האוצר מסכם שנה, ולמרות שאפשר להתווכח עם הכיוון בכמה מהרפורמות והשינויים, הוא הכיוון הנכון, אי אפשר להאשים את שר האוצר כחלון בחוסר מעש – הבנאדם עובד. 

בסיכום השנה של האוצר, כפי שתקראו בהמשך, יש עשרות הישגים וחלקם באמת יהיו כאן לשנים – הישגים אמיתיים. אבל באופן מפתיע, האוצר לא מזכיר את תוכנית מחיר למשתכן – זה לא סתם נשכח. עומד מאחורי זה, חשיבה רבה – כנראה שהם רוצים להעביר את האחריות למשרד השיכון והבינוי או פשוט לא לגעת בנושא השנוי במחלוקת הזה. אחרי הכל, העם לא טיפש ויודע שכחלון עומד מאחורי התוכנית לטוב ולרע.

שר האוצר, משה כחלון: "כלכלת ישראל נמצאת היום באחת מנקודות השיא שלה וממוקמת בין הכלכלות החזקות בעולם. לצד הצמיחה בזירה הבינלאומית הצלחנו לקדם רפורמות שהמטרה המרכזית שלה היא צמצום הפערים והורדת יוקר המחיה. העיקרון הוא פשוט- חברה חזקה מובילה לכלכלה חזקה, ונמשיך לפעול למען זאת גם בשנה הקרובה. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל שנה טובה ומבורכת לכל אזרחי ישראל, שנה של שגשוג כלכלי לצד צמיחה חברתית".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "אנחנו גאים לסכם את השנה החולפת עם צמיחה כלכלית משמעותית לצד הגברת התחרותיות, הסרת חסמים, עלייה בדירוגים הבינלאומיים, צמצום פערים והפחתת יוקר המחיה. אני רוצה לאחל שנה טובה לכלל אזרחי ישראל, שנה של צמיחה כלכלית וחברתית".

מהלכים שקודמו כחלק מהתוכנית הכלכלית:

התכנית לקיצור החופשות בבתי הספר – התוכנית נועדה לצמצם את הפער בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. במסגרת התכנית בימי חופשות חנוכה ופסח ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות חינוכית. מדובר בתוכנית משלימה למהלך כולל שמובילים משרדי האוצר והחינוך במטרה להקל על נטל תשלומי ההורים, וכדי להרחיב את הסל החינוכי שמעניק המשרד גם בשעות הבלתי פורמליות.

סבסוד צהרונים – במטרה להקל על הורים עובדים אישרה הממשלה תכנית לשנת הלימודים התשע"ט במסגרתה יספקו המסגרות העשרה לימודית ופעילות העשרה חברתית וחינוכית, יינתן סיוע בהכנת שיעורי בית וכן ארוחה חמה ומזינה.

קיצור שבוע העבודה במשק ל-42 שעות – במטרה לשפר את האיזון בין עבודה לשעות הפנאי של העובד בחיק משפחתו, הוחלט על קיצור שבוע העבודה ללא הפחתה בשכר. ממועד כניסת השינוי לתוקף, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כפי שהיה לפני כן. משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי לעובדים, והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום.

מעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור – במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל הוחלט על הסרת חסמי מעבר, ולתת ללקוחות אפשרות לעבור בנק בלחיצת כפתור בלבד. זאת, באמצעות ביטול הבירוקרטיה המתישה הנדרשת בתהליך של מעבר לבנק חדש. התכנית קובעת כי במסגרת מעבר לבנק חדש יועברו כל הוראות הקבע מול המוטבים השונים, ביטול כרטיסי האשראי, יוחלפו שיקים ששולמו מראש, תימסר הודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחריי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש. הלקוח יצטרך רק לבצע פעולות פשוטות שמסתכמות בפנייה לבנק החדש ויידוע שלו בדבר מספר חשבון הבנק הישן.

