בנק ישראל רוכש ורוכש ורוכש דולרים. הוא עושה את זה כדי להחזיק את הדולר (למרות שבתקופה האחרונה בלי קשר לרכישות הדולר מטפס ביחס לשקל); זה התחיל עם הנגיד הקודם פרופ סטנלי פישר ונמשך עם הנגידה הנוכחית – דר קרנית פלוג.

אלא שבינתיים הקופה התנפחה למעל 90 מיליארד דולר – סכום עתק שחלקו מושקע , שימו לב בנכסים – ניירות ערך, תעודות סל, אגרות חוב של חברות אמריקאיות וזרות – למה בנק ישראל מהמר על הכסף שלנו, ובמה הוא משקיע? בינתיים, אין לנו תשובות, ולביקורת שלנו הצטרף  גורם מפתיע פרופסור  אבי שמחון, שמכהן כראש המועצה הלאומית לכלכלה.

שמחון, כך נכתב בגלובס (ראו כאן את המאמר המלא) תקף בחריפות את רכישות הדולרים של בנק ישראל. הרכישות האלו לדבריו מזיקות למשק ולצרכן הישראלי. שמחון אמר  כי עצירת רכישות המט"ח תביא לזינוק בשער השקל ולפיטוריהם של 20 אלף עובדים בתעשיית היצוא, אך לדבריו העובדים ייקלטו במהירות בענפי המסחר והשירותים שפעילותם הכלכלית תורמת תרומה גדולה יותר להכנסות המדינה ממסים. לטענת שמחון, התהליך כולו יאפשר בסופו של דבר למדינה להוריד מסים.

שמחון טען שהרכישות ויתרת המט"ח מסוכנת ומופרזת ביחס לגודלה של הכלכלה הישראלית. הסכום הזה, אמר שמחון, אינו תורם כמעט דבר לכלכלה, וניהול הכספים האלו כרוך בעלויות וסיכונים ושהתשואה שהם מניבים אפסית.

בבנק ישראל תקפו את שמחון – "הטענה כי הפיחות הוא למעשה רע לצמיחה היא טענה יוצאת דופן. התפיסה הכלכלית שהציג שמחון מתעלמת בראש ובראשונה מהעובדה שכמשק קטן ופתוח, המשק הישראלי לא יוכל למצות את יתרונותיו היחסיים בהתבססות על ענפים מקומיים שלא יכולים לייצר ולפתח תוך יתרונות לגודל". להרחבה בגלובס.

לכתבות קשורות:

הצביעות של בנק ישראל

 השקרים של פישר