גירושין זה לא עניין פשוט, לא לבני הזוג המתגרשים עצמם, לא לילדיהם ולא למשפחה מסביב. בנוסף לעומס הנפשי, חשוב להבין את המשמעויות הכלכליות הכרוכות בהחלטה – איך מחלקים את ההון? יש דירה – איך מחלקים אותה? יש כספים – איך מחלקים אותם? יש הלוואות – איך מחלקים אותן? ומה קורה עם הפנסיה ובכלל איך מחלקים את הרכוש המשותף? וגם – איך קובעים מזונות? במה זה תלוי?     

בישראל קיימת אפליה מגדרית של הגברים המתגרשים בכל הקשור לתשלום המזונות לילדים ולנשים. עם זאת, מסתמן שינוי מגמה בתחום, שמתבטא בפסיקות בית המשפט, ויש יותר שוויוניות בין בני הזוג בענייני חלוקת הכספים והמזונות השוטפים.

מדריך זה בא להבהיר את רוב העקרונות המנחים כיום בחלוקת הרכוש והמזונות בעת גירושין, אבל צריך להדגיש כי המדריך לבדו לא מספיק. אתם צריכים להתייעץ עם אנשי מקצוע, לרבות עורך דין מומחה בתחום.

בחיי הנישואין והמשפחה יש גם היבט כלכלי של צבירת רכוש, זכויות פנסיוניות, תוכניות חיסכון, ניירות ערך, וגם חובות לבנקים וגורמים אחרים. מה קורה כשהחבילה מתפרקת ומתגרשים? מה שבטוח זה שלא מחלקים את הזכויות והחובות חצי בחצי. הדבר דומה יותר למה שקורה במערכון "קרקר נגד קרקר" של הגשש החיוור, שם רבים בני הזוג על כל חפץ, מי קנה אותו, עבור מי החפץ יקר יותר ללבו וכד'. ואומנם, במקרים רבים, לאחר ההחלטה על הפרידה נקלעים הצדדים מהר מאוד לחילוקי דעות ומריבות על ההיבטים הפיננסיים הכרוכים בגירושין.

בישראל אחראיות שתי מערכות משפטיות על תחום הגירושין – הרבנות באמצעות בתי הדין הרבניים ובית הדין לענייני משפחה.

הרבנות לעומת בית הדין לענייני משפחה – מה ההבדלים? רמז: יש הרבה

בני זוג יהודים שנישאו "כדת משה וישראל" חייבים להתגרש בבית הדין הרבני כהלכה, ואינם יכולים להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה.

בנושא חלוקת הרכוש, מזונות, משמורת וכד' – הסמכות העיקרית היא בידי בית משפט אזרחי לענייני משפחה. אולם, גם מי שמגיש תביעת גירושין בבית דין רבני, יכול "לכרוך" את הנושאים הנ"ל במסגרת התביעה. "הכריכה" מקנה לבית הדין סמכות לדון בכל הסוגיות האחרות שנכרכו בתביעת הגירושין.

מרוץ הסמכויות – גם אם בני הזוג חלוקים ביניהם על מי ידון בתביעת הגירושין, מה שקובע הוא היכן הוגשה התביעה לראשונה – אם בבית הדין הרבני, אז הוא ידון בתביעה ולהיפך. לעיקרון זה קוראים "מרוץ הסמכויות".

שתי המערכות פועלות כיום לפי הדין העברי והדין האזרחי, שבמרכזו חוק יחסי ממון, שיפורט בהמשך, ובדרך כלל אין הבדלים ביניהן, אם כי יש להן סמכות להפעיל שיקול דעת משלהן בחלוקת הרכוש. לכן למשל, בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק חלוקה לא שוויונית עקב בגידה; במקרה שבעל מוכיח כי אשתו בגדה בו, הגירושין מחויבים והיא מאבדת את זכויותיה ברכוש המשותף, את הכתובה ומזונות אישה. בתי בין אזרחיים לא יפסקו כך בדרך כלל, והם פוסקים חלוקת רכוש לא שוויונית יותר במקרים של אלימות או העלמת נכסים על ידי אחד מבני הזוג.

ואם הבעל הוא זה שבגד? לפי חוק יחסי ממון, לא משנה מי מבני הזוג הוא הבוגד, ואין כל השפעה על חלוקת הרכוש. עם זאת, חובות שנגרמו בגלל הבגידה, רק הצד הבוגד אחראי עליהם. לכן בתי הדין האזרחיים יפסקו בדרך כלל כך.

