מעודכן ל-11/2022

שער הביטקוין – נסיקה מטורפת

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, או קריפטוגרפי, אשר נוצר בינואר 2009 ביפן, על ידי בחור או קבוצה שמכונה סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto). נניח לצורך העניין שמדובר בבחור, אבל הכל יכול להיות – בחור, בחורה, זוג, קבוצה, אנחנו לא באמת יודעים, וכנראה שמעטים מאוד יודעים את התשובה. נקאמוטו כתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של המטבע הדיגיטלי. למעשה, את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ארנק דיגיטלי שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. בעיקרון המערכת אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים בתשלום נגרעים מארנק המקור. שמו של הביטקוין תפס תאוצה בעיקר בגלל התנודתיות הרבה שמאפיינת אותו ושינויי השער שעבר מאז היווסדו. ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא זמני של 1,186 דולר, פי כמה עשרות מהמחיר בו הונפק לראשונה כשבשנתיים שלאחר מכן הוא צנח ל-200 דולר, ומאז חזר לעלות עד לכ-20,000 דולר בתחילת 2018 ומאז הוא עולה ויורד, כשבסוף שנת 2020 הגיע לשיא של יותר מ-40,000 דולר ליחידה ובסוף 2021 כבר נסק עד יותר מ-60,000 דולר. אלא שמאז, בגלל הטלטלות בשווקים כתוצאה מהאינפלציה והעלאות הריבית וכתוצאה מזעזועים ספציפיים בשוק הקריפטו, צנח הביטקוין יחד עם המטבעות הדיגיטליים האחרים בעשרות אחוזים ונכון לנובמבר 2022 הוא נסחר ב-16,000 דולר, שפל של שנתיים – המחיר העדכני של הביטקוין

בניגוד למטבעות לגיטימיים "רגילים" כמו הדולר האירו והליש"ט, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה (כאן, תוכלו לקרוא את המדריך על האירו, ואת המדריך על הליש"ט), הביטקוין מוגבל בכמות. יהיו בסופו של דבר בסך הכל 21 מיליון מטבעות ביטקוין בלבד והצפי הוא שעד שנת 2040 תסתיים כריית כל המטבעות. אלא שבביטקוין אין חשש שיסתיים מלאי הכסף הכללי משום שבניגוד למטבע רגיל הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית – 0.00000001, מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.

ביטקוין – המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, אבל מה זה בעצם אומר? המשמעות היא שאין למטבע קיום פיזי, אין לו צורה פיסית אין מטבעות או שטרות, אלא הוא קיים על גבי מחשבים בלבד והוא מאוחסן בארנקים שהם למעשה כתובות דיגיטליות ברחבי רשת האינטרנט. מדובר במטבע מבוזר – אין גוף שעומד מאחוריו, אין גוף ששולט בו. הוא לא כפוף למדינות או לבנקים מרכזיים, אין גוף שקובע את הכמויות ואת ההפצה. זה עניין מרכזי במטבע הווירטואלי – אין לו תלות באף ממשלה, באף מדינה, הוא לא כפוף לבנק מרכזי – הכל נוצר בעצם מרעיון של קידוד ואבטחת של היקף מטבעות, כאשר ההפצה הביקוש וההיצע נקבעים על ידי ההמונים – המחיר נקבע בעצם על ידי ההמון, כלומר רק על ידי הביקוש והאמון במטבע.

אוקיי, אז הוא דיגיטלי ומבוזר, אבל יש מטבעות "רגילים", מי צריך ביטקוין? הטענה העיקרית נגד הביטקוין היא שמדובר במטבע לא אמיתי – "זה אוויר, אין לו משמעות, אין מאחוריו בסיס אמיתי כמו שיש במטבעות אחרים". יש בזה משהו, אבל כמה הערות – זה שמדובר בכסף וירטואלי לא אומר שלא מדובר בכסף אמיתי. גם הכסף שאתם מכירים הוא ברובו וירטואלי, וגם אתם מתייחסים למטבע הפיזי ולשטרות הפיזיים כווירטואלים מהבחינה שלא ברור אם יש בהם ערך, כלומר לא בטוח שמטבע השקל באמת שווה כוח קנייה של 1 שקל, לא ברור ששטר של 100 דולר מייצג כלכלית כוח קנייה של 100 דולר. הכל זה עניין של אמון, אמון במערכת הפיננסית והכלכלית, אמון במערכת של הבנק המרכזי. אבל תחשבו לרגע – אם זה נכון, איך זה שבמדינות רבות יש אחת לתקופה פיחות או ייסוף משמעותי מאוד במטבע? מה השתנה? האם הערך הכלכלי של המטבע לא היה נכון קודם? הבסיס לערך המטבע המקומי הוא הנכסים של מדינה, אבל מול זה יש חובות, מול זה יש גם סחר עולמי, יש יתרונות יחסיים וההיפך – חסרונות, ובמקרים רבים, המטבע המקומי לא באמת שווה את מה שאנחנו חושבים. שורה תחתונה – הוא שווה את זה כי זה מה שאומרים לנו, וזה מה שכולם מאמינים בו – שוב, זה כוח ההמון.