הסרת חסמים בייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחייה – כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה, אושרה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019 רפורמה שנועדה להסיר חסמים קיימים ליבוא האישי המהווה ערוץ להגברת התחרותיות והפחתת המחירים בשווקים ריכוזיים. רפורמה זו כוללת בין היתר קביעת כלל אחיד ודאי וברור לכמויות הניתנות לייבוא ביבוא אישי, יישום רפורמות משמעותיות במשרדי הממשלה השונים לטובת צמצום דרישות רגולטוריות לייבוא אישי, כדוגמת ביטול הצורך בקבלת אישור לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים רבים, וכן יצירת מערכת מידע שקופה, מקיפה ונהירה לצרכן שתספק לו את כלל המידע הרלבנטי לייבוא אישי. בשבועות הקרובים יותקן צו יבוא אישי, על מנת להביא ליישום מלא של הרפורמה. רפורמה זו צפויה להקטין את העלויות המושתות על הצרכן וכן להגדיל את מגוון המוצרים בייבוא אישי.

הסרת חסמים לייבוא מוצרי תקשורת – כחלק ממדיניות הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי, על מנת להגביר את התחרות למען הורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה, אושרה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019, רפורמה מקיפה בהליך ייבוא מסחרי של מוצרי תקשורת אלחוטיים. לפני הרפורמה, הרגולציה של משרד התקשורת הייתה מאופיינת בנטל רגולטורי רב, אשר חרג מהנהוג במדינות המפותחות. כך, עבור ייבוא של מוצר תקשורת אלחוטי כמו מחשב נייד, טאבלטים, ראוטרים וכדומה, נדרש קבלת אישור משרד התקשורת טרום הייבוא עבור כל דגם מוצר. הליך זה ארך תקופה ממושכת, דבר אשר הביא להשתת עלויות גבוהות על היבואנים, שמושתות בהמשך על הצרכן. במסגרת הצעדים, אושר מודל  רגולטורי חדש המבוסס על המודל הנהוג באיחוד האירופי, במסגרתו יבואנים יוכלו לקבל  אישור לייבוא מוצר באופן אוטומטי ומקוון, בכפוף לכך שיגישו הצהרה על עמידת המוצר בדרישות הטכניות של המוצר ושקיימים בידיהם מסמכים המעידים על כך. לצד זאת, הוגברו סמכויות האכיפה של משרד התקשורת על מנת לוודא שלא ייגרמו הפרעות לספקטרום תדרי הרדיו במדינה. הצעדים הללו צפויים להפחית באופן משמעותית את העלויות העודפות בהליך הייבוא של מוצרי תקשורת אלחוטיים ובכך להביא להפחתת יוקר המחייה. החיסכון המשקי המוערך לאור השינוי המוצע הינו של מאות מיליוני שקלים בשנה.

הקמת סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות – על מנת להקל על חברות פינטק לפעול ולהציע את המוצרים שלהן בשוק הישראלי, הוקם צוות בין-משרדי בהובלת משרד האוצר ומשרד המשפטים שיבחן יצירת סביבה רגולטורית מקלה המותאמת לחברות שעושות שימוש בטכנולוגיות חדשניות לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים לצרכן הישראלי במגוון תחומים, כגון: אשראי, תשלומים, סליקה ואמצעי תשלום ניהול השקעות, ניהול פיננסי, שירותים בנקאיים וביטוח. הצוות צפוי לסיים את בקרוב ולהמליץ על אופן הקמת הסביבה לשר האוצר.

תכנית סיעוד לאומית – במטרה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד הניתנים לקשישים, אישרה הממשלה את תכנית הסיעוד הלאומית, שכוללת הגדלה משמעותית של שעות הסיעוד הניתנות לקשישים בביתם, הכנסת טיפולי שיניים לקשישים במסגרת סל הבריאות, הגברת המעורבות של קופות החולים בשיקום וטיפול הקשישים הסיעודיים בביתם והקלת נטל הבירוקרטיה.

רפורמה להוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים – על פי הרפורמה יוחל פיקוח על מחירי ניתוחים במערכת הבריאות הפרטית, כך שבשלב הראשון יתבקשו דיווחים על מחירים ורווחיות של הניתוחים בתחום, ולאחר מכן, ייבחן הצורך בקביעת מחירים מקסימליים לניתוחים פרטיים.