לפי המשפט העברי, אם הבעל הוא הבוגד הרי שאין לכך כל השלכה על חלוקת הרכוש והוא איננו מפסיד דבר. לכן, בבתי הדין הרבניים יקבעו בדרך כלל חלוקה לא שוויונית של הרכוש לטובת הבעל, אם האישה בגדה, תוך שימוש בסעיף "נסיבות מיוחדות" שבחוק, ויתעלמו ממנו לא פעם כשמי שבגד הוא הבעל.

אגב, בגידה אינה משפיעה בנושא מזונות ילדים וברוב המקרים גם בנושא המשמורת.

המלצה – לאסוף מסמכים לגבי הנכסים הפיננסיים

בכל מקרה, בין אם התביעה תתברר בבית הדין הרבני ובין אם בבית הדין האזרחי לענייני משפחה, מומלץ לכל אחד מבני הזוג לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני משפחה. הנושא הוא כל כך מורכב ויש בו דקויות כמו האם הבעל חייב לשלם מזונות לאישה, גם אם עזב בהסכמה את הדירה? האם הוא חייב לשלם לה מזונות כי לא רצתה לקיים אתו יחסי מין? ועוד ועוד.

אחד הדברים עליו ממליצים עורכי הדין המתמחים בדיני משפחה הוא, שאם אתם חושדים שבן הזוג מתכנן להתגרש, או שאתם חפצים בכך, תתחילו לאסוף מסמכים וראיות לגבי הנכסים הפיננסיים. זה עוזר במיוחד אם בן הזוג השני מנסה לפדות תוכניות חיסכון לטובתו למשל, או למכור או להבריח נכסים.

איך מחלקים את הרכוש המשותף?

על זוגות שנישאו עד ה-1 בינואר 1974 פועלת חזקת השיתוף, שקובעת שבני הזוג הם שותפים שווים בנכסיהם, גם אם לא השקיעו כספים באופן זהה ברכישת נכסים. כל מה שהיה צריך להוכיח זה שבני הזוג חיו חיים משותפים.

לגבי זוגות שנישאו החל מה-2 בינואר 1974, תקף חוק יחסי ממון, שקובע כי במקרה של גירושין בני הזוג חולקים ביניהם את כל הרכוש המשותף – נכסי נדל"ן, נכסים פיננסיים, זכויות סוציאליות וגם הלוואות וחובות, בתנאי שנלקחו או נצברו בתקופת הנישואין. חובות שצבר אחד מבני הזוג לטובתו בלבד, כמו בהימורים למשל, חלים עליו בלבד ולא על בן/בת הזוג.

חוק יחסי ממון קובע עוד שחלוקת הרכוש בין בני הזוג תיעשה בדרך של איזון משאבים, אלא אם קיים ביניהם הסכם יחסי ממון. מה זה איזון משאבים? הסדר שנועד להביא לחלוקה שוויונית של הרכוש בין שני בני הזוג באמצעות השוואה של ערך הנכסים של כל אחד מהם לעומת השני, כולל הזכויות הסוציאליות. מי שערך נכסיו גבוה יותר ישלם את ההפרש לשני. לאיזון המשאבים נכנסים כל נכסי בני הזוג שנרכשו בתקופת הנישואין, גם כאלה שרשומים על-שם אחד מבני הזוג בלבד, כמו דירות, מכוניות, נכסים פיננסיים (חשבונות משותפים, תכניות חיסכון, קרנות, מניות וכיוב'), זכויות סוציאליות במקום העבודה כמו קרן פנסיה, קרן השתלמות, מניות, אופציות וכו', עסקים וחברות, גם כאלה שרשומים על-ידי אחד מבני הזוג בלבד), חובות והלוואות, למעט כאלה ששימשו רק את בן הזוג שלקח את ההלוואה.

איזון המשאבים הוא הליך כלכלי מורכב, ולכן הוא נעשה בדרך כלל על-ידי איש מקצוע, אקטואר, כלכלן וכד'. במסגרת הסדר איזון משאבים לא נכללים נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין, או כאלה שהתקבלו בירושה או מתנה לאחד מבני הזוג במהלך הנישואין. גם קצבת ביטוח לאומי או גמלה בגין מוות ונכות לא נכללים. כלומר, אם למשל לפני הנישואין הייתה בבעלות האישה דירה ואותה דירה שימשה את הזוג בחייהם המשותפים, היא לא תיכלל בחלוקת הרכוש לפי הסדר איזון משאבים.