ולכן, אגב, הדבר המרכזי שחשוב במערכות פיננסיות הוא אמון. ברגע שאין אמון, המערכות האלו קורסות. לדוגמה, ברגע שאין אמון במערכת הבנקאית ואנשים מושכים ממנה את הכסף, המערכת הבנקאית קורסת. ברגע שלא מאמינים לבנק מרכזי ומוכרים מטבע מקומי וקונים דולרים, המטבע המקומי צונח, כוח הקנייה שלו צונח.

ביטקוין – איך אפשר בלי בנק מרכזי?

מאפיין נוסף של הביטקוין הוא כאמור שמדובר במטבע יותר עצמאי שאינו תלוי במדינה ובבנק מרכזי. זה חדשני – איך בעצם אפשר לייצר מטבע בלי בנק? הרי מול המטבע יש מדינה, יש נכסים, יש הצמדה לנכס מסוים (לפחות אמורה להיות, אם כי בעשורים האחרונים זה כבר פחות רלוונטי). אלא שזה לא ממש נכון – הבנק המרכזי כבר לא מנפיק לפי מה שיש, לפי הנכסים שלו. סך המטבעות והכספים שהונפקו לא מבטא את הנכסים, זה מבטא גם חוב של הבנק המרכזי – מנפיקים כשצריך וכשהמדיניות הכלכלית מצדיקה זאת, אבל המשמעות היא שהיקף הכסף כולל בתוכו גם חוב. אם מדינה מסוימת רוצה לגייס היא פשוט מנפיקה עוד כסף, והעברת השטרות לציבור זה בעצם סוג של הנפקה. ערכו של הכסף הזה תלוי במדד המחירים לצרכן/האינפלציה – אינפלציה בעצם שוחקת את המטבע, ערכו יורד, וזה מה שקורה לרוב (על פי זמן המדד השנתי הממוצע במדינות המערביות בעולם הוא כ-2%), כלומר הכסף שלכם נשחק. זה מובנה במדיניות הכלכלית העולמית עם גיוסי החוב והנפקת השטרות, אבל זה לא קיים במטבע וירטואלי, ודווקא מבחינה זו אולי מדובר ביתרון לעומת המטבעות הרגילים.

במה שונה עוד הביטקוין ממטבעות רגילים? מעבר לכך שהביטקוין הוא מטבע וירטואלי ומבוזר שאינו כפוף לבנק מרכזי ולמדינה מסוימת, הרי שכמות הכסף ידועה – היצע הביטקוין בטווח הארוך הוא קשיח, כמות הביטקוין הכוללת שתיוצר אי פעם קבועה וידועה מראש ועומדת על 21 מיליון מטבעות (המטבע האחרון צפוי להיות מיוצר ב-2040). המצב הזה יכול להסביר את התנודות החדות בביטקוין בשנים האחרונות. הגבלת ההיצע על פי חוקי הכלכלה, עשויה לגרום למחסור בביטקוין, במיוחד כשהביקושים הולכים וגדלים. תדמיינו את המצב הבא – נניח (תיאורטי לחלוטין כמובן) שיש בארץ רק 1,000 מחשבים ניידים – כמה היה עולה מחשב נייד? לא 4,000 שקל כמו היום, גם לא 5,000 שקל. הוא היה כנראה עולה רבבות אלפי שקלים – פשוט, היה סדר גודל של 1 מיליון איש שהיו מתמודדים על 1,000 מחשבים – היצע מוגבל גורם לעליות מחירים.

הבדל נוסף בין הביטקוין והמטבעות הווירטואליים שקמו אחריו לבין מטבעות "רגילים" הוא בסליקה הכספית. המסחר בביטקוין מהיר מאוד ואפילו מיידי. במערכות הפיננסיות המסורתיות הסליקה יכולה לקחת כמה ימים במיוחד כשמדובר בהמרת מט"ח – תרגום מטבעות ממטבע למטבע.