הכשרת כוח אדם איכותי במערכת הבריאות – בדגש על חיזוק כח האדם בפריפריה, ניתנה תוספת תקציבית משמעותית לקליטה של מאות רופאים מתמחים בקהילה, ניתנו תוספות תקציביות למענקים למתמחים ולרופאים שיעבדו במשרה מלאה (פולטיימרים), והכל לטובת שיפור השירותים הניתנים לתושבים, תוך חיזוק הפריפריה.

תוכנית לקיצור תורים במערכת הבריאות הציבורית – בעלות של כ- 900 מיליון שקל מדי שנה יושמה במלואה התוכנית לקיצור תורים. במסגרת זו הגדילו קופות החולים משמעותית את הניתוחים הניתנים בסל הבריאות, תוך הפחתה של מאות מיליוני ש"ח מהפרמיות הנגבות בתוכניות הבריאות הפרטיות (השב"ן), להוזלה של יוקר המחייה.

עידוד תעסוקה בקרב משפחות שבראשן הורה עצמאי – במשפחה חד הורית יכולת ההשתכרות מוגבלת למפרנס אחד, ולכן רמת ההכנסה נמוכה יותר מזו של משפחה שבה שני הורים עובדים. על כן, הוצע להקצות תוספת לתקציב ההתאמות שיוקצו לטובת תכניות לעידוד תעסוקה עבור אוכלוסיית ההורים העצמאיים. תכניות אלו נכללות בין השאר מבחני תמיכה לעמותות וגופים הפועלים למען אוכלוסיית המשפחות החד הוריות, לרבות שימוש באג"ח חברתי, והקלות בקריטריונים בקורסים להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה.

הגדלת ההכנסה הפנויה של הורים עובדים באמצעות הרחבת מענק העבודה – מענק העבודה מהווה סיוע להורים עובדים שמשתכרים ברמות השכר הנמוכות במשק, תוך יצירת תמריצים חיוביים ותנאים כלכליים להשתלבות מלאה שלהם בשוק התעסוקה. במסגרת התכנית, יגדל המענק לאב עובד ב-50%. בנוסף, לצורך עידוד תעסוקה מלאה של בני הזוג ככלי מרכזי לצמצום העוני, להגדיל את המענק של בני זוג עובדים ב-30%, במידה ובן הזוג הועסק בשכר של לפחות 3,540 ש"ח. לבסוף, כיום גובה השכר החודשי שמזכה במענק עבודה המקסימלי עומד על 4,780 שקלים. מוצע להגדיל את גובה השכר המזכה במענק המקסימלי ל-5,000 שקלים על מנת להגדיל את מספר הזכאים למענק עבודה מלא.

התוכנית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית – במסגרת התכנית הוקצה סכום כולל של 1.15 מיליארד שקלים להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית ובפרט התעשייה הקטנה והבינונית, והעלאת רמת פריון העבודה במשק והפחתת  הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי. המשאבים יוקצו לקידום הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה על ידי עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות קיימות, קידום הכשרת כוח אדם מיומן עבור המשק בכלל והתעשייה בפרט, וקידום התעשייה הקטנה והבינונית, הגברת פריון העבודה והייצוא של המגזר התעשייתי.

מענק אינטל – במסגרת התכנית שהוצגה על ידי חברת אינטל צפויה החברה להשקיע באתר הייצור בקרית גת כ-18 מיליארד שקל עד לשנת 2020, לבצע בשנים אלה רכש מספקים מקומיים במעל 3 מיליארד שקל וכן לקלוט כ-250 עובדים נוספים בפריפריה במהלך השנים הבאות. מדובר בהשקעה אסטרטגית ראשונה של חברה גלובלית בישראל לאחר רפורמת המס בארה"ב, ועל כן יש בכך הבעת אמון משמעותית במשק הישראלי.