נדגיש עם זאת, שבני הזוג יכולים להסכים ביניהם על הסדר אחר, או שאם יש ביניהם הסכם יחסי ממון, ואז הם לא מחויבים לבצע הסדר איזון משאבים.

מי מקבל את הדירה?

אם בני הזוג מסכימים ביניהם למכור את הדירה ולחלק ביניהם את הכסף, ברוב המקרים יאשר זאת בית המשפט.

במקרים בהם קיבל אחד מבני הזוג משמורת על הילדים, יכול בית הדין לדרוש להמשיך להחזיק בדירה במשותף לטובת הילדים עד שיימצא פתרון חלופי להורה המשמורן והילדים. קיימים מקרים בהם הרכוש העיקרי של בני הזוג הוא הדירה המשותפת. יש מקרים בהם בית המשפט מורה על מכירת הדירה והעברת חלק מהכסף לנאמן לטובת גידול הילדים.

יש מי שמוכר את חלקו בדירה לבן הזוג השני, וכך מוותר על זכותו בה. עדיף לעשות זאת בטרם נחתם הסכם הגירושין וכך לחסוך מס רכישה, שכן מכירת דירה לבן זוג פטורה ממס זה. עם זאת, לא תמיד מוכנים בתי הדין למכירת הדירה לפני הגט.

גם אם הדירה נרכשה על ידי אחד מבני הזוג, טרם הנישואין, אבל שני בני הזוג השקיעו בה במהלך השנים, מימנו ביחד את החזקתה ואולי גם שילמו משכנתא ביחד, יכיר בית הדין בשני בני הזוג כשותפים בדירה.

אגב, בית הדין הרבני נוטה להשאיר את האישה בבית המשותף במה שקרוי "צו מדור ספציפי", שניתן בדרך כלל כחלק מתביעה לשלום בית, וכך ימצא עצמו הבעל במשך זמן רב משלם מזונות ללא אפשרות למכור את הדירה.

מה קורה אם דירת המגורים משועבדת לבנק, למשל, בגין משכנתא? מתחלקים ביתרה לאחר החזר החוב לבנק.

ואם הדירה משועבדת לנושה בגין חוב של אחד מבני הזוג? אם הזכויות על הדירה הועברו לבעלות בן הזוג, הנושים לא יוכלו לעקל אותה.

מי מקבל את נקודות הזיכוי ממס בגין הילדים?

ההורה שמקבל משמורת ומגדל את ילדיו זכאי לנקודת זיכוי נוספת מעבר למה שקיבל עד כה.

אם ההורה השני משתתף בכלכלת הילדים, הוא גם זכאי לנקודת זיכוי או חלק ממנה בהתאם לחלקו בכלכלת הילדים.

מה קורה עם עסק משפחתי?

אם אין הסכם ממון בין בני הזוג, או שהוא אינו מתייחס לעסק שהוקם לאחר ההסכם, החלוקה של העסק תיעשה בהתאם לחוק יחסי ממון. לשם כך יש לבצע הערכת שווי של העסק, שבה נכללים הנדל"ן, מלאי, מכונות וכד', לעומת חובות קיימים של העסק, והערכת שווי עתידית.

יש אפשרות להשאיר את העסק כשאחד מבני הזוג יקבל מניות בו ואפילו להמשיך את השותפות העסקית. זה יכול ליצור מצב בעייתי אם בני הזוג ממש מסוכסכים ביניהם.

איך מחלקים זכויות פנסיוניות שכל אחד צובר לחוד?

נכסי הפנסיה זמינים לבעליהם רק במועד פרישתם מהעבודה, לרוב בגילאי 65 ומעלה. ישנם מקרים בהם רק לאחד מבני הזוג יש חיסכון פנסיוני ולשני אין. איך מאזנים את המשאבים במקרה כזה?

ברוב המקרים פוסקים בתי המשפט שיש לאזן את הזכויות הפנסיוניות רק במועד הפרישה ולא במועד הגירושין. מצב זה יוצר בעיות, מעבר להמתנה אפילו של עשרות שנים לפדיון, כמו לדוגמה שבן הזוג מושך כספים מקרן הפנסיה שלו ללא ידיעת בת זוגו.

