אפשר לקבל זכויות חכירה בדירה גם אם לא נרשמה על שמכם בטאבו. כך קבע בית משפט בתל אביב לגבי דיירת בחולון שנפטרה ויורשיה. הוא מצא כי למרות שלא רשומה בטאבו, שרשרת ראיות מוכיחה כי קנתה את זכויות החכירה כבר ב-1970.

מהראיות עולה כי נכרת הסכם בין המנוחה לבין בני משפחה של המתנגדים לקיום הירושה. כבר משנת ההסכם היא התגוררה בנכס, אלא שהזכויות לא הועברו על שמה. לכן היה צורך בתביעה.

העיזבון ושלושת היורשים ביקשו מבית המשפט להצהיר כי העיזבון היא הבעלים, באמצעותם, של זכויות מסוימות בדירה בחולון. המבקשים טענו כי עסקת המכר הושלמה בזמנו, אמם שילמה את ההכול כולל דמי חכירה והיוון למנהל מקרקעי ישראל, וכי יש אישורי מס שבח ומס רכישה.

ההתנגדות נבעה מכך שלא צורף הסכם מכר מקורי מלא וחתום, אלא רק העמוד הראשון שלו, ומכאן אין הוכחה להסכם. עוד הם טענו כי אין ראיה לתשלום והאישורים ממינהל מקרקעי ישראל והיעדר הבקשה להעברת הזכויות אינם מראים הוכחה לטענת תשלום. טענה נוספת הייתה להתיישנות התביעה ולהיעדרות של  שהיה צד להסכם שיעיד על כך ועודו בחיים.

עם זאת, השופטת הסיקה כי היורשים הוכיחו את זכויות "העיזבון" בנכס. השופטת הראתה שכבר ב-1970 גרה המנוחה בנכס ולאחר מכן בני משפחתה ושוכרים שלהם, לפי המסמכים. עוד ציינה השופטת כי לאורך כל השנים המשיבים לא דרשו זכויות בנכס ולא מחו. ובין היתר מכיוון שלא שילמו מיסים אין להם כל זיקה לנכס, למעט הרישום. השופטת אישרה ראיות נוספות,כמו העמוד הראשון של הסכם המכר מ-1970, שנראה אמין והופקד במנהל מקרקעי ישראל, וכן אישורי מיסים, ורישומי הנכס על שם המנוחה בעיריית חולון. לפי השופטת, צודקים המבקשים שאי אפשר להוכיח  מסלול העברת הכסף לאחר חמישים שנה ומספיקים האישורים שישנם.

לגבי ההתיישנות קבעה כי התביעה לא התיישנה, וזאת מאחר שליורשים קמה "זכות שביושר" בשל עסקה "כמעט-מושלמת". לכן יש לספור את ההתיישנות החל משנת 2017, כאשר המשיבים כפרו לראשונה בזכותו של "העיזבון" להירשם כבעלי הזכויות.

היא קבעה כי הזכויות שבמחלוקת יירשמו על שם עיזבון המנוחה באמצעות יורשיה. שלושת המשיבים חויבו לשלם ליורשים הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

משק חקלאי – איך מעניקים זכויות לבן ממשיך? משמעות, חשיבות ודגשים חשובים

השקעה בקרקע – זול יותר, מסוכן הרבה יותר