומר, משהו בסגנון בהתקיים התנאים הבאים, אנו נידון בבקשה שוב, או הבקשה תאושר תחת התנאים הבאים. התנאים יכולים להיות צמצום מסוים של היתר הבנייה, שימוש בחומרי גלם, נקיטת אמצעי בטיחות, עבודת תשתית ועוד.
החלטת הוועדה מועברת למבקש. אם ההודעה חיובית, אושר היתר הבנייה, אזי המבקש יידרש לשלם אגרות והיטלים (לרבות היטל השבחה). לאחר התשלום יופק היתר הבנייה, והוא בתוקף במשך 3 שנים מיום הפקתו.
ונניח שזה לא עבר חלק. שהוועדה התנגדה להיתר הבנייה. במצב כזה, המבקש יכול להגיש ערר תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. אך הערר צריך לכלול נימוקים נוספים/ חדשים ש"תוקפים" את החלטת הוועדה. הגשה חוזרת של החומר לא תועיל בדבר, צריך טיעונים והסברים חדשים שישכנעו את הוועדה בחשיבות היתר הבנייה.
עדכון אוקטובר 2022 – רפורמת הרישוי העצמי
במסגרת רפורמת רישוי עצמי של מינהל התכנון ומטה התכנון הלאומי, הסמכות להנפקה היתר בנייה תינתן גם לאדריכלים מורשים, מה שיקצר את התהליך בשישה חודשים.
עדכון יוני 2017 – היתר בנייה תוך 45 יום!
שר האוצר, משה כחלון, מקדם תקנות שיפחיתו רגולציה על בהליכי הרישוי והבנייה ויקצרו משמעותית את לוחות הזמנים למתן היתרי בנייה (בהליכי רישוי מצומצמים – כמו היתר למרפסת). כך שמתן היתר יעמוד על מקסימום 45 יום ממועד קליטת הבקשה. בתקנות נקבע כי במידה ולא תינתן החלטה של רשות רישוי, רואים את הבקשה כאילו התקבלה החלטה לאשרה וזאת בשונה מהליך רישוי רגיל שבו היעדר החלטה הינו בעצם סירוב לבקשה.
התקנות כוללות את רשימת סוגי העבודות והמבנים לגביהם יחול ההליך המזורז וכן דרישות מקלות מבחינת היקף המסמכים שיש לצרף לבקשה. בין ההיתרים שיכולים לקבל הליך מזורז – הוספת ממ"ד לדירת מגורים, הוספת בנייה בשטח של 25 מטר בקומת קרקע של בניין מגורים, תוספת בנייה על גג בניין מגורים, סגירת מרפסת מקורה, הוספת מרפסת או מעלית בבניין עד 4 קומות, התקנת מכפילי חנייה, התקנת מערכות הסקה בדירה והתקנת צוברי גז.