זיהום, שכנים מעצבנים, רעשים, אלימות בבתי ספר  – אלו הדברים שלרוב אנחנו לא בודקים לפני כניסה לדירה חדשה אבל משפיעים על רמת החיים ועל הכיס

מה אנחנו עושים כשאנחנו מעוניינים לשכור או לקנות דירה? בודקים את הדירה עצמה, לפעמים את הסביבה, לפעמים מדברים עם השכנים או עם השוכרים, מתייעצים עם גוף מקצועי, מחפשים מידע נוסף וכן הלאה. אבל מה הדברים שלא ניתן לראות בעין? אלו כוללים מפגעים שונים כמו בנייה ושיפוצים בסמוך, רעש בלתי פוסק, זיהום אוויר או שכנים מעצבנים. אלו הדברים הרחוקים מעין שחשוב לדעת.

חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

זיהום אוויר וריחות

לא אחת נמצא אזורים שסובלים ממפגעי ריח וזיהום ממקורות כמו פליטות ממפעלים ואזורי תעשייה, או שריפות אשפה או נחושת פיראטיות. הנזקים  עלולים לגרום לתחושות של צריבה בעיניים ולנזקים בריאותיים של ממש לצד הסירחון

התושבים הסמוכים למפרץ חיפה סובלים מכך מאוד. יש גם מקומות שבהם מקור הריחות אינו ברור.

כדי לגלות את זה מראש צריך כבר לתחקר קצת את השכונה, אפשר בשיחה עם השכנים, שאלות בקבוצות הפייסבוק השכונתיות או חיפוש מידע ברשת. וכמובן לבוא בשעות שונות לבדוק אם זה המצב.

ההשלכות הן רעש ברוב שעות היום, אבק ולכלוך, כבישים חסומים וחניות מופקעות.

בשכונות מסוימות  הסיכוי לתמ"א 38 במרחק של עד 100 מטר מהבית מגיע ל-100%. למרות זאת, 40% מרוכשי הדירות בכלל לא בדקו מהן התוכניות לסביבה הקרובה לפני הרכישה.

כדי לגלות אילו תוכניות בינוי עתידיות קיימות באזור, יש לפנות לאגף ההנדסה של העירייה או הרשות המקומית, ולעבור על בקשות להיתרי בנייה שהוגשו והתקבלו בסביבה הקרובה. אפשרות קלה ונגישה יותר היא לחפש את המידע ברשת.

רעש

נוסף לבנייה רעש יכול לנבוע מכבישים סואנים, אזורי בילוי ומסחר, מגרשי ספורט, קופות חולים, שדות תעופה ועוד.  הבעיה בגילוי הרעשים היא כפולה, לא בכל שעות היממה יש רעש, לכן תלוי מתי בודקים את הדירה. בעיה אחרת היא  תכנון עתידי למשל של כביש או מוסד ציבור.

כדי להימנע מכך צריך לחקור את הסביבה ולבדוק איפה ממוקמים אזורים מרעישים ביחס לדירה, כמו סניפי תנועות נוער, מתנ"סים, מגרשי משחקים ופארקים. בנוסף חשוב להגיע לדירה בשעות ובימים שונים כדי לראות בעצמכם, ובעיקר לשמוע, מהי רמת הרעש.

כדי לראות אם מתוכננים גורמי רעש נוספי בעתיד אפשר לבדוק בתמ"א או ברשת.

שכנים מעצבנים

בבניינים משותפים בעיה מרכזית היא שכנים מעצבנים – ראו כאן: מה עושים עם שכנים מעצבנים.. לצד זאת רוב השוכרים והרוכשים מעדיפים אנשים כמותם מבחינת הכנסה, רמת חיים,  השכל, גיל וכדומה

בקרב רוכשי הדירות 79%, טענו שזהות השכנים חשובה להם מאוד, אם כי 66.5% בכלל לא טרחו לדבר איתם לפני שחתמו על חוזה.

כדי להימנע מאכזבה שיחה קצרה עם השכנים יכולה לעזור.  מידע סוציו-דמגורפי על האזור   אפשר למצוא למשל באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנותן מידע ברמה העירונית, או באתים אחרים ברשת..