יתרון נוסף הוא העמלות מסביב – כשאנחנו ממירים דולרים לשקלים וההיפך, אנחנו משלמים לרוב עמלה גבוהה, אבל כשממירים ביטקוין לשקלים וההיפך ההמרה אמורה להיות בעלות נמוכה. אלא שכאן יש בעיה – בינתיים מדובר עדיין בשוק בחיתולים, ולכן מספר הזירות המקומיות כאן, מספר הגופים שמחליפים את הכסף/ממירים את הכסף, הוא קטן. זה גורם לעמלות לא נמוכות במיוחד, אם כי עדיין נמוכות מהמצב במטבעות הרגילים. עם זאת, ככל שהשוק ישתכלל, העמלות על הביטקוין יירדו עוד יותר.

איך בעצם נוצר הביטקוין ואיך מייצרים ביטקוין?

נכון לשנת 2022, הערכות עדכניות הן שעשרות אלפי עסקים ברחבי העולם מקבלים את מטבע הביטקוין כתשלום עבור שירותים ומוצרים. החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל חברת שירותי התיירות Expedia מקבלת ביטקוין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה ששווה מעל 2 מיליארד דולר Newegg וכן מספר חברות תעופה מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקוין. יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים ניסיונות חקיקה לגביו. רוב הרשתות הגדולות עדיין לא מאפשרות תשלום במטבע וירטואלי, אבל זה מתקדם לשם, כאשר גם הבנקים המרכזיים בעולם טענו לאחרונה כי הם בוחנים אפשרות המרה של המטבע הווירטואלי, לרבות הגדרת השימוש בו. זה יחייב את הגופים האלו לפקח על המטבע, וזה דווקא עשוי להיות טוב לרוב המעורבים בביטקוין – החשש הגדול שקיים כיום לגביו הוא חוסר הפיקוח וחוסר הבהירות לגבי עתידו. רגולציה עשוי להסדיר את העניין ולהקטין את החשש של אנשים מלהשתמש במטבע. 

עד לאחרונה השימוש בביטקוין היה להשקעה ופחות לשימוש. אלא שבשנים האחרונות הוא החל יותר ויותר ליצור עניין בקרב ציבור המשקיעים וגם בקרב ציבור המשתמשים. יחסי הציבור להם זכה המטבע במדיה העולמית נתנו לו תנופה, כשבמקביל החלו גופים רבים לאשר שימוש במטבע. גם בישראל, למרות שזה עדיין "בקטנה", יש מסעדות ובתי קפה שאפשר לשלם בהם במטבע הווירטואלי.

השקעה בביטקוין

רוצים לרכוש ביטקוין? רוצים להשקיע בביטקוין? אז ראשית – זהירות! זה מסוכן. שנית, מסתבר שיש כמה אפשרויות –

כספומטים – יש כבר חמישה כספומטים פעילים לקבלת ביטקוין –

אגב, ב"שגרירות הביטקוין בישראל" יש גם כנסים של ביטקוין. בימי ראשון בערב מתכנסים המאמינים והמתעניינים במטבעות הווירטואליים, מעבירים מידע, משתפים הערכות, שומעים תובנות, וחוזרים הביתה עם הבנה עוד יותר עמוקה על הביטקוין. הקבוצה הזו הולכת וגדלה, ונראה שבקרוב קבוצות נוספות יצוצו.

ובחזרה להשקעה בביטקוין – אפשר לרכוש כאמור דרך כספומטים, אבל רגע לפני כן, יש לעשות כמה פעולות – להוריד אפליקציה שתשמש ארנק דיגיטלי. בארנק מאוחסנים המטבעות הווירטואליים שלכם. יש מספר אפליקציות ואתרים שמהווים פלטפורמה טובה לארנק דיגיטלי, לרבות MyCellium ו־Blockchain.

אחרי שמורידים את האפליקציה, פותחים כמובן חשבון משתמש, שהוא בעצם סוג של חשבון בנק, ובשלב הבא מקבלים מפתח ציבורי ומפתח פרטי. המפתח הציבורי הוא מעין כתובת פתוחה לשימושים מול אחרים, לדוגמה – זו תהיה הכתובת שתעבירו למי שמעביר אליכם מטבעות וירטואליים. המפתח הפרטי הוא פרטי, הוא הכתובת שקיימת רק אצל הבעלים של החשבון ודרכה ניתן להיכנס לחשבון ולבצע פעולות.

