יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל ירדה ברבעון הראשון של שנת 2022 בכ-17 מיליארד דולר (כ-2%) ועמדה בסוף מרץ על כ-694 מיליארד. הירידה ביתרה נבעה בעיקר מירידה במחירי ניירות הערך הזרים המוחזקים על ידי תושבי ישראל. כך עולה מנתונים שפרסם בנק ישראל.

בחלוקה לפי סוגי הנכסים ניתן לראות כי שווי ההשקעות הישירות עלה במהלך הרבעון הראשון בכמיליארד דולר, בעיקר כתוצאה מרווחים שנצברו להשקעה.

שווי תיק ניירות הערך ירד במהלך הרבעון הראשון בכ-13 מיליארד דולר (כ-5%) בעיקר כתוצאה  מירידה במחירי ניירות הערך הזרים בהיקף של כ-14 מיליארד.

בנוסף, נרשמו מימושים בהיקף של כ-0.6 מיליארד דולר באיגרות חוב אשר קוזזו במלואן על ידי השקעות במניות זרות בהיקף של כמיליארד דולר. עיקר ההשקעות בניירות ערך סחירים זרים בוצעו על ידי המגזר העסקי והמגזר הבנקאי.

שווי ההשקעות האחרות בחו"ל עלה במהלך הרבעון הראשון בכמיליארד דולר (כ-1%). העלייה נבעה בעיקר מהשקעות נטו של המוסדיים בקרנות השקעה זרות בהיקף של כ- 2 מיליארד דולר ומעליות מחירים של קרנות אלה בהיקף של כ-2 מיליארד. בנוסף, נרשמו השקעות נטו בהלוואות בהיקף של כמיליארד דולר. השקעות אלה קוזזו בחלקן ע"י ירידה באשראי לקוחות בהיקף של כ-3 מיליארד דולר ומשיכות נטו של תושבי ישראל מפיקדונות בחו"ל בהיקף של כמיליארד דולר.

שווי נכסי הרזרבה ירד במהלך הרבעון הראשון בכ-7 מיליארד דולר (כ-3%) והגיע בסוף מרץ לרמה של כ-206 מיליארד. השינוי נבע מירידת מחירים בהיקף של כ-5 מיליארד דולר. בנוסף, השווי הדולרי של נכסי הרזרבה ירד בכ-2 מיליארד דולר כתוצאה משינוי בשערי החליפין במהלך הרבעון.

הרכב התיק בחו"ל: במהלך הרבעון הראשון, משקלם של מכשירי ההון בתיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל נשאר ללא שינוי ועמד בסוף מרץ על רמה של 46%. בהתאם משקלם של מכשירי החוב נותר באותה רמה ועמד בסוף מרץ על 54%.

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל – 522 מיליארד דולר

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל ירדה במהלך הרבעון הראשון בכ-19 מיליארד דולר (כ-3.5%) ועמדה בסופו על כ-522 מיליארד. הירידה ביתרה נבעה בעיקר מירידה במחירי ניירות הערך הישראליים המוחזקים על ידי תושבי חוץ.

שווי ההשקעות הישירות במשק ירד במהלך הרבעון הראשון בכ-3 מיליארד דולר (כ-1%) בעיקר כתוצאה מירידה במחירי המניות הסחירות בהיקף של כ-6 מיליארד. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי השקעות ישירות נטו בהון מניות בהיקף של כ-4 מיליארד, מתוכן כ-2 מיליארד דולר בגין רווחים שנצברו להשקעה.

שווי תיק ניירות הערך ירד במהלך הרביע הראשון בכ-19 מיליארד דולר (כ-7.5%) כתוצאה מירידה במחירי המניות בהיקף של כ-20 מיליארד, בעיקר בניירות ערך הישראליים הנסחרים בשוקי חו"ל. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי השקעות נטו של תושבי חוץ במניות בהיקף של כ-4 מיליארד. השקעות תושבי חוץ באגרות חוב סחירות היו זניחות ברבעון הראשון.

שווי התיק של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב, המהווה חלק מיתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק, ירד ברבעון הראשון בכ-2 מיליארד דולר ועמד בסוף מרץ על כ-98 מיליארד. הקיטון בשווי התיק התרחש בעיקר כתוצאה ממימושים נטו באג"ח ( כולל קרנות נאמנות) בהיקף של כ-3 מיליארד דולר.

שווי ההשקעות האחרות במשק עלה במהלך הרבעון הראשון בכ-3 מיליארד דולר (כ-5%) לרמה של 68 מיליארד. עיקר העלייה כתוצאה מהפקדות נטו של תושבי חוץ ושל בנקים זרים בפיקדונות בבנקים ישראליים בהיקף כולל של כ-3 מיליארד.

יתרת ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד המהווה את החוב החיצוני ברוטו של המשק עלתה במהלך הרבעון הראשון בכ-2 מיליארד דולר (1.2%) לרמה של כ-164 מיליארד, בעיקר כתוצאה מהפקדות נטו של תושבי חוץ בבנקים ישראליים.

היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג ירד במהלך הרבעון הראשון בכ-0.8 נקודות האחוז ועמד בסוף מרץ על כ-32.6%. הירידה ביחס החוב לתוצר ברבעון הראשון שיקפה עלייה של כ-1.2% ביתרת החוב החיצוני לעומת עלייה של כ-3.8% בתוצר (במונחים דולריים).

עלייה בעודף הנכסים על ההתחייבויות מול חו"ל

עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה במהלך הרבעון הראשון בכ-2 מיליארד דולר (1%) ועמד בסופו על כ-173 מיליארד.

עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו) ירד במהלך הרבעון הראשון בכ-14 מיליארד דולר (6%) ועמד בסוף מרץ על כ-211 מיליארד.

יתרת הנכסים במכשירי חוב ירדה ברבעון הראשון בכ-12 מיליארד דולר ועמדה בסופו על כ-375 מיליארד, מתוכם כ-206 מיליארד הן רזרבות המט"ח בבנק ישראל. יתרה זו משקפת יחס כיסוי של פי 2.3 מהחוב החיצוני ברוטו.