כצפוי, בנק ישראל החליט להעלות את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.35%. מדובר בהעלאת הריבית הראשונה אחרי ארבע שנים במשק הישראלי.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מפרטת בהודעת הריבית את ההתפתחויות שהובילו אותה להחלטה, ואלה הן:
- הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה לתפקד באופן נאות. שוק העבודה איתן ושב לרמות דומות מאוד לאלו ששררו ערב המשבר.
- האינפלציה בישראל עלתה בחודשים האחרונים, אך היא נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית העולם. היא מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 3.5%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו ומצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד.
- מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-0.5%, התחזק מול האירו בכ-3.8% והתחזק במונחי השער האפקטיבי ב-1.8%.
- חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5.5% ובשנת 2023 בשיעור של 4%.
- מגמת עליית מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-13%.
- המלחמה באוקראינה ועליית התחלואה בסין מעמיקים את השיבושים בשרשראות הייצור העולמיות, מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה מסוימת בקצב הפעילות הכלכלית הגלובלית.
הוועדה המוניטרית מוסיפה כי במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה.
לכן, הוועדה החליטה כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
במקביל להודעת הריבית, פרסם בנק ישראל את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה באפריל 2022 בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית.
התוצר יצמח ב-5.5% ב-2022, האינפלציה – 3.6%
על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.5% ב-2022, ובשיעור של 4.0% ב-2023 – כך שבשנה זו רמת התוצר תתפתח בדומה למגמה טרום המשבר. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3.1%; ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה לעמוד על 3.6%, גבוה מהתחזית הקודמת ב-2 נקודות אחוז, וב-2023 הוא צפוי לעמוד על 2%. על פי התחזית, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 1.5% בעוד שנה.
לדברי בנק ישראל, הערכותיו לגבי ההתפתחויות בסביבה העולמית מתבססות בעיקרן על התחזיות שמגבשים מוסדות בין-לאומיים ובתי השקעות זרים. וכך כותבים בבנק ישראל: "אנו מניחים כי הצמיחה ב-2022 במשקים המפותחים תתמתן בכ-0.9 נקודות אחוז ביחס לתחזית הקודמת, ותעמוד על 3.0%, וב-2023 היא תעמוד על 2.3% (נמוך בכ-0.2 נקודות אחוז מהתחזית הקודמת). החלק העיקרי של העדכון מוסבר על ידי ההערכות של מוסדות בינלאומיים לגבי ההשלכות של המלחמה באוקראינה והסנקציות שננקטו: פגיעה של כ-1 נקודת אחוז בצמיחת המשקים המפותחים במהלך השנה הקרובה. קצב האינפלציה במשקים המפותחים בשנים אלו יסתכם ב-5.0% ו-2.0% בשנים 2022 ו-2023 בהתאמה, מזה תרומה של כ-2 נקודת אחוז במהלך ארבעת הרבעונים הקרובים כתוצאה מהמלחמה. הריביות הממוצעות של הבנקים המרכזיים של המשקים המפותחים צפויות להיות גבוהות מאוד ביחס לרמתן בתחזית ינואר, ולעמוד בעוד שנה על 1.3% (לעומת 0.3% בתחזית הקודמת). בסוף 2022 הריבית צפויה לעמוד על 1.1% (לעומת 0.3% בתחזית קודמת) ובסוף 2023 על 1.6% (לעומת 0.6% בתחזית הקודמת). המחיר הממוצע של חבית נפט מסוג "ברנט" תנודתי מאוד בשבועות האחרונים, ועמד ברבעון הראשון של 2021 על כ-98 דולר, עליה של כ-24% ביחס לממוצע ברבעון הרביעי.
בבנק ישראל מסבירים כי הסיכונים העיקריים לתחזית מגיעים מההתפתחויות האפשריות במלחמה באוקראינה ובסנקציות, שכן אלו ישפיעו על התפתחות הצמיחה, הסחר והאינפלציה בעולם, ובהתאם על ההתפתחות במשק. המשך התנודתיות במחירי הסחורות והאנרגיה – עלול להתבטא בשינויי מחירים משמעותיים, ובהשפעה מרסנת על הפעילות וההשקעות. בנוסף, בעקבות המלחמה, ככל שגל העלייה יהיה גדול מהצפוי ייתכן שיהיו לו השפעות על הפעילות והאינפלציה במשק.
סיכון נוסף הוא חזרת התחלואה בקורונה, אשר עלולה לעכב את חזרה המשק לפעילות מלאה (בעיקר תיירות נכנסת, וצריכה שירותים מקומיים). כמו כן, התגברות של אירועים ביטחוניים יכולה להשפיע גם היא על התפתחות הצריכה והפעילות במשק. לבסוף, נציין את האי-ודאות הפוליטית בארץ שיכולה להשפיע על ההתפתחויות הכלכליות ועל המדיניות הפיסקלית בטווח התחזית.