רק לאחר הורדת אפליקציה והפעלת הארנק הדיגיטלי, ניתן לרכוש ביטקוין – אפשר כאמור בכספומטים. זה נוח, זה מהיר, כשהאפשרות היחידה בשלב זה היא הפקדת מזומנים וקבלת ביטקוין לארנק הדיגיטלי. כדי לרכוש ביטקוין צריך להציג תעודה מזהה. אם יהיו לכם בעיות בתפעול, ולרוב יש, אז הצוות יעזור לכם – להוריד אפליקציה, לפתוח ארנק וכו'. הבעיה בכספומטים היא העמלה – מדובר על עמלה של 3% עד 5% מהיקף העסקה – הרבה כסף. משיכת מזומנים מכספומט היא בעמלה נמוכה משמעותית.

אפשרות נוספת לרכישת ביטקוין היא רכישה מאדם אחר, והיא בינתיים השיטה הנפוצה בארץ, כאשר בעולם זה כבר הכספומטים והזירות (פירוט – בהמשך). יש הרבה קבוצות ביטקוין בפייסבוק, יש הרבה מידע על אנשים שרוצים למכור ואנשים שרוצים לקנות, ויש ביניהם מפגשים, גם פיזיים, גם "טלפוניים", לצורך ביצוע עסקאות. אבל במקרים רבים ההצעות למכירה הן של כמויות גדולות של המטבע. בכל מקרה, אם מצאתם מוכר, מומלץ להיפגש איתו במקום ציבורי פנים אל פנים ולקבוע את המחיר מראש כאשר השער המייצג אמור להיות אחד מהשערים בבורסות המובילות לדוגמה – Bistamp. העברת הביטקוין לוקחת עד 10 דקות. חשוב להבין – כל עוד לא קיבלתם אישור דיגיטלי, אישור העברה לארנק הדיגיטלי שלכם, ההעברה לא הושלמה. אז אתם צריכים לחשוב טוב לפני שאתם נפרדים מהמזומנים שלכם – צריך להיות תזמון העברה עד כמה שיותר הדדי.

חוץ מרכישה ומכירה לאנשים פרטיים, יש חלפנים. זו אפשרות מעין מאובטחת יותר – החלפן לא יברח עם הכסף (ככל הנראה), אבל העלות כאן היא 4%-5% מהיקף העסקה. עם זאת, כאן אתם יכולים להתמקח – עסקאות גדולות ייהנו מעמלה נמוכה יותר.

האפשרות הפופולרית ביותר בעולם (וכנראה שבקרוב גם בישראל) היא זירות מסחר (לעמוד זירות מסחר). אתם קונים דרך הזירה, ויש כבר עשרות רבות של זירות מסחר במטבעות וירטואליים – זה פשוט יחסית, העמלה לרוב נמוכה יותר. חשוב לזכור שפלטפורמות מסחר שונות נפרצו בשנים האחרונות, ולכן חשוב להכיר את הזירה ולהבין את יכולת אבטחת המידע שלה. מאז 2015 המצב בטוח יותר בשוק זירות המסחר, אבל חשוב לרוכשים, מוכרים וסוחרים בכלל, לדעת עד כמה הזירה מאובטחת, ואם יש ביטוח במקרים מסוימים.

לאחרונה נכנסה לתחום זירות המסחר פלוס 500 (Plus500), זירת מסחר של חברה ישראלית (מניות החברה נסחרות בלונדון) שנחשבת לאחת הגדולות בעולם. בבפלוס 500 מאפשרים לסחור בביטקוין עד רמת מינוף של פי 30, והמשמעות היא שאתם יכולים להפקיד אלף שקל ולקבל יכולת להשקעה בסך של 30 אלף שקל. הבעיה היא שתנודה של כמה אחוזים כלפי מטה מחסלת לכם את הפוזיציה, אבל מנגד אפשר להרוויח והרבה.

דרך ההשקעה עקיפה בביטקוין היא באמצעות קניית מניות בביטקוין. השקעה זו ניתנת באמצעות מכשירים פיננסיים כמו קרנות השקעה שמתמחות בביטקוין או באמצעות אופציות ביטקוין שמציעות פלטפורמת מסחר כמו coinhedger או מסחר בחוזים עתידיים נקובים בביטקוין באתרים כמו Icbit או מסחר CFD על ביטקוין שמציעים ברוקרים כמו Plus500, וכן באמצעות ETF (קרן סל) שמאפשרת השקעה עקיפה בביטקוין – Bitcoin Investment Trust) GBTC) – מדובר בהשקעה הנוחה ביותר לרוב האנשים, בדיוק כפי שקונים מניה, קרן סל, השקעה אחרת בבורסה האמריקאית, אפשר דרך המחשב, דרך היועץ בבנק לבצע עסקה לרכישת קרן סל על הביטקוין. הקרן שואפת להשיג תשואה זהה לזו של הביטקוין. היא לא מתחייבת אלא משתדלת, ולרוב זה די מצליח לה. הסימבול של הקרן הוא – GBTC, תצטרכו את הסימבול לצורך ביצוע עסקאות – הנה נתונים ומידע נוסף על קרן הסל על הביטקוין , וכאן המקום להזכיר שהביטקוין עלה המון עד סוף 2021 ומאז צנח באחוזים רבים, כך שכמו כל השקעה גם השקעה בביטקוין כרוכה בסיכון.

