תעשיית קרנות הנאמנות סבלה בחודש שעבר מהמשך פדיונות בקרנות המסורתיות.  למעשה, מדובר כבר בארבעה חודשים רצופים של חולשה, אחרי שחודש ינואר התחיל מצויין. מאז  הכיוון הוא למטה – גם בתשואות וגם במשיכת כספים מהקרנות.

הגופים שסבלו מפדיונות גדולים מתחילת השנה הם ילין לפידות עם פדיונות של 2 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, פסגות עם פדיונות של 1.4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, ומגדל עם פדיונות דומים. מנגד, קרנות הנאמנות של אי.בי.אי ממשיכות לככב בביצועים ובגיוסים. אי.בי.אי גייסה מתחילת השנה 3.2 מיליארד שקל (בקרנות המסורתיות) והיקף הנכסים המנהולים בקרנות המסורתיות הגיע ל-13.5 מיליארד שקל. המשקיעים בעיקר דרך היועצים בבנקים בוחרים באי.בי.אי בזכות הדירוגים הגבוהים במערכות הבנקים, כשהסיבה היא השקעות נכונות בחצי שנה שמספקות לקרנות תשואה עודפת – ורואים את זה בצורה מרשימה בקרן הגמישה של החברה.

מיטב דש, הגוף המוביל בתעשייה, הצליח לגייס מתחילת השנה קרוב ל-200 מיליון שקל וסך נכסיו מגיע (בתחום המסורתי) ל-21 מיליארד שקל. מיטב דש הוא הגדול גם בתחום הקרנות הכספיות עם היקף של 5 מיליארד שקל וגם שם היה גיוס חיובי מתחילת השנה של כ-300 מיליון שקל.

בתחום הקרנות המחקות בולטת מגדל עם גיוס של 1.2 מיליארד שקל מתחילת השנה ועם סך נכסים של 14.3 מיליארד שקל.

קרנות הנאמנות מנהלות כספים בהיקף של כ-250 מיליארד שקל, כאשר כ-10% הינם קרנות מחקות. הקרנות המחקות הן מכשיר פסיבי, בדומה לתעודות הסל וקרנות הסל. המטרה של קרן מחקה היא לעקוב אחרי תשואת מדד מסוים, זה יכול להיות מדד מניות , מדד אג"ח, סחורה ועוד. תעשיית המכשירים הפסיביים גדלה בעולם בשיעור גבוה יותר מתעשיית קרנות הנאמנות משני טעמים שקשורים אחד בשני. מתברר שאי אפשר להכות את המדדים לאורך זמן, ולכן על פני זמן עדיף להשקיע במדד עצמו. כמו כן, העמלות על המכשירים הפסיביים נמוכות יותר, דבר שיוצר אינסנטיב חזק למשקיעים לרכוש אותם.

בארץ, בשנה האחרונה תעשיית תעודות הסל דווקא יורדת, אבל כנראה שזה קשור לרפורמב בתעודות הסל. בתוך כמה חודשים צפויות תעודות הסל להפוך לקרנות סל ולהיות בעצם חלק מתעשיית הקרנות. במקביל הקרנות המחקות (שהן היו הכלי של מנהלי הקרנהות לייצר תחרות לתעודות הסל) צפויות גם כן להפוך לקרנות סל.  כאן תוכלו להרחיב על קרנות הסל