ד"ר קרנית פלוג נגידת בנק ישראל מפתיעה ומורידה את הריבית לשפל של 0.25%.  בריבית כזו שנועדה לחמם את השוק ולהגביר את הביקושים, קשה לראות את מחירי הדירות יורדים – הרוכשים הפוטנציאלים שחלק גדול מהם יושב על הגדר בגלל תוכנית המע"מ אפס,  יראו עוד מעט ריבית משכנתא עוד יותר נמוכה (וגם כך היא נמוכה מאוד) ויתפתו לרכוש דירה. זאת ועוד – רבים מחכים עכשיו לראות אם תוכנית מע"מ אפס תיושם או לא, ברגע שתהיה החלטה לגבי התוכנית, השוק צפוי להיות מוצף בביקושים שבמקביל לרידית נמוכה יכולים לגרום לעליית מחירים – התוצאה ההפוכה מזו שמבקש שר האוצר , יאיר לפיד, להשיג.  על כל פנים, במקביל לפרסום הריבית, מסבירים בבנק ישראל את מצב המשק ואת השיקולים להוריד ריבית –

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-0.1%, מעט למטה מתחזיות החזאים, שצפו בממוצע עלייה של 0.2%. עליות משמעותיות נרשמו בסעיף הפירות והירקות, בסעיף הדיור, ובסעיף התחבורה והתקשורת; ירידות משמעותיות נרשמו בסעיף ההלבשה וההנעלה ובסעיף הריהוט. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-0.3%, לעומת 0.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.3%; בקצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי סחירים נרשמה ירידה נוספת, והם עלו ב-1.1% בלבד.
תחזיות האינפלציה והריבית: החודש נמשכה הירידה בציפיות לאינפלציה, מכל המקורות ולכל הטווחים. תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים – כמו גם הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה משוק ההון (מנוכה עונתיות) – ירדו לרמה של 1.1%, בשעה שהציפיות לשנתיים ירדו ל-1.3%. (בתקופה האחרונה קיים קושי לחשב את הציפיות לשנה מאחר שאין סדרות אג"ח צמודות למדד לטווח זה). הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו לרמה של 0.8%, מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. בהמשך לירידה המתמשכת הנראית מאז פרסום מדד אפריל בציפיות לטווחים הבינוניים נרשמה ירידה של כ-0.2 נק' אחוז, לרמה של כ-1.7%,; בציפיות לטווחים הארוכים נרשמה ירידה של כ-0.1 נק' אחוז, לרמה של 2%. על פי מרבית החזאים, כמו גם על פי המידע העולה מעקומי המק"מ והתלבור, לא צפויה הפחתה בריבית בנק ישראל בשלושת החודשים הקרובים.
הפעילות הריאלית: הנתונים שנוספו החודש על הפעילות הריאלית מצביעים על התמתנות בגידול הפעילות עוד לפני מבצע "צוק איתן". אינדיקטורים ראשונים ליולי מצביעים על התמתנות נוספת בעקבות המבצע; חלקה, בעיקר זה הנוגע לתיירות, עשוי להימשך זמן רב יחסית, ואילו ההתמתנות הקשורה בצריכה הפרטית צפויה להיות בעלת אופי זמני וייתכן שהצריכה תפצה על התמתנות זו בהמשך. על פי האומדן הראשון של החשבונאות הלאומית לרבעון השני, צמיחת התוצר האטה– ל-1.7% בלבד (נתוני החשבונאות הלאומית במונחים שנתיים, מנוכי עונתיות) – בעוד שצמיחת התוצר העסקי עלתה ל-2.3%. הירידה בצמיחה נובעת בעיקר מהתכווצות של 10.1% ביצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק), בהובלת יצוא הסחורות, ומהתכווצות בהשקעה (1.6%, ללא או"מ), בעיקר בדיור. הצריכה הפרטית צמחה בשיעור נאה של 3.1%. המדד המשולב למצב המשק נותר ביולי ללא שינוי, לאחר שבחודשים הקודמים הוא צמח במתינות, והרעה זו משקפת בחלקה את השפעת המצב הביטחוני. יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) עלה ביולי ב-1.1%, ורמתו דומה לממוצע החודשי של הרבעון השני. יבוא הסחורות (ללא יהלומים, או"מ וחומרי אנרגיה) ירד ביולי ב-1.8%. בשבוע הראשון של יולי גדל מספרן של כניסות התיירים במידה נאה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אולם עם תחילת הלחימה חלה תפנית חדה, וכניסות התיירים ביולי היו בסך הכול נמוכות ב-26% יחסית ליולי אשתקד. אינדיקטורים שונים לגבי המסחר הקמעונאי מצביעים ברובם על ירידה בהיקף המסחר בעת הלחימה, וזו משקפת בעיקרה דחייה של רכישות שעשויות להתבצע לאחר מכן. כפי שקרה באירועים ביטחוניים קודמים, מדדי אמון הצרכנים לא הושפעו ככל הנראה מהמצב הביטחוני: המדדים של גלובס ושל בנק הפועלים עלו ביולי, ובמדד של הלמ"ס נמשכה ירידה, אך זו החלה עוד בחודשים הקודמים. מדד מנהלי הרכש לחודש יולי ירד לרמה של 46.8 נקודות, וזה חודשיים הוא מצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על כך שפעילות המגזר העסקי ירדה ביולי; במדד האקלים הנגזר ממנו נרשמה ירידה, והוא מבטא קצב צמיחה חודשי של 0.22%.