האם ההשקעה חייבת במס? 

נניח שסחרתם בביטקוין והרווחתם – האם זה חייב במס הכנסה בארץ? ובכן – זו שאלה מעניינת. בפועל רבים מאוד לא מדווחים על העסקאות האלו ולא משלמים מס, אבל על פי טיוטה של רשות המיסים – המטבעות הווירטואליים, לרבות ביטקוין, אינם מהווים "מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה ולכן אין להתייחס לפעילות בהן כמו לפעילות מט"ח – המרה , החזקה וכו', אלא יש להתייחס לפעילות במטבעות האלו כפעילות במניות, ופעילות במניות מחויבת במס. לטיוטה הזו יש השלכות גדולות מאוד על קהילת המשתמשים במטבע, הרי חלק גדול מהם קונה לגישתו מטבע, לא השקעה ספקולטיבית, לא מניות; חלק מהם גם משתמש במטבע לצרכים שוטפים – ישיבה במסעדה, וכו'. אז זה לא בדיוק מניה.

עמדת רשות המיסים אינה חקיקה, והיא אינה מגובה בפסיקה, פשוט אין עדיין פסיקה בעניין, אבל היא כמובן חשובה, אך לדברי עורכי דין בתחום היא עדיין לא תורה מסיני וצפויות עוד התפתחויות בנושא יחס הבנקים בישראל למטבע הביטקוין ולמטבעות וירטואליים בכלל- כאן תוכלו להרחיב בנושא

סוגים של מטבעות וירטואליים

בעיקרון את המטבעות הווירטואליים מחלקים לשלושה סוגים:

1. רשת סגורה, מטבעות שנצברים באותה רשת בה נעשה בהם שימוש ואין אפשרות להמירם למטבעות אחרים כמו הדולר.

2. זרימה חד כיוונית בה ניתן להמיר מטבע מדינתי במטבע וירטואלי אבל לא ניתן להמיר חזרה.

3. זרימה דו כיוונית כמו בביטקוין בה ניתן להמיר למטבעות וירטואליים למדינתיים ובחזרה.

מערכת ביצוע תשלומים בביטקוין

לצד היותם של הביטקוין שנמצאים ברשותו של אדם מטבעות, קיימת מערכת שמאפשרת ביצוע תשלומים בביטקוין. מערכת זו כוללת רישום התשלום ושיטת וולידציה לכך שהתשלום עבר בהצלחה ואינו ניתן לביטול. אמנם לא ניתן להעביר ביטקוין לאדם אחר ללא שימוש באותה מערכת אך ניתן להשתמש במערכת זו כמערכת תשלום, מבלי להחזיק ביטקוין כמטבע באופן קבוע, מעין שירות שבו אדם משלם בדולרים שברשותו, הדולרים מומרים אוטומטית לביטקוין ומועברים למוכר באמצעות מערכת ביטקוין ושוב מומרים בחזרה לדולרים. כך עובדת האינטראקציה בין קונה ומוכר שמשתמשים בדולרים בלבד ומעבירים תשלום ביניהם על גבי מערכת ביטקוין. שירות זה נקרא ביטפיי והוא כבר ניתן בידי מספר גורמים כגון אתר הבלוגים וורדפרס.

עלויות השימוש בביטקוין

העברות מטבע הביטקוין כרוכות בתשלום ועשויות להגיע עד ל-1% מגובה העסקה, אם כי ככל שהשוק גדל העלויות יורדות. יש כאלו שטוענים כי שיטת הכרייה גם היא נוגסת בעלויות ויכולה להגיע לאחוזים בודדים מגובה העסקה. מדובר בעלות עקיפה דרך הגדלת מספר הביטקוינים, אבל ככל שכמות הביטקוינים עולה, אז עלויות הכרייה היחסיות יורדות, וזה מה שקרה בשנים האחרונות. עם זאת, ככל שיהיו יותר ביטקוינים והשוק ישתכלל, סביר להניח שהמחיר יירד.

