מוכרת ב.מ.וו גילתה שהקונה העביר את הבעלות על שמו אף שלא שילם שלה, ואת הפיצויים קיבלה דווקא מהדואר.  על פי החוזה העברת הבעלות הותרה רק לאחר שישולם מלוא הסכום.

בינתיים הקונה מסר לבעלת הרכב 48 אלף שקל במזומן, ועוד 17 צ'קים לפקודת בעלה. אך לפני שבעלה הספיק למשוך את הכסף, גילו בני הזוג שאישה אחרת כבר משכה את הצ'קים.

בעלת המכונית תבעה את דואר ישראל על  402 אלף שקל.. בדואר הגיבו כי יש לדחות את התביעה, מאחר שאין לעובדי הדואר דרך לדעת אם המסמכים שקיבלו מהקונה מזויפים והטילו לכאורה את האחריות על התובעת ובעלה.

שופט בית משפט השלום כמובן לא קיבל את גרסת הדואר, משום שעל פקיד הדואר לזהות את בעל הרכב והקונה בתעודות זהות טרם העברת הבעלות. הוא הסביר שאין מחלוקת על כך שהעברת הבעלות נעשתה ללא ידיעת בעלת הרכב. עם זאת הוא רואה בזוג אשמים תורמים, משום שהיו סימנים מחשידים בעסקת המכירה, כי הסכימו לקבל צ'קים מגורמים לא מוכרים ברכב יקר שכזה. לדבריו, ולמרות שלדואר לא יכול לזהות מסמכים מזויפים או חקירות הנוגע לעסקאות העברת בעלי על כלי רכב, יש לבצע בדיקות קפדניות טרם העברת הבעלות, ולא לבצע רישומים ללא מסמכים הרלוונטים לעסקה. אשם תורם מפחית מגובה הפיצוי.

בסופו של דבר חייב השופט את הדואר לפצות את בעלת הרכב ברבע מיליון שקל,  וכן לשלם לה הוצאות משפט בסכום של 25 אלף שקל.

כל מה שצריך לדעת על העברת בעלות רכב

מהו אשם תורם ואיך הוא מפחית לכם מפיצויי נזיקין