האם אפשר לקבוע שכר לפי הנטו? ואם אתם מקבלים שכר לפי הנטו אז איך תוכנית נטו למשפחה משפיעה עליכם?
הנה סוגיה מעניינת – דוד הולך לראיון עבודה כשהמטרה שלו היא להרוויח בנטו 8 אלף שקל. זה גם מה שהוא מבקש ואחרי כמה ראיונות הוא מתקבל לעבודה וסוכם שהוא ירוויח 8 אלף שקל נטו. האם זה אפשרי?
ובכן – זה אפשרי. נכון שברוב הגדול של המקרים השכר נקבע לפי ברוטו – אתם מבקשים את השכר הכולל (לפני מיסים, ביטוח לאומי ביטוח בריאות והפרשות סוציאליות). ברירית המחדל על פי חוק היא קביעת השכר ברוטו ולא נטו, אבל בהינתן שהצדדים הסכימו על שכר נטו זה כמובן אפשרי.
השכר ברוטו הוא גם השכר המחייב לצורך חישוב הזכויות בעת סיום העסקה, כלומר הוא הבסיס לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, ועוד.
הסוגיה הזו עלתה בבית הדין הארצי לעבודה וגם שם נקבע – "דרך המלך לקביעת שכרו של עובד היא שכר ברוטו" – יותר ברור מזה אין, ועדיין יש מצבים אחרים – קביעה לפי נטו, וזה קורה לרוב כשהעובד פשוט לא רוצה לשבור את הראש עם הניכויים ומבקש את מה שהוא רוצה לקבל אחרי ההוצאות.
הבעיה – מה עם הרכיבים האחרים בשכר?
תשלום בשכר נטו מעורר כמה בעיות. ראשית, האם השכר נטו מגלם ניכויים של קופת גמל וקרנות שונות? צריך לקבוע את זה מראש. ומה עם שווי שימוש ברכב? והוצאות טלפון? אז חשוב להבין שמבחינה משפטית – התשלום ברוטו הוא הבסיס, ואם יש מחלוקת, אזי נטל ההוכחה על זה שטוען שהשכר נטו (מאחר והכלל הוא כי התשלומים נעשים בברוטו)
העניינים המשפטים כאן עשויים להיות סבוכים – לכאורה, אין חשיבות לסיכום עם העובד, שכן העובד אינו רשאי לוותר על זכויותיו, וגם לרוב בעניינים משפטיים בין עובד למעביד, אין חשיבות לאופן התשלום בפועל, אבל במקרה של תשלום נטו יש חשיבות גדולה להסכם בין הצדדים, ואם התשלום בפועל אינו מנוגד לחוק, הרי האופן שבו התשלום שולם בפועל משקף את התנהגות הצדדים במהלך ההתקשרות, וזאת הוכחה להסכמה בין הצדדים. סבוך
מעבר לכך, יחולו על הטוען לתשלום נטו דיני ההוכחה הרגילים הנהוגים בבית הדין לעבודה (כך למשל, בית הדין לעבודה אינו קשור בדיני הראיות, כאשר הוא דן בנושא שאינו פלילי2 ויכול לקבל כראיה אפילו עדות מפי השמועה).
על כל פנים, בשכר נטו, חשוב להבין שיש הרבה עניינים פתוחים – ההפרשות השונות, הזיכויים – האם הם חלק מהנטו או לא? בפועל, ההתנהלות השוטפת היא סוג של הסכמה, אבל יש הרבה מקרים שהגיעו לבית משפט, והשפיטה תלויה בגופו של עניין. ככלל – אם יש הבנה שהעובד התכוון לשורה התחתונה אז הנטו סכום מינימאלי מובטח ואין מחויבות להפרשות וניכויים. אם הכוונה בשכר נטו היתה לסכום כולל (כולל קופות גמל, הפרשות וכו') אז המעביד צריך להפריש את הסכומים האלו – כלומר, הכל תלוי במה היתה כוונת הצדדים, ואיך ניתן לפרש את הכוונה לאורך זמן.
הנה מקרה שהגיע לבית המשפט – פומרנץ. מקרה בו סוכם על שכר נטו, אלא שהעובד הסתיר שיש לו פנסיה החייבת במס (הוא מקבל פנסיה ממקור אחר שחייבת במס). המשמעות היא שהגילום של שכר הנטו יביא לברוטו הרבה יותר גבוה ממה שהמעביד לקח בחשבון. השופטים פסקו כי העובד יישא בהפרשי המס.
זהירות – הקלות מס לא מתגלגלות למקבלי שכר נטו
הנה מצב מוזר – הממשלה מנסה להקל במיסים על הציבור, ומעלה את נקודות הזיכוי למשפחה. אבל, מי שמקבל שכר לפי הנטו עשוי שלא לקבל! הרי הוא הסכים לדוגמה – לשכר נטו של 8 אלף שקל, אז נכון שאם הוא היה מקבל לפי הברוטו היה מגיע לו יותר (ואפילו משמעותית בעקבות תוכנית נטו למשפחה), אבל זה מה שהוא סיכם עם המעביד. אבל, כמה סייגים – ראשית מס הכנסה דורש משני הצדדים – המעביד והעובד, לדווח על כך.
בהסכם לתשלום נטו, שני הצדדים לוקחים סיכון מסוים. מצד אחד, כשנכנסת רפורמה טובה לציבור (רפורמה במס), המעביד מרוויח – הוא לא מעלה לעובד את שכר הנטו וגורף רווח (השכר ברוטו של העובד יורד). אבל, אם המס יעלה, למשל – כאשר עולה שיעור המס בגין זקיפת שווי שימוש ברכב, העובד לא נפגע, זה נופל על המעביד. כלומר, כשמדובר על שכר נטו מדובר על מצב שיכול להיות מסוכן לעובד, במיוחד בתקופה כמו בשנים האחרונות שהממשלה מנסה להפחית את נטל המס!
ככה זה עובד גם כשיש עדכון מדרגות מס. במצב כזה, יש לבחון אם המעביד יספוג את התשלום, או יזכה בהפרש – לכאורה, עובד שהסכים וקבע עם מעבידו על שכר לפי הנטו, אינו אמור להיות מושפע בכלל משינויים במס הכנסה – זה כאמור יכול להיות טוב , וגם רע. עם זאת, אם מדובר בשינויים מהותיים כן יש מצב שהשכר אמור להשתנות. לסיכום – כשמקבלים שכר לפי נטו יש כמה שאלות שצריך מראש להגדיר – האם זה כולל הפרשה לקופות, קרנות וכו'; מה קורה כאשר יש שינוי במדרגות מס הכנסה ועוד – בפועל, כאשר יש שינוי במיסים וזה רלבנטי גם בשינויים שקשורים לתוכנית נטו למשפחה, זה לכאורה אמור לחול על העובדים – כלומר הם לא מקבלים תוספת בעקבות ההקלה. אבל מכיוון שמדובר במהלך שאמור להקל על שכבת הביניים, עשוי להיות כאן מצב מעניין שאם מקרים כאלו יגיעו לפסיקה, בית המשפט יתחשב במהותיות של העניין.