הפחתת מכסים ומסי קנייה על מוצרי צריכה – בשנים 2017-2018 הופחתו מכסים ומסי קנייה על מוצרים רבים בסכום של כמיליארד וחצי שקל כשבין היתר, בוטל מס הקנייה על טלפונים ניידים ומוצרי אלקטרוניקה (כגון טלוויזיות, רמקולים, אוזניות, מיקרופונים ועוד) וכן בוטל המכס על מוצרי חשמל ביתיים (כגון מקרר, תנור בישול חשמלי, מקפיא ביתי ועוד), מוצרי הנעלה, הלבשה וטקסטיל.

רפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל – הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית, שהוסכמה עם פורום המכללות הטכנולוגיות בישראל, תאפשר העלאה משמעותית ברמת ההכשרה הטכנולוגית בישראל בהתאם לצרכי המשק, ותאפשר למכללות הטכנולוגיות ליהנות מתקציב מוגדל שיאפשר להן לממש את הפוטנציאל הלא ממומש הגלום בהשכלה הטכנולוגית. יתר על כן, הרפורמה מחזקת באופן משמעותי את הרגולטור המפקח על המכללות הטכנולוגיות לשם הבטחת איכות ורלוונטיות תוכניות הלימוד, וקובעת מסלול לימודים מרובד על מנת לאפשר התאמה טובה יותר של הלימודים לשוק התעסוקה ולרווחת הסטודנטים.

רפורמה היסטורית במשק החשמל – במסגרת הרפורמה ייפתחו מקטעי הייצור ואספקת החשמל לתחרות. בנוסף, ניהול המערכת יועבר מחברת חשמל לחברה ממשלתית נפרדת ומספר המשרות הקבועות בחברת חשמל יפחת משמעותית. הרפורמה תאפשר את פיתוח רשת הולכת החשמל ותאפשר חיבור מאסיבי של אנרגיות מתחדשות. בנוסף ברפורמה נקבע מנגנון תקדימי לפיו כל המתנים לעובדים יותנו ביישום אבני הדרך של הרפורמה. הרפורמה כוללת צעדים לשיפור המצב הפיננסי של החברה, ייעול תהליכי עבודה ויכולת ההנהלה לקדם את יעדי החברה וצעדי התייעלות עתידיים. ההסכם כולל בין היתר את צמצום מצבת כוח האדם ב- 1,800 עובדים, המהווים כ 20% ממצבת כוח האדם הקבועה. זאת, בנוסף ל-400 תקנים שיופחתו בשל מעבר עובדים ליח"פים (יצרני חשמל פרטיים) ולחברת ניהול המערכת. בנוסף סוכם על הגברת הגמישות התעסוקתית ע"י העברת הנהלת חברת חשמל להעסקה באמצעות חוזים אישים, ביטול הפריטטיות בענייני משמעת וביטול רכיב שכר העידוד כרכיב אוטומטי והפיכתו לתשלום עפ"י יעדים וביצועים.

הכנסת טכנולוגיות – במסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה סוכם כי ההסתדרות תתמוך בשינויים המבוקשים על ידי המדינה כמעסיק בכל הקשור להכנסה של טכנולוגיות חדשות בשירות המדינה וכי היא לא תנקוט בצעדים ארגוניים המעכבים את הכנסת השינויים הטכנולוגיים. עוד סוכם וכי העובדים יסייעו וישתפו פעולה ככל הנדרש במסגרת עבודתם בהתאם לדרישות המעסיק. הסכם הטכנולוגיות מבשר על תחילתו של עידן חדש בשירות המדינה, עידן של שיתוף שבו שני הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בשירות המדינה מעגנים את מחויבותם להגברת הפריון באמצעות שינויים טכנולוגיים. האמור לעיל יאפשר שינוי שיפור ועדכון תמידי של רמת השירות הניתנת לאזרחים על ידי עובדי המדינה.