חניה ופקקים

אם רואים את הדירה בשעות היום, סביר שהרחובות ריקים והחניות זמינות. אבל בשעות העומס של הבוקר ייתכנו פקקים ביציאה מהשכונה, עומס ברחובותיה ובצפירות. ובשעות חזרה מהעבודה: פקק בכניסה, מצוקת החניה, ומכוניות שמחנות על המדרכות.

ככל שהבניה במרכזי הערים הולכת ומצטופפת עם פרויקטים של התחדשות עירונית – שחלקם אף מצמצמים את מקומות החניה לעידוד נסיעה בתחבורה ציבורית – הפקקים בהם גדלים.

אם אתם רוצים להימנע משעות מיותרות של ישיבה בפקק או חיפוש חנייה, לפני שתחתמו על חוזה חשוב לבקר בשכונה בשעות שמאופיינות בפקקים: שעות הבוקר ואחר הצהריים.  אפשר להיעזר בגוגל מאפס, שאחד השירותים שהוא מציע הוא מדידת זמן נסיעה בשעות מסוימות.

אנטנות בסביבה

הנזק שאנטנות סלולאריות גורמות לבריאותם של המתגוררים לידם עדין לא הוכח בשום מחקר רציני, אבל נרצה לדעת כמה אנטנות יש בסביבת המגורים שלנו ובאיזו קרבה. במקרים רבים הן מוסוות היטב וקשות לאיתור.

כדי לגלות אותן אפשר לפנות לאתר המשרד להגנת הסביבה, שבו יש מפה אינטראקטיבית של כל האנטנות הסלולאריות שפעילות כיום או שנמצאות בהקמה ברחבי הארץ – ולאיזו חברה הן שייכות. גם חלק מהרשויות המקומיות מציעות מפה דומה.

חושך בדירה

. היעדר אור טבעי בבית מצריך תאורה דולקת למשך שעות ארוכות וכן חימום חזק יותר בחורף.זה משפיע גם על דודי שמש ומחייב פעמים רבות התקנת דוד חשמל, וכך החשבונות גדלים.

בשל הזינוק במספר המגדלים והציפוף בבנייה, בעיקר באזורי הביקוש, יש יותר ויותר דירות חשוכות, ללא כניסה של אור.

כדי להימנע צריך להגיע לדירה בשעות שונות של היום כדי לבדוק עד כמה היא מוארת במהלכן. אם כי  בדירות שנמצאות עדיין על הנייר המשימה קשה יותר, אבל אפשר לבדוק אם יש בדיקות צל בתוכניות הבנייה או אם מתוכניים בניינים נוספים שיסתירו את השמש.

איכות בתי הספר – אלימות וציונים

איכות של בית ספר נמדדת כיום על ידי שני מבחנים עיקריים שעורך משרד החינוך: מבחני מיצ"ב – שנערכים בכיתות ה' ו-ח', וכמובן מבחני הבגרות, שנערכים בתיכון. אבל בעוד שהבגרויות מודדות רק הישגים אקדמיים, למיצ"ב יש חלק נוסף וחשוב שרבים לא מודעים אליו – מדידת רמת האלימות בבית הספר ושביעות הרצון של התלמידים והמורים ממנו.

בחלק זה נשאלים התלמידים על אירועים אלימים – פיזית או מילולית – שחוו בבית הספר, על תחושת הביטחון שלהם בו ועל יחסם של המורים. המורים, מצדם, נשאלים על עומס העבודה ועל תחושת השחיקה שלהם. מכאן עולה הרבה פעמים שלא מעט תלמידים בישראל מפחדים ללכת לבית הספר, גם בשכונות מבוססות ובבתי הספר שנחשבים למוצלחים. כאן אפשר לראות איך רמת בתי הספר משפיעה על ערך הדירה.

אפשר לבדוק באמצעות נתוני מבחני המיצ"ב המופיעים באתר משרד החינוך וגם באתר "גוב מאפ" של המרכז למיפוי ישראל. ניתן למצוא אותם גם במדד מדלן לחינוך, שמרכז נתונים על כל בתי הספר בארץ, מכל הזרמים (ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי). או באתר שקיפות בחינוך.

איך רמת בתי הספר משפיעה על מחיר הדירה

תבע – איך היא עוזרת לנו להחליט ברכישת דירה

איך לחסוך כסף ברכישת דירה?