ישנם בתי משפט המורים על היוון כספי הפנסיה במועד הגירושין, באמצעות חישוב אקטוארי,  וחלוקתה במסגרת הסדר המשאבים. גם זה מצב בעייתי, כשאז בן הזוג בעל קרן הפנסיה מאבד את זכותו לגמלה בעת פרישתו מהעבודה, או שהוא יכול להשאיר את הקרן פעילה ולשלם לבן/בת הזוג את חלקו באמצעות כספים אחרים, ולא תמיד יש לו היכולת לכך.

מזונות

בגלל ההשקפה הנגזרת מההלכה היהודית, שבה הבעל מחויב לפרנס את אשתו ומשפחתו, וגם משום שברוב המקרים המשמורת על הילדים מועברת לאישה, הרי שבעת גירושין אמור הבעל לתמוך במשפחתו באמצעות "דמי מזונות". גם בתי הדין האזרחיים נוהגים לפי השקפה זו. בנושא הזה אין חלוקה שוויונית ונדירים המקרים שבהם האישה משלמת דמי מזונות לגרוש שלה, וגם בהם נעסוק.

יש שני סוגים עיקריים של מזונות – מזונות אישה ומזונות ילדים.

דמי מזונות אישה משולמים לה כל עוד בני הזוג נשואים אך חיים בנפרד, וזאת משום שהליך הגירושין יכול לקחת זמן רב. כל עוד אין גט ובני הזוג נחשבים נשואים, הבעל עדיין חייב למלא את חובתו לפרנס את אשתו. החובה פוקעת ביום הגט, אלא אם הבעל הסכים לשלם גם לאחר מכן, או שהוא נתבע על ידי בת זוגו בבית המשפט לשלם לה מזונות (או פיצוי גדול חד-פעמי), והפסיד בתביעה. יש מקרים חריגים בהם האישה אינה זכאית למזונות כמו אישה מורדת (שאינה מסכימה לקיים יחסי מין עם בעלה, אלא אם יש לכך "טעם סביר" – הבעל בגד, יש לו ריח גוף רע. כן, זה גם עובד), אישה שעזבה את הבית ללא הצדקה, בגדה עם גבר אחר, מסרבת להליך שלום בית וכד'.

דמי מזונות אישה נקבעים לפי רמת החיים לה הורגלה האישה בזמן הנישואין – לא רק אוכל וקורת גג, אלא גם ביגוד והנעלה, אחזקת רכב, קוסמטיקה, צרכי בילוי ותרבות, צרכים רפואיים ועוד. הבעל לא יכול לדרוש שהאישה תחיה ברמת חיים נמוכה יותר. כלומר, אישה הנפרדת מבעלה המיליונר צפויה לקבל עשרות ומאות אלפי שקלים בחודש, לעומת אישה ממשפחה ממוצעת שתקבל כנראה רק כמה אלפי שקלים לחודש. האישה צריכה להוכיח את רמת החיים לה הורגלה במשך הנישואין, מה שמהווה משימה לא פשוטה במקרים בהם קיימים פערים גדולים בין הכסף עליו מצהיר הבעל לרשות המסים לבין הכסף שהכניס למשפחה בפועל… אגב, בית הדין האזרחי מהיר יותר בפסיקת מזונות אישה מאשר בית דין רבני.

יש להדגיש: אישה שיש לה הכנסה מעבודה, קצבה, דמי שכירות מנכס או כל הכנסה אחרת – מפחיתים את סך הכנסתה מסכום המזונות.

אם בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים, כל הנ"ל אינו תקף כלל בבית הדין הרבני, ואילו בבתי הדין האזרחיים בוחנים במקרה זה את גובה המזונות על פי עקרונות משפט וחוזים עדכניים.

מה קורה אם האישה מרוויחה יותר מבעלה?

בעיקרון, על פי המשפט העברי הגבר חייב בכלכלת אשתו והיא אינה חייבת לעבוד. ואולם, בתי הדין האזרחיים כן פוטרים לא פעם בעלים ממזונות אישה, כשהם מוכיחים שהם מרוויחים הרבה פחות ממנה, כולל אם מדובר בהכנסות שלא מעבודה, כמו גמלת פנסיה ועוד.