הסכם בהנהלת בתי המשפט – ההסכם שנחתם עם הנהלת בתי המשפט הכולל יישום תוכנית אסטרטגית במטרה לשפר את איכות השירות לאזרח, על-ידי יצירת תמריצים לעובדים למתן שירות איכותי ויעיל וקיצור תקופה ההמתנה בהליכים משפטיים. כמו כן, ההסכם כולל שיפור בשכר העובדים החלשים בהנהלת בתי המשפט ופועל  לצמצום פערים חברתיים.

הסכם העלאת שכר המורים המתחילים עם ארגון המורים – במסגרת ההסכם הוקצתה עלות משמעותית למורים בתחילת דרכם כך שכבר מהשנה הנוכחית יעלה השכר התחילי של מורים אלו בכ-20% והוא יעמוד על 8,000 שקל. הסכם זה מהווה המשך למדיניות צמצם פערי השכר במגזר הציבורי ויאפשר לגייס מורים איכותיים אשר כבר בתחילת דרכם ירוויחו שכר ראוי. בנוסף ההסכם מבטיח שקט של ארבע שנים במערכת החינוך, נותן תוספות שכר של 800 ש"ח לכלל המורים, מוסיף בעלי תפקידים לבתי הספר ומגדיל את שכר מנהלי בתי הספר ב-1,700 ש"ח.

הסכם שכר לעובדי רשות המסים – ההסכם הקיבוצי שנחתם עם רשות המסים מוציא לדרך את תהליך איחוד רשות המסים שמטרתו בסופו להביא לאיחוד מלא של מערך מס הכנסה ומע״מ בכדי לייעל את עבודת הרשות, לצמצם בירוקרטיה על ידי מתן שירותי מע"מ ומס הכנסה תחת קורת גג אחת, דבר שישפר בצורה ניכרת את מתן השירות לאזרח ולעסקים, ויתרום להליכי גבייה יעילים יותר.

הסכם חוק ביומטרי – נחתם הסכם אל מול הסתדרות עובדי המדינה ביחס לחוק המחייב דרכון ביומטרי. ההסכם הסדיר הארכת ימי קבלת קהל אחר הצהרים, האריך את שעות קבלת הקהל, מערכת זימון תורים ממחושבת. יישום חוק הדרכון הביומטרי יאפשר צמצום משמעותי בכל מה שקשור לזיוף תעודת זהות, הונאות ביטוח לאומי ושאר מוסדות המדינה, יציאה לא חוקית מהארץ, ושאר תופעות לא רצויות.

מענקים לרופאים בפריפריה – שר האוצר, בשיתוף עם שר הבריאות הקצו מסגרת עלות נוספת של 70 מיליון ש"ח עבור מענקים מותנים לרופאים שמטרתם לעודד מתמחים ומומחים לעסוק/להתמחות במקצועות במצוקה כפי שהוגדרו על פי צרכי מערכת הבריאות.

האצת משק הגז הטבעי בשיתוף משרד האנרגיה – עידוד חיבור מפעלים ושכונות מגורים לגז טבעי והעברת ענף התחבורה מדלקים מזהמים לרכבים המונעים בהנעות חלופיות. לצורך כך הוקצו חצי מיליארד שקל למענקי גז טבעי בתקציב 2019 וכן קודם מודל מיסוי ירוק לשינוי תמריצי המס לתחבורה.

עידוד אנרגיות מתחדשות – על מנת להפחית את הבירוקרטיה למבקשים להקים גגות סולאריים, נקבע כי יינתן פטור מהיטל השבחה למתקנים סולאריים על גבי גגות בגודל 7,000 מ״ר לעומת 200 מ"ר טרם השינוי. בנוסף, קודם פטור מהיתר בנייה לגגות סולאריים בגודל זהה.

צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים – הממשלה תתעדף התניידות לא ממונעת, תחבורה ציבורית ונסיעה שיתופית על פני תחבורה פרטית. במסגרת זו יעשה שימוש בכלים כלכליים וטכנולוגיים מיטביים שנוסו בהצלחה בארץ ובעולם ובהם: עידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים (HOV), בין היתר, בתוספת פתיחת נתיבי תחבורה ציבורית לנסיעת רכבים מרובי נוסעים תוך שימוש באמצעי אכיפה טכנולוגיים הנהוגים בעולם; הטמעת טכנולוגיות לשיפור רמת השירות בתחבורה ציבורית (On Demand); קידום ויישום ניסוי נעים לירוק (ניסוי שבוחן שינוי התנהגותי בקרב נהגים שיקבלו תמריץ כלכלי במידה ויפחיתו את השימוש ברכב פרטי בשעות העומס ובאזורי הגודש); קידום פוליסות ביטוח לפי שימוש המעודדות שימוש מצומצם ברכב פרטי (pay as you drive); הקמה של רשת נתיבים מהירים בין שפיים לראשון לציון והכפלת חניון הנתיב המהיר הקיים בשפירים, כך שיתווספו כ-13,000 מקומות חניה שיאפשרו הפחתת כניסת רכבים לגוש דן בשעות ואזורי העומס.

מתן ודאות לתקציב הספורט באמצעות ניתוק התלות בהימורים והמשך הסדרה וייעול שוק של ההימורים החוקיים – במטרה להעניק ודאות לתקציב הספורט הוחלט לנתק את התלות שלו בריווחי ההימורים. לאור שיוך רווחי המועצה להסדר הימורים בספורט למשרד התרבות והספורט גדל תקציב המשרד משמעותית והוא קיבלת אחריות מלאה להקצאת תקציבי הספורט. נמצא משרד התרבות והספורט נמצא בתהליך עבודה מואץ לצורך יישום הוראות החוק במטרה שכלל גופי הספורט ייהנו מתוצאות המהלך. בנוסף ניתוק רווחי ההימורים מהקצאתו לענפי הספורט יאפשר לממשלה ליישם את מדיניותה בשוק ההימורים החוקיים.

שיפור מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה – תיקון לחוק רישוי עסקים וחוק רשות הכבאות וההצלה באמצעות הקמת ועדה שתמליץ ותייעץ כיצד ניתן להביא להעלאת הרמה המקצועית בבטיחות אש. רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי, נכסים שאינם טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, תחנות משטרה, משרדי ממשלה, בסיסי צה"ל וכדומה) ובנייני מגורים. הקמת הוועדה לבטיחות באש נועדה להבטיח שמירה אחראית על האינטרס הציבורי המאזן בין שיקולים בטיחותיים לשיקולים נוספים, באמצעות אימוץ תקני בטיחות אש בינלאומיים והתאמתם לישראל ותוך הפחתת הסיכונים לנזק כתוצאה משריפות מחד ובחינת התועלת בדרישות מאידך.

הפחתת דרישות ההון מבנקים חדשים – כחלק ממדיניות הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים של משרד האוצר ובנק ישראל, ועל מנת להקל על האפשרות של כניסת בנק חדש, פורסם מתווה להקמת בנק חדש ובה נקבע כי בנק חדש יידרש להון עצמי ראשוני של 50 מיליון שקלים זאת לעומת דרישה להון של 400 מיליון שקלים אשר הייתה קיימת עד עתה. כמו כן, חברת כרטיסי אשראי אשר הופרדה מהבנק השולט בה, תזכה להקלות בדרישות הון נמוכות יותר מאשר בנק קיים (8% לעומת 9% בבנק קיים).

מדיניות הממשלה בנושא העסקת עובדים זרים בהיי טק – הקלה על העסקתם של מומחים זרים בענף ההיי טק, על ידי קביעה כי גם הבאת  מומחים זרים לתקופה של עד שנה תיעשה לפי הנוהל המקוצר, בשינויים המחויבים. כמו כן, רישיון השהייה והעבודה של עובדים כאמור יוארך באופן מהיר מדי שנה, וזאת עד לתקופה של עד 63 חודשים, למעט במקרים בהם יימצא שאין מקום להארכה. מוצע לייעל את המנגנון למתן היתרי העסקה לעובדים בעלי ידע בטכנולוגיה באופן שיקנה ודאות למציעים הפוטנציאליים בטרם הגשת הצעתם במכרז, בפרויקטים שמתבצעים בהתאם לחוק חובת המכרזים, ויבטיחו את העסקת העובדים הזרים רק כאשר הדבר הכרחי לביצוע הפרויקט, כדי לעודד תעסוקת עובדים ישראלים. עדיין תידרש הסכמת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשות האוכלוסין וההגירה ואגף התקציבים במשרד האוצר, בפרויקטים שמתבצעים מכוח חוק חובת מכרזים ובפרויקטים אחרים, ולא יידרש אישור השרים.

