גו'ון קיינס (1883-1946) הוא מהכלכלנים הידועים והחשובים בתורת הכלכלה.

קיינס ידוע בעיקר  בשל תרומתו להבנת היתרונות שמתלווים להתערבות ממשלתית במשק בתקופות שפל ואבטלה. על-פי גישתו, התערבות ממשלתית, במינון נכון, אמורה להוציא את המשק מהמשברים שאליהם נקלע – קיינס פעל בתקופת המשבר הכלכלי גדול שפרץ ב-1929. ההתערבות אמורה להגדיל את רמת הביקושים, וכפועל יוצא לצמצם את האבטלה עד כדי תעסוקה מלאה.

משנתו זכתה לשם התיאוריה או הכלכלה הקיינסיאנית והתפרסמה בספר  "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" ב-1936.

עד קיינס טענו רוב מובילי הכלכלה כי כדי להבטיח צמיחה יש לדאוג להתערבות ממשלתית מינימלית בשוק, מה שידוע כעקרון היד הנעלמה של אדם סמית.

מעניין לציין כי קיינס חזה את מלחמת העולם השנייה שנים לפני פריצתה. הוא התריע על כך שתנאי הכניעה שנכפו על גרמניה בחוזה ורסאי יתרמו ליצירת משבר כלכלי חמור במדינה זו, מה שיוביל לדעתו למלחמה נוספת באירופה.  מעורבותו בניסוח הסכם ברטון וודס לאחר מלחמת העולם השנייה הניחה את התשתית להקמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.

קיינס היה הראשון שטען כי  למקרו-כלכלה חוקיות שונה מלמיקרו-כלכלה. הדוגמה שנתן היא של בן  משפחה, שבה קנייה של בן משפחה אחד אינה משפיעה על הכנסה של אדם אחד. להבדיל, ההשפעה הרבה של הגורמים השונים במשק אחד זה על זה יוצרים פונקציה שונה, מכיוון שכשהמגזר הפרטי (משפחות שצורכות) מחליט להקטין את כמות הקניות נחלש המגזר העסקי ובאופן ישיר יורדת כמות ההכנסות של המגזר הפרטי. קיינס טוען ששיעור החיסכון עולה עם עליית ההכנסה. כך הכספים הנשמרים בחיסכון מקטינים את כוח הקנייה, ויש פיגור יחסי בביקוש לסחורות ולשירותים.  למרות הפיגור היחסי במספרים מוחלטים הביקוש נמצא בעלייה, אך עודפי הייצור גוברים על הביקוש. במקרה זה כשיש עודף היצע נוצרת אבטלה כי יש פחות צורך בגורמי הייצור.
קיינס הבין שבעקבות השפל הכלכלי הגדול, החסכונות של המעמד הבינוני ואולי גם של מעמד פועלים נמוך יותר פשוט נגמרו. אין עבודה, אין פרנסה, החסכונות נאכלים, ונוצר מצב של שיווי משקל תקוע למטה. יש ציוד ששוכב במפעלים, יש מיליוני עובדים שרוצים לעבוד, אבל אין מה שיניע את הגלגל ויגרום לבעלי ההון להשקיע ולעבוד.נוצרת דינמיקה הרסנית: מפטרים אותך – אז אתה לא עובד, אם אתה לא עובד – אז אתה משתמש בחסכונות שלך, אתה משתמש בחסכונות שלך לצריכה. כשחוסכים פחות וצורכים פחות, פחות כסף מגיע לבעלי העסקים ולכן אין להם אינטרס או יכולת להתפתח או אפילו לשרוד ולהחזיק מפעלים שיתנו עבודה. אז הם מפטרים אותך – וכך חוזר חלילה.לטענתו, הדרך היחידה לצאת ממצבי משבר, בהם שיווי המשקל בין ההיצע לביקוש אינו מצב של תעסוקה מלאה, היא מעורבות ממשלתית.

לפי קיינס כדי לצאת ממצב זה הממשלה צריכה ליצור גירעון ולהשקיע בתעסוקה ובתשתיות. השערות קיינס מופיעות בעקומת פיליפס שלפיה יש יחס הפוך בין אינפלציה לאבטלה. עם זאת, בימים של גאות קרא קיינס ליצור עודף תקציבי. כיום לאחר משברים מאוחרים יותר, בשנות השבעים ולאחריהן, המשנה של קיינס מיושמת פחות.

 הבעיה העיקרית שליוותה את תורתו של קיינס הייתה השאלה על מידת המעורבות הממשלתית הרצויה. פיקוח ממשלתי עמוק ומהודק עשוי היה להוביל לכלכלה של 'קפיטליזם ממלכתי', לפיכך היו שראו בתורתו של קיינס תורה של 'סוציאליזם זוחל'.

בתקופה המודרנית קמו ערעורים על התיאוריה שמוצאים ביטוי בכלכלת צד ההיצע ובמעבר מניתוח שיווי משקל (או חוסר שיווי משקל) בטווח הקצר לניתוח שיווי משקל לאורך זמן, ניתוח המציין את תורת הצמיחה המקובלת היום. כמו כן כוללת הביקורת את הטענה שאין התורה מסבירה כהלכה תופעות שונות של הכלכלה כיום: קיום משולב של אבטלה ואינפלציה בכלכלות המערב (סטגפלציה) וכן היא צריכה להביא בחשבון את השוני בין כלכלות שונות ואת המצב בפועל של ההוצאה הממשלתית וגובה החוב הממשלתי.

"אם אתה חייב לבנק מאה לירות יש לך בעיה, אבל אם אתה חייב לו מיליון, לבנק יש בעיה."

"על ידי תהליך מתמשך של אינפלציה, ממשלה יכולה להפקיע, בחשאי ובאין רואה, חלק חשוב מהעושר של אזרחיהן."

"קפיטליזם היא האמונה המדהימה שהאנשים הרשעים ביותר יעשו את הדברים הרעים ביותר לטובתה הגדולה של כולנו."

מהי עקומה בכלכלה ואילו סוגים יש

מהי מדיניות פיסקאלית