בתחום המזונות יש פתח להונאה מצד הבעל, משום שתלוש משכורת שלו או דו"ח שומה (אם הוא עצמאי), שיראו הכנסה נמוכה, יכולים לחייב אותו בתשלום דמי מזונות נמוכים יותר לעומת יכולתו הכלכלית האמתית. לא פעם מפסיקים גברים הנמצאים בהליך גירושין לעבוד, או מסבים את תלוש המשכורת על שם אחר, או מסתירים הכנסות "שחורות". לא פעם מפעילות נשים חוקרים פרטיים כדי להוכיח שיכולתו הכלכלית של הבעל אינה כפי שהוא מצהיר.

וזה פועל גם הפוך, אישה שעבדה והשתכרה טרם הגשת התביעה למזונות, והפסיקה לאחר מכן, בית הדין יכול להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות שלה, ולא לאשר לה מזונות, או לאשר מזונות מופחתים.

מה קורה אם הבעל מסרב לשלם מזונות?

האישה יכולה לפעול בשתי דרכים – 1. לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל דרכו דמי מזונות שנפסקו לה על ידי בית הדין. הביטוח הלאומי משווה את סכום המזונות שנקבע לבין הסכום לו זכאים הילדים לפי תקנות המוסד, ומשלם את הסכום הנמוך יותר. במקביל פותח הביטוח הלאומי בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב. עם זאת, במידה ומשכורתה של האישה גבוהה מן המשכורת הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי מזונות, או במידה והיא ממשיכה להתגורר עם הגרוש תחת אותה קורת גג, היא לא תהיה זכאית לקבל מזונותיה מהביטוח הלאומי.

2. לפנות ישירות להוצאה לפועל, שתפתח בהליכים נגד הבעל הסרבן. הלשכה להוצאה לפועל יכולה לעקל את נכסיו של החייב, לרבות משכורתו וגם יכולה להוציא נגדו צווי עיכוב יציאה ואף צווי מאסר.

בעל שמשלם מזונות, רצוי שישמור תיעוד של העברת הכספים לאישה, או כל גורם אחר הקשור אליה בנושא המזונות – בעלי הדירה שלה, למשל.

מזונות ילדים

אלה משולמים עבור הילד עד גיל 18, או עד תום שירותו הצבאי, וזאת בלי להתחשב בדרך כלל במצבו הכלכלי של האב. על פי הדין העברי, חובת האב במזונות ילדיו תוסיף ותתקיים גם אם הוא עני מרוד, גם אם הוא נכה ב- 100% ואפילו אם הילד הינו תולדה של “גניבת זרע” מכוונת. על האם אין כל חובה לדאוג לכלכלת ילדיה. זו הסיבה שבגללה מתאגדים אבות גרושים בבקשה להיאבק בחוסר הצדק הקיים כיום בישראל, כי גבר ששכרו ממוצע ומתגרש נדון לחיי עוני, כשהוא משלם על הוצאות הילדים גם בבית האישה וגם כשהם אצלו (לעיתים המשמורת היא בחלוקה שווה בין ההורים).

איך מחשבים את דמי המזונות לילדים? יש שתי שכבות למזונות ילדים – 1. מזונות הכרחיים לקיומו של הילד כמו מזון, ביגוד, חינוך, דמי טיפול (בגין הוצאות הנגרמות לאם על הטיפול בילדים אם בעצמה, הוריה או מטפלת), מגורים, צרכים רפואיים ועוד. אלה הם דמי מזונות חובה

2. מזונות "מדין צדקה" – הוצאות נלוות הכרוכות בגידול ילדים -חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים ועוד, ישולמו בהתחשב ביכולותיו הכלכליות של האב, וניתן אף לחייב את האם בהשתתפות בהם החל מגיל 15 של הילד.

חלוקה לפי גיל הילדים

דמי המזונות לילדים מחולקים באופן שונה בהתאם לגיל הילדים.

עד גיל  6 מחויב האב באופן גורף בפרנסת ילדיו.

בין גיל 6 ל-15 – האב חייב במזונות הכרחיים, ללא קשר ליכולותיו ולמצבו הכלכלי. לגבין מזונות מדין צדקה, הוא יחויב גם כן, במלואם או באופן חלקי, בהתאם ליכולת האם להשתתף בהוצאות אלו.