הפחתת רגולציה בהליך רישוי העסקים עבור עסקים קטנים ובינוניים – במסגרת הרפורמה הופחתו משמעותית הזמנים למתן רישיונות עסק והוקל הליך חידוש הרישיונות, וזאת במטרה לסייע לפעילותם של אותם עסקים.

שיפור בהליכי בחינות ומכרזים לכוח אדם בשירות המדינה – במטרה לשפר את איכות כוח האדם בשירות הציבורי ולייעל את שער הכניסה למועמדים לשירות, בוצעו מספר שינויים בהליכי המיון. לדוגמא: הבחינה הקוגניטיבית הממוחשבת במכרזי כוח אדם והסינון לפי תנאי הסף ייערכו במקביל, ובמקביל גם יימשך פרסום המכרז, כך שאדם שהגיש מועמדות לפני המועד האחרון יוכל להתחיל בהליך המיון.

הקמת מערך הדיגיטל הלאומי – במטרה לשדרג את יכולות הדיגיטל של הממשלה ובכך לשפר את השירות הממשלתי הניתן לאזרחים ולעסקים, הוחלט לאחד את רשות התקשוב הממשלתי והמיזם הלאומי ישראל דיגיטלית ליחידת סמך אחת שתיקרא ״מערך הדיגיטל הלאומי״.

עירוב שימושים – כחלק מתקציב 2019 אישרה הממשלה מתן אפשרות לבניית דיור להשכרה, מעונות יום ומעונות סטודנטים במתחמי תעסוקה לצורך המשך יישום מדיניות הממשלה לייעול התהליכים בתחום התכנון והבנייה. זאת, במטרה לאפשר עירוב שימושים של מבני ציבור באזורי תעסוקה ומגורים ולקצר את הליכי הוצאת היתרי בנייה ושינוי מערך התמריצים בעבודות הפיתוח לתכניות למגורים. בנוסף תינתן אפשרות לשלב מוסדות ציבור וגני ילדים בבנייני מגורים ומסחר בדומה לנהוג בערים מובילות בעולם.

צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים – במטרה לצמצם את היקף הכלכלה השחורה בישראל, המוערך בכ-22% מתוצר המקומי הגולמי, הוחלט להגביל את תקרת השימוש במזומן. במסגרת חקו ההסדרים לשנת 2019 אושרה חקיקה לצמצום השימוש במזומן כך שהחל מינואר 2019 חל איסור על ביצוע עסקאות במזומן בהיקף של יותר מ-11,000 שקל ובעסקאות בין פרטים חל איסור על ביצוע עסקאות במזומן בהיקף של יותר מ- 50,000 שקל. עוד נקבע בחוק כי הסכומים ירדו בהדרגה כך שבשלב הסכומים ירדו ל-6,000 שקל ו-15,000 שקל בהתאמה.

קידום מסילת רכבת רביעית באיילון – הקמת מסילת רכבת כבדה נוספת בפרוזדור איילון שתתמודד עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל ותתמוך, בין היתר, במעבר צה"ל הצפוי לנגב. על מנת להקים את המסילה הרביעית, קידם משרד האוצר תיקון חקיקה מהותי, שאושר במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2019.

קידום הקמה של פרויקטי הסעת המונים בשיתוף עם משרד התחבורה – הארכת קו הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום) והקמת שני קוים נוספים (ירוק וכחול); הקמת שני קווי רכבת קהל נוספים בגוש דן (ירוק וסגול); קידום תכנון של הקמת רשת מטרו בגוש דן; הקמת רכבת קלה בין נצרת לחיפה; ועוד.