שוק העבודה: הנתונים שהתווספו החודש ממשיכים להצביע על בלימת ההתרחבות בשוק העבודה. הנתונים של סקר כוח האדם לרבעון השני מראים כי שיעור האבטלה בקרב גילי העבודה העיקריים (25—64) עלה ב-0.2 נק' אחוז, ל-5.3%, תוך ירידה של 0.3 נק' אחוז בשיעור התעסוקה. שיעור האבטלה הכללי עלה בשיעור דומה, ל-6%, ללא שינוי בשיעור התעסוקה הכללי. במקביל נרשמה ירידה בממוצע שעות העבודה השבועיות למועסק, מ-36.1 ל-35.5 שעות, בין השאר כתוצאה מהתרחבות בתעסוקה החלקית על חשבון התעסוקה המלאה. במספר משרות השכיר נרשמה בחודשים מארס-מאי ירידה של 0.14% ביחס לשלושת החודשים הקודמים (דצמבר-פברואר, נתונים מנוכי עונתיות). השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במארס-מאי ב-0.8% וב-0.7%, בהתאמה, יחסית לשלושת החודשים הקודמים (דצמבר-פברואר, נתונים מנוכי עונתיות). תקבולי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, ממשיכים להצביע על התרחבות התעסוקה, וביוני-יולי הם היו גבוהים (נומינלית) ב-4.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם מתחילת השנה בכ-4.7 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-2.6 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, מפני שרמת ההוצאות נמוכה מהתוואי העונתי התואם הוצאה של מלוא התקציב: ההוצאות המקומיות (ללא אשראי) בינואר-יולי היו נמוכות בכ-5.2 מיליארדי ש"ח מהתוואי, על אף חריגה של 0.6 מיליארד ש"ח ביחס לתוואי ההוצאות ביולי, כתוצאה מהקדמת תשלומים לספקים בדרום ותוספת לתקציב הביטחון. ההכנסות ממסים ביולי היו נמוכות בכ-1.4 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית ההכנסות, וכ-0.4 מיליארד מתוכם נובעים מדחיית המועד של תשלומי המסים לעסקים בדרום. נרשמה ירידה במסים העקיפים, וגביית המע"מ ברוטו ירדה ריאלית בכ-0.6% יחסית ליולי אשתקד (בניכוי שינויי חקיקה ודחיית הגבייה עקב הלחימה). הממשלה עדיין לא החליטה מה יהיה היקף התוספת לתקציב הביטחון בגין עלויות המבצע וכיצד זו תיפרס על פני השנים הקרובות.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-27/7/14, ועד ל-22/8/14, נחלש השקל מול הדולר ב-2.7%, מול האירו ב-1.4%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא נחלש ב-1.7%. מתחילת השנה התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי ב-0.4%.
שוקי ההון והכספים: גם החודש לא הייתה למצב הביטחוני השפעה ניכרת על השווקים הפיננסים. מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-27/7/14, ועד ל-21/8/14, ירד מדד ת"א 25 ב-1.2%, כשהמגמה בשוקי המניות בעולם הייתה מעורבת. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה החודש ירידת תשואות: העקום השקלי ירד בשיעור שמגיע עד 20 נ.ב. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה בכ-8 נ.ב, לרמה של 2.72%. מרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם לכ-24 נ.ב, רמה נמוכה בהשוואה לשנים האחרונות. לאורך עקום המק"מ נרשמה ירידת תשואות, והתשואה לשנה עומדת על 0.45%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, ברמה של 89 נ.ב, וזאת למרות מבצע "צוק איתן".
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-19.0%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.2%.
שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה ביוני בכ-8 מיליארדי ש"ח (1.0%), לרמה של 777 מיליארד ש"ח, כתוצאה מירידה ביתרת האשראי הבנקאי ואג"ח החברות. ביולי הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-2.7 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 3.9 מיליארדי ש"ח מתחילת השנה. הצבירה בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרני, שנעשתה שלילית לאחר פרסום הודעת הריבית ליולי, לא התחדשה באוגוסט, ונראה שהפחתת הריבית באוגוסט הביאה בעיקר להסטה של כספים מקרנות כספיות לקרנות אג"ח מדינה. המרווחים בשוק האג"ח ירדו קלות לאחר עלייה בחודשיים הקודמים, ורמתם עדיין נמוכה. יתרת החוב של משקי הבית גדלה ביוני בכ-2.3 מיליארדי ש"ח (0.6%), לרמה של 419 מיליארדים; החלק שמהווה החוב לדיור ביתרה זו גדל ב-1.6%. בחודש יולי הסתכמו הנטילות של משכנתאות חדשות ברמה גבוהה – של כ-5 מיליארדי ש"ח – תוך שחלק ניכר ממדדי הסיכון הוסיפו לרדת לרמות נמוכות, לאחר שגם בחודשים הקודמים הם ירדו. הריבית על משכנתאות חדשות עלתה ביולי בשיעורים מתונים במסלולים הצמודים (0.02—0.04 נק' האחוז), ובמסלולים הלא-צמודים היא ירדה במתינות (0.05—0.09 נק' האחוז).
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה ביולי ב-0.9%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה סעיף זה ב-2.2%, בדומה לשיעור הגידול השנתי שנרשם בחודשיים הקודמים. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה במאי-יוני ירידה של 0.2%, לראשונה זה 8 חודשים. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלו המחירים ב-7.7%, לעומת 9% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי. במספר הדירות החדשות שנותרו למכירה נרשמה בחודש יוני ירידה של 2.4% בהשוואה לחודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). דחייה של מכרזי רמ"י בעקבות מבצע "צוק איתן", הסגר שמנע כניסת עובדים פלסטינים, השבתת אתרי בנייה בדרום ובשפלה עקב הלחימה, וחוסר הוודאות בנוגע להחלתו של מע"מ אפס על דירות חדשות – כל אלה עשויים להשפיע לרעה על הגידול בהיצע הדירות. ברבעון השני ירד מספר העסקאות בדיור ב-13%, והגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז השפל של 2011.
המשק העולמי: תמונת המצב העולה החודש מהנתונים שהתווספו על המשק העולמי ממשיכה להצביע על התאוששות מוגבלת, תוך האצה בצמיחה בארה"ב והתמתנות נוספת באירופה. המשק האמריקאי צמח ברבעון השני בשיעור של 4% (במונחים שנתיים), גבוה מהצפוי, אם כי גידול במלאים מסביר חלק גדול מהצמיחה. מדדי מנהלי הרכש מצביעים על המשך צמיחה ברבעון השלישי. במחצית השנה האחרונה עלה מספר המשרות החדשות לרמתו הגבוהה ביותר זה שמונה שנים, תוך שהשכר הממוצע ממשיך לעלות באופן מתון בלבד. תהליך ה-tapering צפוי להסתיים באוקטובר, והריבית – על פי ההערכות – עדיין אינה צפויה לעלות לפני המחצית השנייה של 2015. התוצר בגוש האירו לא צמח ברבעון השני (0%): התוצר של גרמניה ואיטליה התכווץ, והתכווצות זו קוזזה בידי צמיחה חיובית, בין השאר בספרד ובהולנד. שיעור האבטלה ירד במידה מתונה בלבד, 0.1 נק' אחוז, והוא עומד על 11.5%. המשבר באוקראינה משפיע לרעה על הסנטימנט באירופה. האינפלציה בגוש איננה מתאוששת, וב-12 החודשים שהסתיימו ביולי היא עומדת על 0.4%. ה-ECB הדגיש כי הוא מאיץ את ההכנות להפעלה אפשרית של תכנית הרחבה כמותית. מערכת הבנקאות ממשיכה להתמודד עם אתגרים משמעותיים, והחודש הודיעה ממשלת פורטוגל על תכנית חילוץ לאחד הבנקים הגדולים במדינה. ביפן הביאה העלאת המע"מ באפריל לפגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית, והתוצר ברבעון השני התכווץ ב-6.8%. גברו ההערכות שהבנק המרכזי ירחיב את תכנית התמריצים שעליה הכריז מוקדם יותר השנה. המשקים המתעוררים הציגו החודש תמונה מעורבת; מרבית המדינות נהנו מהתנודתיות הנמוכה בשווקים ומהשיפור בכלכלת ארה"ב. בסין מסתמנת האטה מסוימת ברבעון השלישי ולחצי האינפלציה נותרו נמוכים, בהודו נמשכת התאוששות יציבה, בברזיל נראות השלכות של חוסר היציבות הפוליטית על הפעילות הכלכלית, ולמשבר באוקראינה יש השלכות שליליות על המצב הכלכלי ברוסיה. מחירה של חבית נפט ירד החודש בכ-6% ומדד הסחורות ללא אנרגיה ירד ב-2.3%.