רגולציה

הנושא הרגולטורי מאתגר במיוחד ודורש לא מעט חשיבה. הבנקים המרכזיים הכריזו שהם בוחנים אם וכיצד להשתמש במטבע הווירטואלי, אך זה עלול להיות סוג של תחרות למטבע המקומי הנקוב, ונראה שהם ממש לא אוהבים את הרעיון הזה. מה גם שבעיני רבים מדובר בבועה שהתנפחה מעבר לכל פרופורציה. גם המדינות עצמן, השלטון, לא ממש אוהב את הביטקוין. סין למשל אסרה על מסחר ושימוש במטבעות וירטואליים, דבר שזעזע את הביטקוין ומטבעות נוספים למשך תקופה, אם כי עושה רושם שהם התגברו על המכה הזו.

הרגולציה על הביטקוין ככל שתהיה היא בעייתית וזאת בגלל שהמקור של המטבעות האלו הוא מאוד עמום. אין כאן מדינה שהנפיקה מטבעות, אין מול המטבעות האלו ערך אמיתי, זה משחק בסחר חליפין בלי שיש סחר מהצד השני – זה ממש לא משחק סכום אפס. אין באמת כיסוי למטבע, ובהגדרה מדינות לא אמורות להיכנס לתחומי שאין בהם משמעות כלכלית – זה הרי סוג של בורסה ללא חוקים ואפילו הימורים.

על כל פנים, מכיוון שלביטקוין אין השפעה ישירה על מדדים בעולם או על הרכב נכסים, כי אין מוצר עוקב אחר הערך שלהם שנסחר בבורסה כל שהיא, לא ניתן לקבל הלוואות בנקאיות באמצעותו והוא לא מטבע בנקאי לגיטימי. השפעת הביטקוין על על נכס הבסיס מצומצמת, ולכן ההתייחסות אליו היא שונה. כיום עדיין הבנקים בעולם לא נותנים לגיטימציה למטבע זה ולא ברור מתי יגיע היום שהוא יהפוך ללגיטימי כך שמדובר בסיכון השקעתי. עם זאת, ללא ספק המטבע תופס תאוצה וכנראה שלא תהיה לבנקים ברירה אלא לקבל אותו בסופו של דבר.

בין הדילמות שעומדות בפני הרגולטרים ניתן למנות את הנושאים הבאים:

1. מיסוי שטרם הוגדר.

2. סכנה לאובדן כספי משקיעים בשל חוסר יציבות הארנקים הדיגיטליים, וסכנות אבטחת המידע וזירות המסחר. וכן בעיות טכנולוגיות.

3. מעשה רמאות טכנולוגיים של האקרים נועזים.

4. יכולת גורמי אכיפת החוק ללמוד את הנושא, לחקור עבריינים ולהרשיע אותם.

5. סכנת הלבנת הון. אי יכולת מעקב אחר העברות הון.

6. עקיפת הגבלות תנועה כספיות.

7 סכנת מסחר לא חוקי – חוסר בשקיפות.

9. סכנה לפרטיות המשתמשים במידה שכתובת הארנק האלקטרוני פומבית והסוחר לא מודע לכך.

אבל הסכנה הגדולה ביותר של הביטקוין לא מגיעה דווקא מחוסר רגולציה, אלא מעניין פשוט ובסיסי – האם המטבע הזה שווה בכלל? ואיך ניתן לאמוד את שוויו? האם יש גיבוי לסכומים הגדולים של הנפקות המטבע הווירטואלי? זה ממש לא ברור. לא סתם הבנקים המרכזיים בעולם נמנעים בינתיים מלאמץ את המטבע, והם מתייחסים אליו בחשדנות הראויה. לחלק מהם הוא נראה מאוד ערטילאי ומעין סוג של הונאת פונזי גדולה. אז נכון שיותר ויותר משתמשים מצטרפים, אך זה לא מבטיח גושפנקא שלא מדובר בסוג של "הונאה גדולה".

בשנים האחרונות התרבו ההערכות שאין באמת גיבוי למטבע הווירטואלי, אבל מנגד טוענים המצדדים כי ככל שנעשות במטבע יותר עסקאות כך הליגיטימיות שלו גדלה, וכך גם הערך שלו גדל. ימים יגידו מי צודק ואם מדובר במטבע לגיטימי או בבלון שיתפוצץ. בינתיים, הושקה טכנולוגיה שכנראה מחזקת את המטבעות הדיגיטליים – הבלוקצ'יין. מדובר בטכנולוגיה מאובטחת שמחליפה בעצם את הצורך בגורם מתווך – בנקים. המערכת הזו יודעת לשמור את המידע, את התנועות והיתרות הבנקאיות של כל גוף, ויודעת לאבטח אותו בצורה מהימנה. כאן תוכלו לקרוא את המדריך על הבלוקצ'יין

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

איך קונים ביטקוין

הביטקוין יכל להפוך אתכם למיליונרים – אבל מה הלאה?