אין נוסחה בחוק לסכום המזונות, ואולם בתי המשפט משתמשים בנוסחה בלתי רשמית לפיה סכום המינימום למזונות לילד אחד (מזונות הכרחיים) הוא כ-1,400 שקל. ככל שמספר הילדים עולה, הסכום לכל ילד יורד, כי ההוצאות על מגורים למשל לא עולות כשיש ילד נוסף. סכום המזונות צמוד למדד ומשולם עד שמלאו לילד 18. בעת השירות הצבאי, מקובל שסכום המזונות יורד לשליש, ויכול להיות אף מבוטל.

על פי החוק, גם אם האב הוא בעל המשמורת על הילדים, הרי שעד גיל 15 הוא זה שחייב לכלכלם, והאם פטורה.

אז כמה מזונות ישלם האב?

הפורטל "גירושין" מציג מחשבון מזונות, ולהלן מספר דוגמאות:

שכר האב נטו 10,000 שקל

שכר האם נטו 4,000 שקל

מספר הילדים 2

שכר דירה 0

משכנתא 3,000 שקל

הוצאות גן/מעון/צהרון 1,000 שקל

הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 500 שקל

סכום המזונות הצפוי = 5,000 שקל

האב מרוויח נטו 6,000 שקל

השתכרות האם נטו 4,000 שקל

מספר הילדים 2

שכר דירה 2,500 שקל

משכנתא 0

הוצאות גן/מעון/צהרון 1,000 שקל

הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 400 שקל

סכום המזונות הצפוי 3,500 שקל

השתכרות האב נטו 8,000 שקל

השתכרות האם נטו 8,000 שקל

מספר הילדים 3

שכר דירה 0

משכנתא 2,000 שקל

הוצאות גן/מעון/צהרון 500 שקל

הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 400 שקל

סכום המזונות הצפוי 4,500 שקל

השתכרות האב נטו 3,500 שקל

השתכרות האם נטו 2,000 שקל

מספר הילדים 2

שכר דירה 2,000 שקל

משכנתא 0

הוצאות גן/מעון/צהרון 300 שקל

הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 150 שקל

סכום המזונות הצפוי 2,800 שקל

השתכרות האב נטו 16,000 שקל

השתכרות האם נטו 7,000 שקל

מספר הילדים 4

שכר דירה 0

משכנתא 4,000 שקל

הוצאות גן/מעון/צהרון 600 שקל

הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 1,000 שזקל

סכום המזונות הצפוי 8,000 שקל

אגב, סכום המזונות שנקבע אינו סופי ותמיד ניתן לשנות אותו באמצעות פנייה לבית המשפט. גם קטין יכול לתבוע באמצעות אמו את זכותו למזונות בסכום גבוה יותר גם אם אמו הסכימה לסכום אחר בעבר. זאת משום שמזונות הילדים הם זכות הילדים ולא זכות אמם. לפעמים גם נוצר שינוי נסיבות מהותי כמו התעשרות פתאומית של אחד מהצדדים, פיטורים של האב מעבודתו וכד', שמאפשרים לדון מחדש בגובה המזונות, אלא אם האב משלם את סכום המזונות המינימלי.

ולבסוף – בשורות לאבות הגרושים

יש לציין, כי בשנים האחרונות, עם השאיפה להקטין את האפליה המגדרית בתחום הגירושין, נוטים בתי המשפט יותר להתחשב בהכנסה הפנויה של כל אחד מההורים ובזמני השהות שלהם עם הילדים.

כמו כן, בתחילת 2017 הבטיחה שרת המשפטים דאז איילת שקד להגיש הצעת חוק ממשלתית בנושא המזונות, שתתבסס על מסקנות ועדת שיפמן, שמונתה ב-2005 על ידי שר הפנים דאז חיים רמון ושהגישה את המלצותיה ב-2012. מסקנות הוועדה קבעו כי ההסתמכות על הדין הדתי, שמטיל את תשלום המזונות באופן בלעדי על האב, כנהוג כיום אצל יהודים – תבוטל. עוד קבעה הוועדה כי זהות ההורה שישלם מזונות, וגובה התשלום – ייקבעו לפי רמת ההכנסה של כל הורה ולפי מידת ההשקעה שלו בטיפול בילד.

מזונות – כל מה שצריך לדעת