בעקבות פרסום המדד המשולב של בנק ישראל לבחינת מצב המצב לחודש אוגוסט, שהראה ירידה מחודש יולי, הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל מיכאל בפמן יחד עם הכלכלן יניב בר מציינים כי "המדד המשולב החל לרדת בחודש פברואר, על רקע משבר הקורונה, כשבחודשים מרץ-מאי נרשמו ירידות חדות יותר. בחודש יוני, לאחר חזרת מרבית ענפי המשק לפעילות תוך ביטול מרבית ההגבלות, נרשמה עלייה מתונה במדד המשולב. אולם, כאמור, עם פרוץ גל ההדבקה השני בתחילת יולי והחזרת חלק מהגבלות ההתקהלות שהשפיעו על פעילותם של חלק מהענפים, שב המדד המשולב לרדת. לאור הסגר בו המשק מצוי, נראה כי בחודשים ספטמבר-אוקטובר המדד המשולב ימשיך לרדת, ובשיעור חד יותר. על כן ככל שהמשבר יימשך, פערי הסיכון בין הענפים השונים עלולים להתרחב. מדובר במצב שבו התפלגות הפעילות הכלכלית השתנתה באופן ניכר בהשוואה לעבר, עם דגש על סיכונים מוגברים לענפי משק מסוימים וגם למשקי בית בחתכים מסוימים, ולכן בעת הנוכחית הערכת המצב חייבת להתבסס על ניתוח פרטני של התמונה ולא ניתן להתבסס על נתונים מצרפיים בלבד."
עוד הם מציינים כי "היקף הרכישות בכרטיסי אשראי, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלה בחודש אוגוסט בכ-7.2% בהשוואה לחודש יולי, בו נרשמה ירידה בהיקף הרכישות. הקצב השנתי של היקף הרכישות בכרטיסי אשראי עלה בחדות בחודש אוגוסט לכ-14% לעומת כ-3.4% בחודש יולי. מדובר בקצב רכישות גבוה מזה של השנים האחרונות 7.5%-9%. ייתכן כי העלייה החדה בחודש אוגוסט אל מעבר למגמה של השנים האחרונות, נובעת, בין היתר, מכך שמשקי הבית בילו את חופשת הקיץ בישראל ולא בחו"ל עקב ההגבלות הנוגעות לנסיעות לחו"ל."
"בחינה של ההוצאה בכרטיסי אשראי, על-פי נתוני בנק ישראל, כמעט לכל חודש ספטמבר, מעלה כי סך הרכישות אמנם קרוב לרמה בה היה ערב משבר הקורונה, אולם הרכישות בתחום התיירות ירדו בחדות מתחילת ספטמבר." עוד הם מוסיפים כי, "יש לציין, שנרשמה ירידה חדה יחסית גם בהוצאה על מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט. במבט קדימה, הסגר הנוכחי צפוי להוסיף ולהכביד על הרכישות בתחום השירותים, וייתכן שגם בתחומים אחרים. לאור זאת, היקף הרכישות עלול לשנות מגמה בחודשים ספטמבר-אוקטובר, לכיוון של ירידה, שאף עלולה להיות חדה, התפתחות אשר צפויה לבוא לידי ביטוי בהיחלשות ואף ירידת הצריכה הפרטית ברביע האחרון של 2020."
בנושא תחזיות ה-OECD למשק הישראלי שפורסמו בימים האחרונים מציינים בפמן ובר כי "ב-OECD צופים כי שנת 2020 תסתכם בהתכווצות של 6% בתוצר המקומי, תוך התחשבות ביציאה הזהירה וההדרגתית הצפויה מתקופת הסגר הנוכחית, וב-2021 צפויה צמיחה של 2.9%. בסך הכול, מדובר בתחזית מתונה מעט יותר מזו של בנק ישראל (לפחות לגבי 2020) ודומה לזו של לאומי, כאשר תחזית הצמיחה ל-2021 תואמת לתחזית לאומי במצב המניח את הימשכות ההגבלות על הפעילות במהלך 2021. באשר לשיעור האבטלה, ה-OECD מעריכים כי רמת האבטלה ב-2020 תהיה גבוהה משמעותית מזו של 2019, והיא תרד בהדרגה רק במהלך 2021, בדומה להערכות לאומי." לסיכום יצויין כי "הידרדרות במצב הבריאותי, שתחייב תקופה נוספת של סגר, צפויה לעכב את תהליך היציאה של המשק מהמשבר. במבט כולל, נראה שמשבר הקורונה יוביל לירידה חדה בתוצר ב-2020, תוך שונות בין תחומי הפעילות השונים, בדגש על פגיעה בחלק מענפי השירותים."
לאומי: אחרי ההתאוששות ממאי – כלכלת אירופה מאבדת מומנטום