ביטקוין – מושגים

עדכונים

נובמבר 2022 – הביטקוין נסחר ב-16,000 דולר, שפל של שנתיים. הסיבות – ראשית, טלטלות בשוקי ההון העולמיים כתוצאה מהתפרצות אינפציונית שגררה העלאות ריבית מצד בנקים מרכזיים, מה שמעורר חששות מפני מיתון בכמה מדינות. שנית, זעזועים בשוק הקריפטו עצמו, כתוצאה מקריסות של פלטפורמות מסחר כגון צלזיוס הישראלית-אמריקאית בחודש יולי ובורסת FTX בתחילת נובמבר.

פברואר 2021 – אחרי שבתקופת הקורונה המטבע נסחר סביב שער של 8,000 דולר, במחצית השנייה הביטקוין התחיל להמריא ושובר שיאים חדשים חודש אחרי חודש. נכון לפברואר 2021, ביטקוין אחד שווה 57,000 דולר.

אוגוסט 2018 – ביטפארמס, הנסחרת בבורסה בת"א והכור מטבעות ביטקוין בקנדה, מפרסמת דוחות ראשונים מאז שנכנסה לבורסה – הרווח במחצית הראשונה של 2018 הסתכם ב-5 מיליון דולר (הרחבה כאן)

יוני 2018 – פריצת אבטחה בזירת מסחר גדולה – הביטקוין יורד ב-10% ל-6,800 דולר – (להרחבה)

מארס 2018 – בניוזוויק המכובד מסבירים שהביטקוין הוא אסון – הוא מוריד את הפריון וזה מכמה סיבות – "הביקוש האדיר למטבע הדיגיטלי – ביטקוין, מעורר תהייה אם אחת הסיבות לצמיחה החלשה בארה"ב בשנים האחרונות היא שהאומה האמריקאית עסוקה בהסחות דעת. כרייה של ביטקויניים אמנם אינה עתירת כוח אדם, אך גוזלת זמן, אנרגיה והון מפעילות כלכלית אחרת, יצרנית יותר, שלדברי כלכלנים תתדלק צמיחה מהירה יותר. באחרונה אמר ג'יימס מקאנדרוז, בעברו ראש תחום המחקר בבנק הפדרלי של ניו יורק, שהרבה מהתשתית הדיגיטלית המתרחבת שלנו מוקדש לפעילויות כמו ייצור מטבעות סייבר, שגרועות יותר מבזבוז זמן.

"בארה"ב ייש בעיות פריון. הכלכלה צומחת באיטיות. כמעט 20% מהמבוגרים בגילי העבודה אינם עובדים או אפילו אינם מחפשים עבודה. כמות העסקים לא גדלה ואפילו תחומי הייצור הבסיסיים ביותר בארה"ב נמצאים בירידה, כולל "ייצור תינוקות": אמריקאים מקיימים פחות יחסי מין ויולדים פחות תינוקות.

"כלכלנים רואים סימנים ברורים לכך שאנשים משחקים יותר במשחקי וידיאו במקום ללכת לעבודה, מתחברים לרשת במקום לעשות סקס ומשקיעים נתח גובר מזמנם, כספם ומשאבי הטבע שלהם במוצרים וירטואליים כמו מדיה חברתית, משחקים והלהיט הטרי: מטבעות דיגיטליים, ובעיקר ביטקוין. ביטקוין הוא זללן של משאבים משום שכדי לכרות אותו צריך לבזבז המון חשמל. שערו הנוכחי של ביטקוין הוא כ-8,000 -9,000 דולר, אבל קשה להשתמש בו, וכהשקעה הוא ספקולטיבי כמו זהב.

לדברי טיילר קואן, כלכלן באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, כריית זהב היא שימוש טוב יותר במשאבים, מכיוון שגם אם ערכו יורד, אפשר להשתמש בו לסתימות בשיניים. "ברגע שהתנופה של הביטקוין תסתיים, הוא לא יחזור לעולם".

הביטקוין יירד ל-100 דולר – "הסבירות שבעוד עשור מחיר הביטקוין יירד ל-100 דולר, גבוהה יותר מזו שהוא יעלה ל-100 אלף דולר", אומר קנת' רוגוף, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד. אני חושב שבעוד עשר שנים הביטקוין יהיה שווה לשבריר ממה שהוא שווה כיום". רוגוף אמר זאת בראיון ל-CNBC והמשיך – "אם שמים בצד את האפשרות של הלבנת כספים והעלמת מס, שימושיו של המטבע הם מאוד מצומצמים".

פברואר 2017 – ביל גייטס: הביטקוין הורג. גייטס המייסד והרוח החיה מאחורי מיקרוסופט אמר על הביטקוין – "לא כל הנוצץ זהב – תרתי משמע – הטרנד החדש של השקעה בכריית מטבעות וירוטאליים עלול להיות הרסני יותר מאשר כל פיתוח טכנולוגי אחר. התכונה העיקרית של המטבעות הווירטואליים היא האנונימיות שלהם. אני לא חושב שזה דבר טוב. היכולת של ממשלות לאתר הלבנת כספים, העלמת מסים ומימון גופי טרור היא דבר טוב. כרגע, מטבעות וירטואליים משמשים לקניית משככי כאבים כמו פנטניל וסמים אחרים, כך שהטכנולוגיה הנדירה הזו גרמה להרבה מוות בצורה ישירה יותר".

אוקטובר 2017 – מנכ"ל ג'יי פי מורגן מכנה את רוכשי הביטקוין – טיפשים גמורים, אבל מנגד הבנק עצמו נכנס לתחום המטבעות הוירטואליים – ג'יימי דיימון, מנכ"ל בנק ההשקעות מהמובילים בעולם אמר כבר לפני חודש כי הביטקוין הוא הונאה, וכעת הוא אומר – "אם אתה מספיק טיפש לקנות ביטקוין, אתה תשלם בעתיד את המחיר". מנגד אמר דיימון כי הוא מעריך את טכנולוגיית ההבלוקצ'יין, שהיא בעצם מערכת טכנולוגית לרישום ותיעוד העסקות שעומדת מאחורי הביטקוין.

 בנק ההשקעות עצמו דווקא הביע כוונתו לעסוק במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין – "אנחנו עם ראש פתוח ביחס לפוטנציאל העתידי של השימוש במטבעות דיגיטליים שנמצאים תחת רגולציה ובקרה מתאימה ראויה", אמרה מריאן לייק, סמנכ"לית הכספים של בנק ההשקעות – "נצטרך לראות מה קורה עם התפתחות המטבעות הוירטואליים, זה בהתהוות".

אוקטובר 2017 – הביטקוין מתקרב לשער של 6,000 דולר והשאלה אם מדובר בבועה או במטבע אמיתי מתחדדת. "הגיע הזמן שהרגולטורים והבנקים המרכזיים בעולם יתחילו להתייחס ברצינות מלאה וכובד ראש למטבעות דיגיטליים – אמרה ראש קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בתחילת החודש. לדברי לגארד, מוסדות פיננסיים גלובליים – בנקים בתי השקעות, חברות ביטוח וכלל המוסדות הפיננסים, מסתכנים בכך שהם לא עוקבים ומתעדכנים אחרי המטבעות הווירטואליים, ובעיקר לא מבינים את הטכנולוגיות הפיננסיות שמתחילות להשאיר מוצרים ושירותים פיננסים מאחור. זו אמירה חזקה ומשמעותית שנותנת גושפנקא למטבעות הוירטואליים, אבל לא בהכרח למחיר הביטקוין. לגארד נמנעה מלהתייחס לשאלת המחיר והתמקדה בטכנולוגייה ובמהות של המטבע הדיגיטלי.

ספטמבר 2017 – רוברט שילר, פרופסור בייל, חתן פרס נובל לכלכלה, ומומחה עולמי לזיהוי בועות – "מטבע הביטקוין הוא דוגמה חיה למצב של לבועה. ההתלהבות מהמטבע הווירטואלי היא לא רציונלית. מדובר בדוגמה העכשווית הטובה ביותר לבועה ספקולטיבית והתלהבות לא רציונלית". אבל בעודו אומר זאת המטבע הוירטואלי ממשיך לשבור שיאים – לא להאמין – 5,000 דולר למטבע

מאי 2017 – המטבע הדיגיטלי, הביטקוין זינק באפריל ב-24% והגיע לשיא חדש – 1,600 דולר. הסיבה לעליות היא התעניינות גוברת בקרב משקיעים מחוץ ליפן, לצד הודעה חשובה של רשות ניירות ערך האמריקאית שהודיעה כי היא בוחנת מחדש את ההחלטה על דחיית קרן סל (ETF) למסחר בביטקוין. המשמעות – ייתכן שבקרוב יהיו מכשירים צמודים על הביטקוין, וזה יכול לעורר את המסחר במטבע.

הקרן הוצעה על ידי חברת הקרנות של התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס.

ביטקוין – זירות מסחר